אפתח בסקופון רועש: הייתי אתמול בהצגה בשם "בגידה" עם שמות גדולים: מוני מושונוב, אבי קושניר, ליליאן ברטו. לא יודע, לא מצא חן בעיניי. בינוני. חלילה לי מלהכתים באיזושהי דרך שועי עולם מסוגם, אבל לא החזיק אותי, נו, מה לעשות. בבדיקה קצרה עם רעיית הנשיא מסתבר שגם היא לא נשבתה. בואו נסכם שהאשמה בנו כי היינו עייפים מאוד, נניח, ולא בשחקני ההצגה או בטקסטים וכאלה. באותה הזדמנות עדכון מאוחר: ברטו היתה טובה מאוד בהצגה אחרת שראינו "תמונות מחיי נישואין" עם רמי הויברגר.

הלאה, אל ידיעה היסטרית לא פחות. הלך לי המזגן במכונית הנשיאותית. היות שלא בא לי לרוץ למוסך בחום הזה, החלטתי שעד לנסיעה לארצות הברית אני מסתדר בלי. זה מגביל את שעות הנסיעה בוולבו המרשימה לשעות הבוקר המוקדמות או הערב המאוחרות בלבד. מניסיון אני יכול לומר, שעד 8.35 בבוקר בערך, שעה שקרני השמש מסתדרות באופן מאוד מסוים, הנסיעה במכונית הנשיאותית הלא ממוזגת היא עדיין נסבלת. מ-8.36 והלאה עדיף להחנות וללכת ברגל. אם נחיה גם נראה מתי אתקן את הדבר הזה. עוגמת נפש של 2000 שקל לפחות בטח, אם לא יותר, כמו שאני מכיר את המוסכניקים האלה שיהיו לי בריאים.

חזק אחד נוסף: תומרינגו סטאר מחקה עכשיו פחות או יותר כל מלה שהוא שומע. אתמול הוא קרא לי ערן ולא אבא. מעניין. נסו בבית ותיווכחו.

כדורסל? מה כדורסל עכשיו, קיץ, לח, מה אני יודע . . .

מחכים לתזוזה, כנראה. נכבאר בפילזן-שלנו וזה נאה. אממממ, על פארקר דיברנו. חג'ג' ישב עם גידי דודי, נו, אוקיי. שרון ששון מועמד לבני השרון, וגם זה נאה. פתאום אני חושב שלא שמעתי שום דבר חדש לגבי גילי מוסינזון. הוא ממשיך בראשל"צ? ומה עם טל בורשטיין? בטח ישחק באיזו אריס סלוניקי כזו, לא? נו, התרגלנו: עאחרי הצילום הראשון במדי אריס, הראיון הראשון והידיעה הראשונה על כך ש"לא קיבל את שכרו בחודשיים האחרונים", הוא יהפוך לאייטם שבועי של 50 גרם טקסט בכל פעם. כזה הוא דינם של הגולים כנראה. יאללה, אוקיי.

נעמה שפיר לא הורשתה לשחק עם חולצה מתחת לגופייה באליפות אירופה לנבחרות צעירות, וכיוון שהיא דתייה ונוהגת ככה מימים ימימה (פשששש, איזה ביטוי) היא לא מוכנה לשחק. כמובן שהסיפור הזה קיבל הפנייה בשער של עיתוננו הלאומי וגם כותרת גדולה בפנים. ואני שואל: האם גם במקרה ששפיר תקלע 24 נקודות עם 8 אסיסטים ו-4 חטיפות בניצחון חשוב כלשהו, היא תקבל את אותה כותרת? אמן ואמן, אבל הסיכוי קלוש. כי לא נאה כי לא יאה.

ועוד.

זה אולי נשמע כמו צדקנות מאוסה ואני מתנצל מראש, אבל העונה ב-NBA רחוקה מלהתחיל וכבר עכשיו נמאס לי מהדיווחים על כך שעומרי כספי קלע 3 נקודות ב-1 מ-3 מהשדה ב-16 דקות והוסיף 2 ריבאונדים, אסיסט ושני איבודים בהפסד של סקרמנטו למילווקי 99-87 בליגת הקיץ. מה יהיה, זה רק אני או שבאמת צריך להוציא את כלי התקשורת לפגרה של חודש ללא יוצא מהכלל, כמו שאני טוען כבר שנים מדי קיץ? אוקיי, נניח שזה רק אני. היום אני פייסן ולוקח אחריות.

וגם זה:

דני פרנקו לא ממשיך בהפועל חולון. הבנתי שהוא הסכים לקיצוץ של כ-10 אחוזים בשכרו וגם זה לא עזר כדי להשאיר אותו. אין פה כסף. וכסף – אין פה. בלי קשר, זה מאכזב. היה משהו מדליק בחולון של העונה שעברה ולחשוב שבכל שנה צריך לבנות הכל מחדש מוציא את כל האוויר. תוך כדי עונה, אם דברים מתחברים, אז רצים ונהנים וחיים את האקשן, אבל איך שמגיע הקיץ והופ- פתאום כל החיבור הזה לא שווה הרבה ושייך לעבר. חבל. פרנקו וחולון התאימו בול, לפחות כלפי חוץ, ושוב נצטרך להתרגל לשמות חדשים. איחולי הצלחה ממערכת כדורסלע-האתר לעמיר עוזי, המאמן החדש. מרגיש כמו בחירה מעניינת. ואם נחיה גם נראה.

עכשיו אני נזכר שגם מיעקב ג'ינו לא שמענו הרבה זמן. הוא בנהריה או לא? ואם לא, מאיפה בדיוק הוא עומד להפתיע אותנו? אוקראינה? הולנד? דבר איתנו, ג'ינו. מה הכיוון? אם נחיה גם נראה.

בקטנה, פורסם הסגל (17 שחקנים) שקבע מאמננו הלאומי. יחד איתו עובדים מאמננו האדמוני לשעבר ומאמננו חסר התואר רוני בוסאני. הבטתי בשמות ושני עניינים זריזים קפצו לי לראש: אחד, מעניין אם אורי קוקיה ישרוד את הניפויים ויגיע לאליפות אירופה. הוא קלף-קלף, הבחור הזה, ולדעתי אירופה עוד לא ראתה מישהו כמותו. יחד עם מגן השיניים הבלתי אפשרי שלו והתנועות הבלתי-אפשריות אפילו יותר, לדעתי הוא יכול להכות חצי אירופה בלחי חמור ובסנוורים. עניין שני – פתאום, רק מלהביט בשמות, היתה לי הרגשה שאלישי כדיר הוא הליאור אליהו הבא. או קרוב לזה. כלומר, לא מיליון יורו בעונה מטאו ויטוריה או כמה שיש לו שם, אבל ברמת הליגה הישראלית, נניח. מתאר לעצמי שעוד נדבר על זה בפעם אחרת.

ומפה לשם יש 700 גרם טקסט בלי לשים לב. ויש עוד כמה דברים להספיק ולסדר ולארגן, ככה שזה בדיוק הזמן לומר:

שלומות ונצורות בשלב זה.