כמעט בכל יום מתפרסמים שמות של זרים חדשים שהצטרפו לקבוצות ליגת קזינו לקראת העונה הבאה, ועושה רושם שלא תהיה ברירה אלא להמשיך ולאמץ את הזיכרון, לנסות ולשנן את השמות ולהתרגל.

כבר היום אני מודיע קבל עם, עדה ונתינים, שלא צריך להרחיק יותר מדי, חמש שנים אחורה, נגיד, כדי להודות שיש סיכוי סביר שאתקשה לקשר לפחות שלושים אחוז משמות הזרים לשמות הקבוצות בהן שיחקו. וזה ילך ויחריף כמובן. לא, לא הסקלרוזה שלי. מאגר הזרים הבלתי מסתיים.

כך שבתוך העיסוק הלא מעניין רוב הזמן כרגע של עוד זר לאשקלון ועוד זר לאליצור מכבי נתניה, ובאופן כללי באירועי הכדורסל הלא מעניינים של ימי טרום אליפות אירופה, הצעד של מתן נאור עורר הדים. הכל יחסי, כן? שום דבר שמזכיר ריצה של בולט או בקלה, גם לא שער חשוב במשחק ביפ מקומי כזה או אחר, אבל בכל זאת היה עניין. בטח כשהסיפור מגיע ימים ספורים אחרי ההחלטה של גילי מוסינזון לרדת לליגה הארצית אף הוא ולהתחבר בלב ובנפש לגליל העליון.

ואם זה המצב, לא נרביץ איתו ראיון? ודאי שנרביץ.

ישבתי אתמול עם אלון חזן, איש הביפ, באולפן של רדיו ללא הפסקה. זו היתה פעם ראשונה לשיתוף הפעולה, ופעם ראשונה מזה זמן ב-103 אחרי כמה וכמה (וכמה!) חודשים של שידורים ברדיו 99. היתה תוכנית שעיקרה ביפ, יען כי יום ראשון הוא היום בו נגזר עלינו להרביץ את סם ההמונים להמונים, בדרך כלל. וזה מה שקרה שם. למעט ראיון עם מתן נאור.

זהו, כרגע הקטע שלי עם רדיו הולך להפסקה ארוכה-ארוכהההההה. וזה בסדר, כיף היה והיה כיף. עם קצת מזל יימצא כבר הרעיון החדש שיביא אותי לעשייה מחודשת. זהו, בלי רמזים. ואם נחיה גם נראה.

והנה הראיון עם מתן נאור, שמנסה לשפוך קצת אור – תיפח רוחי, חרוז הוא זה – על ההחלטה שלו לעזוב את ליגת העל לטובת חיבור עם הפועל אוסישקין בליגה הארצית.

שלומות ונצורות בשלב זה.