למשה ברנר יש יכולת קליעה אבסולוטית לשלוש נקודות והוא שחקן קבוצתי וממושמע. טוב לקבוצה שיש לה שחקן כמותו. הוא גבוה מאוד לתפקידו, אבל מוגבל התקפית. כדי לשמור עליו בהצלחה צריך פשוט מאוד להימצא לידו. לא לעזור בהגנה לשחקן אחר בקבוצה, ובמקביל גם לא להשאיר את ברנר לבד.

הוא יכול לשחק בלואו-פוסט כי הוא חזק לתפקיד של גארד/פורוורד, אבל כמעט שלא מקבל שם כדורים ולמען האמת לא מספיק דורש את הכדור בפוזיציה הזו. במידה והוא מקבל שם כדור, הוא בוחר להסתובב לכיוון קו הבסיס ובשני המקרים הוא עושה את זה באמצעות זריקת פייד אוויי.

אחד היתרונות שלו הוא היכולת לשמור גם על גארדים נמוכים בגלל היותו ארוך מאוד ובעל ידיים ארוכות. החיסרון הכי בולט ומשמעותי שלו הוא היעדר כישורים בכל מה שקשור ליכולת כדרור, הובלת כדור והוצאת כדור ליצירת מצבים לאחרים. לכן הוא גם נתקע ולא התקדם, אם כי טוב לו במקום בו הוא נמצא ולא לחינם נשאר בגבעת שמואל כל כך הרבה שנים.

ברנר הוא שחקן חכם, שיכול לשמור על פורוורדים ופה ושם גם על שחקני פנים. הוא בין השרידים האחרונים של ילידי 1971 בליגה. חלש בריבאונד, קלע עונשין מדהים. הוא שמאלי, שבניגוד לגור שלף, או יואב ספר ואני בזמננו, חודר לסל ביד הדומיננטית. אני לא זוכר אפילו פעם אחת במשחק, שבה הוא חדר לסל ביד ימין ושחרר את הליי-אפ ביד הזו.

אורן אהרוני הוא שריד כמעט אחרון של ילידי 1973 בליגה. לא קופץ, לא מנתר, שחקן חכם. יכולתו ההתקפית טובה בהרבה לעומת יכולתו ההגנתית לאורך כל השנים. אוהב מאוד להחזיק בכדור, אוהב לכדרר הרבה ולא משחרר כדור בפאסט-ברייק. גם כשהוא כן משחרר, זה אף פעם לא מספיק מהר.

קלע שלשות מצוין, קלע עונשין טוב, אוהב מאוד את השימוש בפיק'נרול ובעיקר כשהכיוון הוא הליכה שמאלה, שם הוא יכול לעצור לחדירה או קליעה. הוא ימני, שבאופן מעניין מכדרר טוב יותר בשמאל.

אהרוני הוא שחקן מאוד מוגבל. כשהוא יוצא בפיק'נרול ימינה, כמעט שאינו יכול לעצור לקליעה או כניסה בצד וחצי מימין, למרות שהוא ימני. הוא לא עוזר בריבאונד, ספק אם עזרה בריבאונד קיימת אצלו במחשבה.

הטעות המרכזית של רוב המאמנים היריבים לאורך כל הקריירה שלו, היא שנתנו לו להוביל כדור ולקבל החלטות. היו צריכים ללחוץ אותו, כי קשה לו תחת לחץ. הוא שורד במקום שטוב לו. לא מנסה להביט קדימה. לדעתי, יש לאהרוני עוד שנה, גג שנתיים, אחרונות בהחלט לשחק.