את צ'ארלס שאקלפורד אני זוכר בעיקר בזכות האליפות הנדירה שלקחה קאזרטה ב-1991, כשלצידו ננדו ג'נטילה, וינצ'נזו אספוזיטו, סנדרו דלאניילו וטליס פרנק האגדיים כל אחד בפני עצמו. אחר כך, כמו שאפשר לראות בצילום, הוא שיחק עם פאוק סלוניקי ב-1997/98, שנה קודם לכן עם אריס ועוד אחת לפני כן עם אולקר. וכמובן, היה אחד הזרים היקרים ביותר באירופה באותו זמן. כבר כשהגיע לאיטליה בתחילת התשעים דיברו על שכר של מיליון דולר, דיברו.

סוס גדול היה שאקלפורד, סוס גדול ועוצמתי משהו, שגם התארח כאן לאיזה טורניר פתיחת עונה מתישהו עם מאמנו המוכר בעיקר כ"מאמננו הלאומי". ונדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שזה היה עם פאוק שבה שיחקו גם פג'ה סטויאקוביץ' הצעיר וקונראד מקריי. כשאוזניות על ראשו פסע שאקלפורד והתיישב בצד כשעלתה קבוצתו לקראת המשחק השני אותו טורניר. נראה היה שהוא מנותק לגמרי מכל מה שקורה. סוס גדול ומנותק, אם כן. ולאורך כל הקריירה שלו ליוותה אותו תדמית הבעייתי, שכנראה היתה נכונה במדיה כזו או אחרת.

כאן, בצילום, הוא מופיע בתלבושת השחורה-לבנה של פאוק במשחק נגד פנתינאייקוס, שהתהדרה אז בצמד החבובים אנ-דנ-דינו ראדג'ה וביירון סקוט, קצת לפני שהפך למאמן ב-NBA.

ריבאונדר אלילי במיוחד היה שאקלפורד, סוג של שאקיל אירופי באותם זמנים. בעונה האירופית שלו עם הטורקים הוא הרביץ 19.5 נקודות ו-12.4 ריבאונדים. 15, 16 וגם 20 ריבאונדים במשחק היו לפעמים עניין של מה בכך עבורו. האיש לא ירד מהמגרש ושיחק 38 דקות לערב במסגרת האירופית.

עם אריס כבר צצו משחקים בהן גילה אחוזי קליעה נמוכים יחסית מהשדה ומספרים חד ספרתיים בטור הנקודות. עדיין, הוא הצליח לסגור ממוצעים של דאבל-דאבל גם כאן: 12.6 ו-10.3 ב-24 דקות בלבד.

עם פאוק, אצל מאמננו, הרביץ ארבעה משחקים של ארבעה נקודות ומטה בגביע אירופה, וסגר עונה של 11 נקודות באחוזים נמוכים מדי ו-8.8 ריבאונדים ב-30 דקות. רחוק משיאו.

אבל עזבו אותי מכל זה, בחייכם. שאקלפורד זה קאזרטה. קבוצה קטנה שלקחה אליפות אחרי 1:2 מופתי על מילאנו בסדרת הגמר של 1991, אחרי עונה של 19.7 ו-15.7 וגם אחוזי קליעה טובים. האולם בקאזרטה הריע ושאקלפורד שאג כמו אריה. לעונה הזו באמת הייתי רוצה לחזור במנהרת הזמן, אם היה אפשר. שאקלפורד היה אז שחקן NBA לגיטימי. העונה ההיא באיטליה היתה למעשה בין לבין השנתיים הראשונות שלו ב-NBA עם ניו ג'רזי, לבין חזרה לשם והצטרפות לפילדלפיה מיד לאחר שזכה באליפות באיטליה.

כל כך התגעגעו אליו בקאזרטה, וכל כך אהבו אותו וזכרו לו חסד, שהוא חזר לחלק מעונת 1993/94 והרביץ 21 נקודות ו-16.8 ריבאונדים למשחק. אליפות לא היתה, ולמעשה הקבוצה התמודדה אז בתחתית, אבל שאקלפורד שמר על זוהרו בעיר אפילו שסיים את העונה קצת לפני הזמן. בטח יש לו פסל שם איפשהו. בחלומי, יום אחד אצא לשם ואחפש.

כך או אחרת, אחרת או כך, שאקלפורד הרביץ 303 משחקים בקריירת ה-NBA שלו וסגר על 5.4 ו-4.8 ב-15 דקות. אמור להיות בן 43 האיש, בהנחה שהכל בסדר איתו. מבחינת האמריקאים, הם תמיד יזכרו אותו כמי שטבע את המשפט: "אני יכול לקלוע בשמאל, אני יכול לקלוע בימים, אני אמפיבי".

עד כאן שאקלפורד.

עכשיו אתם. מי פגע ומי לא. בואו נראה:

שגיאות היו מעט. דארן דיי וג'יימס פורסט, למשל. או וולטר ברי, למשל, שגם הוא שיחק בפאוק בתקופה מסוימת אבל לא הוא האיש. או בוטסי ת'ורנטון, כפי שטען אחד הנתינים. או רפאל אדיסון, שגם הוא שיחק בפאוק. ואפילו שמו של סקוטי פיפן הגיע כפיתרון, אם כי הוא לא שיחק בפאוק, יו נואו.

דודי גרינברג, תום שלומוביץ', איתי אביאור, רוני ארטובסקי, אסי טיכטל, שי פיין, חן סלע, חגי אברמסון, מיכאל פניק, בועז ברינדט, איתמר רייצס, רועי לברן, עמית בן דוד, קובי דסקל, אורן דניאלי, חגי זינגר, משה שוורדי, יוסי הראל, אייל גרובנר, עופר גרוס ואורי גובר.

מקווה שלא שכחתי אף אחד.

אנ-דנ-דינו ראדג'ה, שמופיע בצילום ששימש את החידה על שאקלפורד, פסל עצמו מטעמים אתיים והותיר בידיי את הבחירה. ואני, מה אני יודע, החלטתי בלי הרבה לקבוע שהזוכה הוא . . .

הזוכה הוא . . .

הזוכה הוא . . .

רוני ארטובסקי!

יאאא אולוהייים, רוני! יש לך מחשבון כדורסלע-האתר, אתה מאמין? קולט? והרי חצי מדינה רצה אחרי המחשבון הזה. והנה הוא שלך במלוא הדרו. ואל תשכח את פונקציות המקשים המצפצפים, חבוב.

שלח לי את כתובתך המלאה, חבר, ותקבל מחשבון כדורסלע – לא פחות ולא יותר.

זהו, עד כאן להפעם.

החידה החדשה כבר פה. כולכם מוזמנים לפתור ולנסות ולהשיג את מחשבון כדורסלע-האתר, פריט צנוע אמנם, אם כי כזה שעשוי ויכול לפאר את כל בית בו כדורסל הוא שם המשחק.

בהצלחה ושלומות ונצורות בשלב זה.