מרחוק, מהולנד, אפשר לשמוע קולות של פעילות כדורסלנית מיוזעת. נבחרת ישראל ובראשה מאמננו הלאומי סיימה שלושה משחקי אימון ראשונים בשני הפסדים להולנד וגרמניה ובניצחון על אותה הולנד, ואיכשהו, פלאי הטכניקה, דורגה ראשונה כשהתפזר העשן.

האליפות בפולין עדיין רחוקה יחסית, אבל בינתיים אפשר להחזיר את סטטל'ה, אותו לינק מופתי שעוקב מרחוק בדרך כלל אחרי פעילות שחקני הנבחרת, שחקני מכבי ת"א ושחקני הפועל ירושלים בכל הקשור לסך הנקודות במסגרות הבינלאומיות. בעיקר הם, כן? אבל לא רק.

ובכן כי כן, תזוזות:

יניב גרין, שמישהו הגדיר פעם כשחקן הישראלי עם הסוכן הטוב ביותר בעולם, עלה שני שלבים נוספים למקום השישי כשהוא משאיר מאחוריו את מוטי דניאל וטל ברודי. עם 1,220 נקודות וסדר גודל של 10 נקודות בממוצע גרין קרוב מאוד (26 נקודות בלבד) להגיע למקום החמישי בו מדורג לבאן מרסר. וככה זה, מי שלא רצה אותו כשחקן ישראלי משפיע בקבוצה שלו, יקבל אותו כאחד מחמישה הקולעים המובילים של נבחרת ישראל בכל הזמנים. מדהים.

תמיד עניין אותי לדעת מה היה קורה אם גרין היה מקבל את אותן דקות משחק שהוא מקבל בנבחרת, גם במכבי ת"א, והאם היה מצליח להעמיד את אותם ממוצעים. הימור עקרוני: הוא היה מתקרב לזה מאוד, מגרד מלמטה. עם זאת, לא נוכל לבדוק את הדברים מעולם כי בכל עונה שבה מכבי ת"א בונה את עצמה מחדש גרין הוא אוטומטית שחקן ספסל, מחליף לגבוהים, ואף פעם לא נלקח בחשבון כפותח אלא אם כן מדובר בליגת קזינו, וגם זה רק לפעמים.

את מרסר הוא עובר, כאמור, וזה יקרה עוד הקיץ. ככל הנראה עוד לפני פתיחת האליפות. אבל השאלה המרכזית מבחינתי בהקשרי סטטל'ה היא האם נראה אותו תופס גם את המקום הרביעי, בו הקים קן היונה ההנפלדית מתוך מחשבה שלא יצטרך לנוע ולזוע ממנו. וואנס הגיע גרין אל מרסר, תחל הספירה לאחור מרחק שלוש מאות נקודות הבדל. האם יספיק גרין בן ה-29 לעשות את זה עד לסיום הקריירה? אתמהה ממושכות ונואשות ותשובה לי אין.

טל בורשטיין, שיש להניח ואף להניח שיש שיכול היה להסתובב במקומות בהם מופיע כרגע גרין אבל החסיר המון משחקים בגלל פציעות, מתקרב בחזרה אל עשרים הגדולים אחרי שנפלט משם. לא זוכר מה היה דירוג השיא שלו ברשימה לפני הפציעות, אבל הכיוון היה הרבה יותר להגיע לעשירייה מאשר להיפלט מהעשרים. בורשטיין היה השחקן עם הפוטנציאל הכי גדול להשתלב בחמישיית הקלעים המובילים. היום זה כבר קשה מדי והסיפור נראה די אבוד בהקשר הזה, אם כי נרביץ לו ברכה ואיחול על 21 נקודות שקלע אתמול נגד הולנד. נעים לדעת שדברים כאלה עוד קורים ויכולים לקרות.

בינתיים, בורשטיין מדורג 21 וממש עוד מעט יעיף משם את חיים זלוטיקמן האגדי, שבתגובה ודאי משתעל או מקנח אפו להנאתו באיזה משרד רואי חשבון ממוזג ומיטיב משקפיו על אפו. אליל היה. ובורשטיין? בשלב הזה הוא קפץ מחדש מעל אליל אחר, עדי גורדון. עדי גורדון. איזה שם. נשמע כמו נשלף מתהומות הנשייה.

ברכות ונצורות לחבר יותם הלפרין, שבזמן שאולימפיאקוס מנחיתה שחקנים חדשים ובין השאר גם על העמדה שלו, ניצל את משחקי ההכנה בהולנד כדי להיכנס רשמית אל עשרים הגדולים של נבחרת ישראל. עשרים הגדולים, לא צחוק. בדרך הוא עבר את חיים זלוטיקמן ומולי אבישר והנחת העבודה של סטטל'ה היא שיגיע יום ויותם יעבור את יניב גרין אי-שם בצמרת למרות שזה יהיה לא קל ולא פשוט, יען כי אין תסריט שבו הפער ביניהם יקוצץ משמעותית בשלוש-ארבע השנים הקרובות כל עוד גרין פעיל ומרביץ את ה-9 או 10 נקודות שלו למשחק. כדי שזה יקרה הלפרין צריך להרביץ 18-16 למשחק וזה לא קורה.

בהנחה ששניהם יישארו בריאים וכשירים עד לסוף הקריירה, ואם דברים ילכו על פי התסריט, יותם יצטרך לתת פוש חזק אחרי פרישתו של גרין המבוגר ממנו בשלוש וחצי שנים. זה לא אומר שבינתיים הוא יכול לנוח. הקיצוץ בפער צריך להיות הדרגתי, גם אם איטי, ולהתחיל כבר עכשיו.

עוד ברכות ונצורות גם לגל מקל, שבשלושה משחקים ראשונים בנבחרת הבוגרת, וכולם בחמישייה הראשונה אם הבנתי נכון, הרביץ 8 נקודות למשחק. פספס את הצ'אנס יוגב אוחיון, הא? עושה רושם כזה.

וכן, אני מניח שסר ש. הרמלין יגלה עניין בכך שעידו קוז'יקרו דילג מעל איתמר מרזל, אלילו משכבר, אי-שם במקומות ה-28 ו-29 ברשימת הקלעים.

שלומות ונצורות בשלב זה.