טוב,

די הרבה זמן שלא פציתי פה, לפחות לא שחור על גבי מסך. בגלל שלא היו פרטים וסיפורונים מעניינים? לא ולא. זמן פנוי? מוזה? כנראה שאלו התבלינים שחסרו.

בכל אופן, אחרי קיץ מטורף (אגב, כשחושבים על זה לעומק נראה שכל קיץ מאז 1999 היה מטורף ולא פשוט, אולי רק 2003 היה רגוע יחסית) עם לא מעט שינויים וחוויות- אי אפשר לתת למקלדת לדום.

אחרי פרידות מרגשות באסמרה-העיר אשר באריתריאה הרחוקה הגענו לארץ הקודש לחודש וקצת לחופשה לא חופשתית בעליל, שבסופו של דבר נגמרה ב'היי' לא רגיל (בחיי שהחרוז לא מכוון).

היה נחמד ומרענן להגיע מהחום והלחות המעיקים של הארץ בכלל ותל-אביב בפרט לשטוקהולם הקרירה. גם כאן קיץ, כן? רק שטמפרטורת מקסימום כאן היא באזור ה-25, בלי לחות ועם רוח מפנקת,
בהחלט רענון.

הנה כמה הבדלים שהצלחנו להכיר עד עכשיו וממחישים קצת מהשינוי של ה-180 מעלות שעבר עלינו..

ממקום שאין בו לחם בדרך כלל, למקום שאפשר לצאת למסע קניות של יום שלם.

ממקום שבו המים ה'מינרליים' הם כנראה לא הכי סטריליים למקום שבו הדבר הראשון שעונים לך על השאלה אם כדאי לקנות בקבוקי מים ב-'זה רצוי לשתות מהברז פשוט, המים יותר טעימים ויוצאים קרים'.

ממקום שיש בו מחסור מטורף של מים למקום שיש בו עודף, והם בחינם.

ממקום שבו היינו שני הישראלים/יהודים/דוברי עברית היחידים, הגענו למקום שכשהולכים בו לשופינג ב-H&M, שומעים עברית מכל מיני חורים ובשישי בערב נתקלים בכמה חבר'ה אחרי תפילה הולכים ברחוב.

ממקום שבו מחכים שבוע-שבועיים עד שהסוס יגיע לאסוף את הזבל, למקום שבו בונים צימרים לשקיות הזבל. חדרים מקוררים מעץ עם מזגן שלא יבייש בית מפואר בצפון תל אביב, כן? רק שלא יהיו בקטריות ב-24 שעות עד שהזבל מפונה.

ממקום שבו עדיף להזמין רכב ממדינות אחרות בדרכים-לא דרכים, למקום שבו קובעים איתך פגישה מסודרת ומדויקת להצגת הוולוו החדשה שהורכבה בשבילך.

בכלל, יש כאן רכבים לא רעים, מחיר של רכב ממוצע כאן שווה ערך למשהו כמו 40 רכבים ברחוב באסמרה.

מצד שני, יש לא מעט דברים שהם קצת פחות פשוטים, למשל מציאת דירה קטנה של 2-3 חדרים יכולה להתיש (עדיין לא נמצאה).

למשל , כנגד כל עקרונות החיים הנוחים - ללבוש חליפה ועניבה כל יום.

למשל, העובדה שעברנו ממקום שבו יש כל יום (באמת כל יום) שמש ומזג אויר מצוין למקום שבו החל מעוד שבועיים-שלושה נתחיל לקפוא ונשכח איך מרגישה השמש, שגם אם תצליח להראות את עצמה, תאולץ מאוחר יותר להיעלם כבר בשלוש-ארבע.

ממקום שבשביל אנשים מסוימים אתה הכל, ונמצא במרכז העניינים והעשייה, עם חברים קרובים מכל העולם למקום שבו אתה עוד בורג קטנטן.

מעבר ממקום שבו שוטפים לך את הרכב בארבעה שקלים (אם אתה ממש נדיב) למקום שבו עושים מנוי 'מוזל' לשש רחיצות ב-1200 קרונה (600 ₪). מה גם שאתה מנקה לעצמך את הרכב בסופו של דבר. המנוי הוא למקום שמספק מכשיר שמנקה שטיחים, לשואב אבק ומנהרת רחיצה. את כולם אתה מתפעל בעצמך. האמת, נחמד ויעיל.

אגב, במנהרה ששוטפת את הרכב אין מכשירים מסתובבים עם שערות/ג'ילדות שעושים שריטות, הכל מתנקה בלחץ מים, ככה זה כשאין מה לעשות עם המים.

ויש עוד כמה יתרונות במקום כמו אסמרה, שאולי לא יראו לכולם כיתרונות, אבל הם בהחלט מורגשים כשהם חסרים.

מה שבטוח, דבר אחד זהה. לאן שלא נגיע כנראה שהיחסים בין המדינות יהיו בכותרות...

בעצם, שני דברים זהים (והם באמת היחידים) - גם כאן, כשהמקומיים מסכימים עם מה שאתה אומר הם שואפים אויר מהפה בפתאומיות, כאילו שהם נחנקים. מעניין איך זה חצה מרחק כל כך גדול.

טו מייק א לונג סטורי שורט, זו אחת הערים היותר יפות ונוחות שיצא לי להיתקל בהן ואפשר בהחלט להגיד שאנחנו מרוצים מהבחירה, ובינתיים אנחנו עושים מסעות רגליים יומיים ונהנים מהמקום.

והשבדים, אגב, לא קרים ואטומים כמו שמציגים אותם, לפחות בינתיים רובם נראים פתוחים ונעימים.

(כולם כאן כותבים שבדיה עם ב' ולא עם וו', אני אזרום)

יאללה, בשמחות.