ימים קשים, ימים קשים. טיפין-טיפות של העברות מתבצעות בכל העולם, חשובות יותר, חשובות מאוד וחשובות אפילו מעבר לכל אלה, שהרי אין העברה סתמית ושולית וכל אחת מהן היא עולם בפני עצמו. ובכל זאת, הראש הנשיאותי לא לגמרי בעניין מסיבה פשוטה. בימים אלה מתבצעות חפירות בגינה של הבניין ממול, במטרה להפוך את חלקה לחנייה או משהו.

שעות.

שעות על גבי שעות עובד המכבש/טרקטורון. יום עבודה מלא. ונדמה לי, על אף שאינני אביב לביא, שהוא יושב לי ממש באוזן משל הייתי טיטוס בכבודו ובעצמו, שיתוש הוציא אותו מדעתו.

זהו, שיתוש הוא לא. מדובר במכבש/טרקטורון שבכל פעם שהוא נוסע לאחור הוא מצפצף כמו משאית ענקית, כדי להזהיר את העומדים מאחוריו.

והוא מצפצף. תאמינו לי שהוא מצפצף.

7,658 פעמים ביום להערכתי, וזה כבר היום השלישי. ביום הראשון השתגעתי. ביום השני כמעט התפוצצתי. ביום השלישי לעבודתו, כלומר היום, נמחקתי מעל פני האדמה. זה בכלל לא אני שכותב לכם ואין לי מושג מי האיש שעושה את זה ברגעים אלה. אלה אדי אדם, לא יותר. האיש פשוט התנדף.

היום המכבש/טרקטורון הביא איתו לחיזוק משאית ענק עם מנוף, נושאת עשרות ברזלים למיניהם. והם עובדים בהרמוניה מושלמת. תענוג לראות, אם אתם ילדים בני פחות משנתיים שמתלהבים ממשאית עם מנוף וצועקים: קנוף! קנוף! אבא תראה, קנוף! כמו תומרינגו סטאר האלילי.

אידיוטים הדיירים שם, לא חבל על עוגמת הנפש והכסף? תעברו דירה וזהו. בחיי שהטרטור הזה עדיף על מה שהם עוברים, ובגללם גם שאר הדיירים ברדיוס של 50 מטר.

יוצא שהנשיא מטיל מתסכולו הרב על בני הבית, שמחזירים לו מלחמה שערה (ביפ!). בושה, חרפה וכלימה, אבל זה דינו של מי שעובד מהבית. נהנה מהסלמון רוב ימות השנה, אבל לפעמים אוכל את הלקרדה.

כדורסל, בקטנטנה.

וון ווייפר לאולימפיאקוס, למשל, נשמע מאוד מעניין. לא חושב שיצא לי לראות את השחקן הזה בפעולה בקריירת ה-NBA שלו עד לאותו קטע בעונה שעברה, כשהחליף את טרייסי מגריידי ותפס איזה חודש משוגע של 14-15 נקודות למשחק.

איכשהו יצא לי לראות שלושה משחקים או חלקי משחקים של הרוקטס באותו זמן בו ווייפר שיחק מצוין. הוא קנה אותי בזכות המהירות והתעוזה שלו, אבל מי יודע לאן הולך הסיפור הזה. דבר אחד כמעט ודאי והוא נוגע להקשר הישראלי: אם יותם הלפרין שיחק, בהערכה גסה, משהו כמו 20 דקות בשקלול של הליגה היוונית והאירופית, עכשיו הוא ירד בחמש דקות לפחות, לדעתי. מיט דה פיפטין מקרוב, יותם. אנשים יצטרכו להיפגע בדקות שלהם. יותם גם ואולי בעיקר, בהנחה שווייפר יתרגל לאירופה במהירות.

גם ההחתמה של דרור חג'ג' במכבי חיפה מעניינת. אם אני מבין נכון הוא עומד להיות הרכז ראשון של הקבוצה בעונה הבאה, במקום דורון פרקינס. צריך אומץ כדי להחליף את פרקינס בחג'ג', ועוד בחג'ג' של אחרי עונת סיוט ברמת האישית-מקצועית. אני מניח שהוא יחזור לעצמו לאט לאט, והעצמו הזה יכול להיות מספיק כדי לסחוב קבוצה כפי שעשה בירושלים ורוב הזמן בהצלחה. מאז שמורן רוט וגוני יזרעאלי דחפו חבורה של זרים לאליפות, אף מאמן לא חושש להפקיד קבוצה בידיים של רכז ישראלי. וכשמשחקים רק במסגרת אחת, ליגת קזינו, ואין גביע אירופה מכל סוג, יש מספיק זמן לעבוד על תיאומים, חיבורים וכל השאר. חיפה נראית כמו סיטואציה נוחה עבור חג'ג' בשלב הזה.

בתוך כל המהומה ורחשי המכבש/טרקטורון ואחותו הגדולה, המשאית עם הקנוף, מסתבר שחיפה השילה מעליה את פרקינס, ברוק סיילס, מאליק דיקסון ובי ג'יי מאקי, שלא היה ממש פקטור בחלק השני של העונה. לא ראיתי את ג'רמי טיילר משחק מלבד קטעי יו טיוב שלא נחשבים בעיניי ל"לראות באמת", וגם על הזר הפורטוריקני החדש אני לא יכול לספר מנקודת ראות אישית בינתיים. ובכל זאת, התחושה היא שנעשו פעולות נכונות בטח כל עוד דבון ג'פרסון נשאר והגרעין הישראלי ממשיך.

מחר, אגב, קאמבק מפתיע ולא צפוי ברדיו: 12.00 עד 14.00, תוכנית הספורט של רדיו 99. אשתדל, כמו תמיד, להרביץ מאסות של כדורסל לרווחת העם.

שלומות ונצורות בשלב זה.