הנה זה הגיע. יניב גרין עבר את לבאן מרסר והוא מדורג כרגע במקום החמישי בין 174 השחקנים שקלעו נקודות לנבחרת ישראל מאז ומעולם.

לפני עשר שנים, נניח, אני מתאר לעצמי שאף אחד לא הימר עליו בכיוון הזה. חשבו על עודד קטש, אולי דורון שפר, אולי מאיר טפירו או טל בורשטיין או יואב ספר. אולי-אולי אפילו ליאור ליובין. אבל במקום שרוב אלה נפלו, כל אחד מסיבותיו, עשה "השחקן עם הסוכן הכי טוב בעולם" כמאמר מישהו שאני לא מצליח להיזכר בשמו, חתיכת דרך היסטרית והיסטורית.

גרין, הוא ולא אחר, הוריד את מרסר שישב הרבה מאוד שנים בצמרת קלעי הנבחרת והוציא אותו מהחמישייה הראשונה. זה קרה אתמול במשחק ההכנה נגד פולין בספרד, כשהנבחרת הפסידה ב-15 נקודות הפרש וגרין קלע 12. מכאן והלאה יעברו עוד כמה וכמה (וכמה!) משחקים עד שיעבור, אם וכאשר, את נדב הנפלד. ייקח זמן, אבל כמו שגרין כבר הוכיח – הוא יעשה את הדרך בשקט, בהתמדה ובסוף כנראה שגם יגיע. כרגע מפרידות בינו לבין היונה ההנפלדית שבמקום הרביעי סדר גודל של 300 נקודות בערך.

צריך לומר גם את זה: ספירת כדורסלע-האתר כוללת גם משחקי אימון נגד קבוצות ולא רק נגד נבחרות לאומיות. לפיכך, ישנו הבדל של כמה עשרות נקודות בין הנתון הזה לנתונים שמפרסם 'ספסל' האגדי, אבל היות שלכדורסלע-האתר חוקים משלו, תצטרכו להמתין עוד כמה ימים עד שגרין ישלים את הפערים במשחקי הכנה ומשחקים רשמיים, וידורג חמישי גם במקומות אחרים.

כך או אחרת, אחרת או כך, כמה ימים יותר או פחות, יניב גרין שיחק אותה בגדול. כבר לקחתי לעצמי לא מזמן את החירות לערוך חישוב משוער לגבי מספר ההופעות של גרין בנבחרת ישראל בתום הקריירה. ההנחה היתה שאם גרין ישמור על כשירות ולא ייתן לגב הסורר שלו לקבוע לו את מהלך הקריירה, הוא צפוי להיות האיש שיוריד את דורון ג'מצ'י למקום השני בכל האמור לסך הופעות בנבחרת. לג'מצ'י יש 191, לגרין 127 כרגע וזה נראה רחוק, אבל בהנחה את השנה הזו הוא מסיים עם 132 משחקים בערך נשארים לו בערך 60 משחקים כדי לשבור שיא שרק לפני כמה שנים נראה בלתי שביר לחלוטין. גרין יצטרך להרביץ בחמש שנים ממוצע של 12 משחקים לשנה עם הנבחרת וזה ריאלי.

חוץ מזה, למה להגביל? אם הוא מאוד מאוד ירצה והכל יהיה בסדר, הוא יוכל לשחק גם שנה נוספת, עד גיל 35, ואז שבירת השיא של ג'מצ'י היא עניין כמעט ודאי.

עוד כמה עניינים על הדרך:

יותם הלפרין רץ לעבר המקום ה-15, כדי להוריד משם את לו סילבר. עד סוף אליפות אירופה הוא יעשה את זה בוודאות. סילבר מחוץ ל-15? איזו מדינה, יאאא אולוהייים, אוכלת אליליה ממש.

טל בורשטיין עושה צעדים חשובים כדי להשאיר את עצמו בין 20 הראשונים גם הרבה זמן אחרי שיפרוש מהנבחרת. כרגע הוא מדורג 18, אבל כשהוא מביט לאחור וחושב על מספר שנים קדימה היחידי שיכול לעבור אותו בטווח הנראה לעין הוא ליאור אליהו. ונראה לעין, אגב, זה כמה וכמה (וכמה!) שנים. לא עניין של שנה או שתיים. וגם כשאליהו יעבור אותו, בורשטיין עדיין יהיה נטוע אי-שם במקומות 13-14 יש להניח ואף להניח יש.

בין בורשטיין לאליהו נמצא אמנם עידו קוז'יקרו אבל הנה החדשות: קצב ההתקדמות של קוז'יקרו, שחקן של 5 נקודות למשחק בנבחרת בממוצע, כל כך איטי, שאין לו שום סיכוי להדביק את בורשטיין. להיפך,
אליהו יעבור אותו הרבה לפני שהוא יגיע לדגדג את בורשטיין.

ויש עוד כהנה וכשמה עניינים לדון בהם, אבל לא צריך הכל בבת אחת.

ולפיכך, ועל סמך הדברים ובעקבות כך ובשל זאת, שלומות ונצורות בשלב זה.