הגיע הזמן לשים סוף למחדל המתמשך של בני העם ולהציג את הדמות שישובה על הספסל מאחורי גבו של הנשיא אי-אז בימים בנוקיה-ההיכל, כפי שאפשר לראות בצילום המצורף.

רבים וטובים מבני העם הזה ניסו את מזלם והעמידו למבחן את בקיאותם. לא נכחיש זאת – מדובר בחידה שרב בה הנסתר על הגלוי, תרתי משמע, ובכל זאת אפשר לדעת על פי הרמזים שפוזרו בכתב החידה עצמו, שמדובר בצילום מלפני מספר שנים, שהאיש יושב על ספסל המחליפים בנוקיה, שהוא גבוה במיוחד. מכאן אפשר גם להסיק, שקיים סיכוי גדול לכך שהוא שחקן מכבי ת"א.

לא אתחיל לעבור עכשיו שוב על כל התשובות שהגיעו. אפשר לומר, בגדול, שכמעט כל שם אפשרי נזרק. חלקם חזר כמה וכמה (וכמה!) פעמים. מיואב ספר ועד תומר שטיינהאור, מגור שלף ועד בורקו ראדוביץ', מדורון ג'מצ'י, דרך דייויד בנואה, עבור בדייויד בלות'נטל ועד קווינסי לואיס. מקונסטנטין פופה, דרך חן ליפין ועד דורון שפע. בקיצור, נזרקו המון שמות, המון ניחושים, המון הערכות. 86 כאלה נכון לרגע סגירת העניין מבחינתי. ואף אחד לא פגע בול.

יש להזכיר ולהזכיר יש, בהזדמנות זו, שכל הנושא עלה על הפרק כסוג של חידת ביניים של 'ונשאלת השאלה', במקביל לכך שהחידה הרגילה רצה בפני עצמה. הסיפור נולד כאשר הנתין המכובד אברהם קסה זכה במחשבון לפני כשבועיים כשפתר את החידה ושמו עלה בהגרלה, אבל לא שלח את כתובתו והפרס נותר בידי הנשיאות. זו, מתוך רצון להיטיב עם העם, העמידה את הפרס להגרלה מחודשת אחרי שקריאות רבות לכיוון החבר קסה להתייצב כאן ולהעביר את כתובתו למשלוח הפרס – נענו בכלום ושום דבר.

לא אהבנו זאת, אגב.

כלל וכלל לא.

מה, הבן אדם לא נכנס במשך שבועיים רצופים לכדורסלע-האתר, ולא חזה בקריאותינו הכתובות בשורה הרצה ואף בטקסטים של האייטמונים עצמם? הייתכן כדבר הזה? ואולי איננו קיים כלל, החבר קסה, וזהו שם כיסוי של מישהו שאינו מעוניין בחשיפת שמו? לא נבין זאת.

כך או אחרת, אחרת או כך, הגיע הזמן להציג את התשובה. השחקן שישב על הספסל הוא . . .

הוא . . .

הוא . . .

חוסיין בשוק!

ואף אחד לא עלה על זה, יאאא אולוהייים! נראה לי שהמקרה הזה מעיד, בין השאר, על המקום אותו תופס בשוק בתודעה של אוהד הכדורסל הישראלי. סוג של היה ופרח ולא השפיע. נו, יפה, היה מעניין. והמחשבון כאמור נשאר לפי שעה בידיים נשיאותיות.

אם כבר בענייני חידות ופתרונן, הנה מגיע גם תורה של 'ונשאלת השאלה' של השבוע האחרון. בראד סלרס נבחר תשיעי בדראפט 1986 בידי שיקאגו בולס. הוא היה 2.13, הוא היה. ולמה השימוש בלשון עבר? יען כי האיש כבר בן 47 ובגילאים האלה, אומרים האומרים ומספרים המספרים, אנשים מתחילים להתכופף קצת. כך שיש סיכוי סביר מאוד שאם תפגוש היום את סלרס תמצאו אותו מתנשא ל-2.10, נניח, מעל הבלטות שעליהן הוא עומד. התקצר? לא נכחיש זאת, אף נתקשה לאשר.

היה סיפור-סיפור עם סלרס באותו זמן, שגם דלף אל התקשורת. ג'רי קראוס חשב אז שסלרס נהנה מיכולות קליעה מבחוץ שנדיר לאתר אצל גבוהים מסוגו. מייק ג'ורדן ועוד מספר שחקנים חשבו שיהיה נכון יותר לבחור את הגארד ג'וני דאוקינס ממכללת דיוק שהיה חבר של ג'ורדן. בסופו של דבר, סלרס נבחר ושיחק בשיקאגו. דקות המשחק שלו הלכו ופחתו עם הזמן ובמיוחד נוכח ההשתלבות של סקוטי פיפן שהגיע בהמשך, וגרם לבולס לשחק כדורסל שונה מאשר קודם לכן.

סלרס הועבר בטרייד לסיאטל תמורת הבחירה ה-18 של 1989, בי. ג'יי ארמסטרונג שאת ביתו המפואר בהיילנד פארק אילינוי אני ראיתי ואתם לא, כן?

נאה. אחרי ההתנצחות הקלה הזו אפשר להמשיך.

אחרי סיאטל הוא יצא לשחק באריס סלוניקי בתחילת התשעים, זכה איתה באליפות ועשה לעצמו שם מחודש. זה הספיק כדי לחזור ל-NBA, לנסות שוב ולהופיע במינסוטה ודטרויט. ב-1993 נרשמה עזיבה סופית וסלרס יצא לקריירה אירופית. הוא שיחק בספרד (גיחון), יוון (אריס), צרפת (מונפלייה, ראסינג פאריס, סו, אנטיב) וגם ישראל. כאן זה קרה עם מכבי ראשון לציון, לצד זר אחר יוצא NBA, דניס הופסון. וכמו שכותב-שואל הנתין המכובד דדי קצב, מאוהדי ראשון לציון, ספק אם שיחק בישראל אי-פעם צמד זרים שסך הבחירות שלהם בדראפט קטן מ-12 (הופסון 3, סלרס, כאמור).

קצת סטט. העונה הכי טובה שלו מבחינת מספרים אישיים היתה ב-1997 עם מונפלייה, אז קלע 18.2 נקודות והרביץ 9.7 ריבאונדים. בראשל"צ הוא סיים עונה סדירה עם 15.1 ו-7.1 והמספרים ירדו קצת בפלייאוף. בקוראץ', עדיין עם ראשל,צ ועל פני חמישה משחקים, הוא נתן 18.81 ו-11.6 ריבאונדים וזה נאה ביותר ב-NBA הממוצעים הטובים ביותר שלו נקבעו עם שיקאגו, 9.5 נקודות ו-4.7 ריבאונדים בממוצע. בסך הכל היו לו 398 משחקי עונה סדירה ועוד 28 משחקי פלייאוף ב-NBA.

הוא הגיע לכאן בגיל מאוחר יחסית, 35, עם המון ציפיות. חשבו שהוא יוכל לקחת על עצמו את הקבוצה לנוכח הרקורד המכובד שלו, אבל סלרס שיחק אותה סקובידו – צעד קדימה, שניים אחורה. אוקיי, לפעמים גם באן שני צעדים קדימה ורק אחד לאחור. הוא היה סנטר שזורק שלשות, יו נואו, וכל עוד הן נכנסו הכל היה טוב, אבל כשהוחטאו – הדם עולה לראש ואנשים מסביב שואלים את עצמם למה לשלם כל כך הרבה כסף לגבוה שעומד מבחוץ וזורק, במקום שייכנס פנימה ויעשה סל על כל הגמדים שסביבו.

ובכן כי כן, אל הפתרונות. וקודם כל, אל השגויים: היה מי שאמר שמדובר בלינטון טאונס, שאף הוא שיחק בראשל"צ בעבר הרחוק. שניים אמרו רשארד גריפית', אחד טען ג'ון הדסון ואחר אמר ג'יימס פורסט. נו, אוקיי.

ואל שועי העולם וצדיקי הדור שזיהו נכונה את סלרס: דדי קצב, אסף הדר, חגי זינגר, איתמר רייצס, שי פיין, דביר אביטן, רמי ניר, אורי גובר, אופיר פרי, ירון רוטנברג ואבי ינאי. שלחתי את השמות אל אנ-דנ-דינו ראדג'ה. הוא בחש ובחש, הפך והפך ולבסוף הרים טלפון ואמר לי שהזוכה הוא . . .

הזוכה הוא . . .

הזוכה הוא . . .

רמי ניר!

יאאא אולוהייים, רמי! יש לך מחשבון כדורסלע-האתר, פריט נדיר שחפצים בו רבים ואף רבים חפצים בו. בו, וגם בו-זמנית. מה אתה יודע.

שלח לי את כתובתך המלאה חבר, ותקבל ישירות לשם מחשבון פלאים, לא פחות ולא יותר.

זהו, יש פותר ויש גם חידה חדשה שעומדת וממתינה לכם.

פתרונות אפשר לשלוח עד מוצ"ש בחצות. בהצלחה.

שלומות ונצורות בשלב זה.