הכדורסל שלהם לא משהו כבר די הרבה זמן. לה מאן שווים לאתם יודעים מה, וגם מוילרבאן ונאנסי לא ראינו גדולות ונצורות. שלא לדבר על פו-אורטז שרחוקה מאוד לא רק מהצמרת האירופית אלא גם מהשתתפות במפעל יבשתי. גם כדורסלנים צרפתים אמיתיים כבר אין. כי אם יש כבר מישהו כזה והוא במקרה נחשב למצטיין, כמו ניקולה באטום, הוא נחטף ל-NBA.

מצד שני, קטעים מקפיצים במוסיקה הם עדיין מסוגלים להרביץ פה ושם.

בחצאי הגמר בפיינל פור היו הרבה מאוד רקדניות ורקדנים, מעודדות ומעודדים והרבה קטעי מוסיקה עד מאוד ועד בלי די ועד אין קץ.

וכמובן, שמוסיקה ליוותה אותם. בין שיר הודי בלתי אפשרי אחד לאחר, בלט הקצב המעניין של "אינגריד" עם השפה שנחשבת לאחת היפות והסקסיות ביותר בעולם.

צרפתית, יו נואו.

כך שמלבד הניצחון בשתי נקודות של מכבי ת"א על הפועל גלבוע/גליל, והניצחון בהארכה של מכבי חיפה על הפועל ירושלים, היה גם גורם מלהיט כפות רגליים – אם אפשר להגדיר אותו ככה.

Tu es foutu הנאה כרפאל.

של אינגריד הינו!

ומי שנזכר פתאום בוויאז'-וויאז' – אוקיי, יש בזה יותר ממשהו, כנראה, והדמיון קיים.

תנו כבוד לאינגריד על הקפצון. ולא יודע מה אתכם, אני אצפה לו גם מחר – אם נחיה – ממקום שבתי במרומי נוקיה-ההיכל, יען כי לשיר הזה יש בדיוק עוד שתיים-שלוש השמעות לפני שהוא נמאס טוטאלית ונשלח אל תהומות השכחה.

ועד שזה יקרה, הבה (נגילה ונרננה) ונחגוג איתו ברקיעות עקבים את הגמר המתקרב.

הנה זה כאן.

והנה וויאז'-וויאז', סתם ככה להשוואה.