אין לי מושג מה יקרה מבחינת ליאור אליהו בעונת 2007/08, אבל עושה רושם שכל אחד יודע מה יעבור עליו בעונה הקרובה. האמת שהיה אפילו קל יותר לשער, אם פיני "אני צריך שחקנים מוכנים כדי לעמוד במשימה" גרשון, היה מאמן את מכבי ת"א גם העונה, כי לגבי נבן ספאחיה לכו תדעו: הוא עוד עשוי להידלק על אליהו איכשהו ולשנות את הכיוון ברגע האחרון.

שרף, קצת כמו גרשון במובן הזה, שקוף לגמרי. הוא המאמן שיעביר את אליהו את סדנת הטירונות במלואה, יעניק לו מידות גדושות היטב של חצץ וקש לאכילה וידאג שהשחקן יקפוץ מעל כל המכשולים, כולל זה עם בור המים שמרטיב את הגרביים והנעליים, בדרכו לתהילה. די, נו, צביקה. תפסיק. זה לא אישי ולא אמרתי שזה רע.

אליהו היה ועדיין סוג של בייבי בתקשורת. כולנו אוהבים את גפיו הארוכים, את הדרך בה הוא לופת את הכדור כמו תפוח עץ בידו הענקית, מתחיל את התנועה בקשת השלוש ומסיים תוך 1.7 שניות בדאנק קליל. כולנו אוהבים את הניתור האדיר, התנועה הנונשלנטית. כולנו גם התרגלנו להעביר ביקורת על הרגלי הקליעה שלו מבחוץ והרגלי העבודה הלא מספיק ראויים שלו, לפחות בהתאם לדיווחים שהתקבלו מהגליל לאורך העונות האחרונות.

ועדיין, הוא ליאור אליהו. בחירת דראפט מספר 44 בידי יוסטון רוקטס, וזה אפילו לפני יותם הלפרין, יא אולוהים. אבל ליאור הוא חדש-חדש ולא אכתוב דנדש יען כי מלה שנואה היא עד מאוד. ובאיזשהו מקום, אין לו את הלוקסוס הכפול שנחת בשלב זה על הלפרין, חברו המצוין והמצטיין לנבחרת העתודה בשנתיים האחרונות. אז יותם ישחק וליאור יאכל. חצץ וקש, או קש וחצץ.

מבחינת הלפרין קרו שני דברים. הזמן שלו באמת-באמת הגיע, אחרי כל כך הרבה שנים של דיבורים. אחרי שנה כל כך עמוסה (אליפות העולם לעתודה, אליפות אירופה עם הבוגרת, עונה בארבע חזיתות עם לובליאנה, בחירה בדראפט וליגת קיץ עם סיאטל), פשוט הגיע זמנו. ואפילו ביתר שאת, כשהתברר שטפירו ובורשטיין פצועים ואם לוקחים בחשבון שליובין עבר עונה גרועה ואפיק נסים פרש מיוזמתו. יש שטח פנוי, מישהו צריך להיכנס. אחת ועוד אחת הן שתיים.

בין הגבוהים אליהו נתקל בבעיה. אני לא יודע עד מתי ישחק עידו קוז'יקרו בנבחרת ישראל, כל עוד יש לה את ג'יימי ארנולד, יניב גרין, עמית תמיר בכושר וארז מרקוביץ'. אין כמעט נבחרת בעולם שמשחקת עם חמישה גבוהים מובהקים, והפציעות של גור שלף וארז מרקוביץ' פתרו את העניין הפעם מבחינת שרף.

גם העובדה שליאור אליהו חדש לגמרי בעסק בכל הקשור לנבחרת הבוגרת, מסדרת את העניין, כנראה, מבחינת קוז'יקרו לפחות להפעם. לאורך זמן – ולא יותר מדי זמן – אני רואה את אליהו לוקח לעצמו מקום ברוסטר ומשאיר את עידו להילחם עם מרקוביץ' על העמדה. אנד מיי דה בסט ווין. ואני חושב שבכל הקשור לזירה האירופית, הסנטימטרים העודפים של ארז יתנו לו את המקום.

מה אני רוצה לומר בעצם ואיך הגעתי לכאן? שבגדול, אליהו לא נהנה מהסיטואציה שהתפתחה סביב הלפרין, למשל, בין הגארדים. הוא צעיר בשנה מיותם, ובהרבה יותר משנה אחת בכל הקשור למעמד ולוותק שלו בנבחרת הבוגרת. בזמן שהלפרין תיכף נכנס לרשימת חמישים הגדולים בכל הזמנים בין קלעי הנבחרת, אליהו רק התחיל להשתתף במשחקי ההכנה. מעבר לזה, למרות פציעות של שני שחקני פנים, עמדות שחקני הקו הקדמי תפוסות לגמרי נכון לאוגוסט 2006.

אז בינתיים, ולפחות עד קיץ 2007, אולי אפילו 2008, ליאור אליהו יאכל חצץ וקש בנבחרת ישראל עד שיגיע זמנו. אולי ספאחיה יציל אותו. אולי לא. ואולי ליאור אליהו צריך לעבוד מאוד קשה, הכי קשה, כפי שלא עבד אף פעם עד עכשיו בקריירה הצעירה שלו.