אליפות אירופה הסתיימה בזכייתה הצפוייה של ספרד שסוף סוף הורידה את הקוף מעל הגב (6 סגנויות ו-0 זכיות כולל הפסד מביך בבית בגמר לפני שנתיים). למרות פתיחה גרועה, ספרד סיימה את הטורניר עם דומיננטיות מפחידה ב-3 המשחקים האחרונים. בהיעדר התחרות במשחק הגמר, המוח מנסה להעביר את הזמן במחשבות הבאות: האם ספרד כל כך טובה, או שהנבחרות האחרות שהגיעו בהרכבים חסרים כל כל חלשות? האם ניתן להשוות את הנבחרת הספרדית לנבחרת יוגוסלביה הגדולה? מה היה קורה אם במקום סרביה הצעירה, ספרד היתה מתמודדת עם אותה יוגוסלביה הגדולה?

בין 2006 ל-2009 ספרד זכתה באליפות העולם, סיימה במקומות 1 ו-2 באליפות אירופה וסיימה במקום ה-2 באולימפיאדה.

בין 1988 ל-1991 יוגוסלביה זכתה באליפות העולם, זכתה פעמיים באליפות אירופה וסיימה במקום השני באולימפיאדה.

באותם שנים לא השתתפו שחקני NBAבתחרויות השונות, ויוגוסלביה הפסידה בגמר האולימפיאדה לברה"מ שניצחה את ארה"ב בחצי הגמר.

לצורך ההשוואה הנה החמישיות של שתי הקבוצות.

החמישייה של ספרד, כמו באליפות הנוכחית, למעט חילוף של רוביו בקלדרון: קלדרון, נבארו, פרננדז, גרבחוסה, גאסול.

הערה: רוביו הוא השחקן הכי אוברייטד באירופה. כל כך אוברייטד, עד שבמילון תחת ההגדרה של המילה מודבקת תמונה שלו. לדעתי, הוא צריך להיות הרכז השלישי של נבחרת ספרד אחרי קלדרון ויול. הוא מזכיר לי את השחקן הכי אוברייטד בארץ: יוגב אוחיון. שניהם מוכשרים ואתלטיים, אבל מה עם הקליעה מבחוץ?

לצורך המשחק ההיפותטי, על מנת להתמודד עם האתלטיות הספרדית מפתיע איבקוביץ' ומעלה את החמישייה הבאה עבור נבחרת יוגוסלביה: קוקוץ' (כן, בתור רכז), פטרוביץ', פספאלי, ראדג'ה ודיבאץ'.

בעמדת הרכז אם כך, עומדים קלדרון מול קוקוץ'. קלדרון הוא רכז אמיתי, שבשנתיים האחרונות תפס את מקומו בחמישייה של טורונטו. בשנתיים האלה הוא מעמיד ממוצע נקודות דו-ספרתי עם יותר מ-8 אסיסטים למשחק. הדבר המדהים ביותר אצלו הוא יחס אסיסטים לאיבודים: קצת יותר מ-5 ל-1!

מולו עומד קוקוץ' שהוא כמובן לא רכז טבעי, אלא פוינט-פורוורד. ההשוואה עושה עוול לקלדרון, כי מולו נמצא אחד השחקנים האירופאים הטובים בכל הזמנים. קוקוץ' הוביל את ספליט ל-3 זכיות רצופות ביורוליג (בימים שעוד לא נראה יורוליג), והוא בעל קריירה מפוארת ב-NBA כולל שלוש אליפויות עם שיקאגו. בעונת השיא שלו בשיקאגו קלע 18.8 נקודות, הוריד 7 ריבאונדים ומסר 5.3 אסיסטים. לסיכום: יתרון ליוגוסלביה.

בעמדה מספר 2 עומדים נבארו מול פטרוביץ'. "לה בומבה" הוא תותחן אמיתי כמו שהיו פעם באירופה (וכל כך חסרים באליפות האחרונה). בשנה שעברה סיים עם 15.8 נקודות למשחק בליגה הספרדית במדי ברצלונה עם 42.1% לשלוש, ו-14.7 נקודות למשחק ביורוליג. אבל גם כאן, ההשוואה עושה עוול לנבארו, כי מולו עומד הקלע האירופי הגדול ביותר בכל הזמנים. אחרי קריירה מפוארת באירופה, פטרוביץ' עבר לשחק ב-NBA ב-1989 בתקופה שבה צעד זה היה נדיר בניגוד להיום. אחרי התחלה קצת קשה, הוא הגיע לשיאו בניו ג'רזי עם עונה מדהימה של 22.3 נקודות למשחק ו-45% לשלוש. לסיכום: גם כאן יתרון ליוגוסלביה.

בעמדה מספר 3 עומדים פרננדז מול פספאלי. פספאלי שהופיע לאחרונה בחידת "ונשאלת השאלה" היה שלוש פנטסטי. את עיקר הקריירה העביר ביוגוסלביה וביוון. ב-NBA בילה תקופה קצרה ולא מוצלחת. מולו עומד פרננדז, אחד השחקנים האתלטיים האירופיים בכל הזמנים. עוד הרבה זמן נזכור את הדאנק שלו נגד נבחרת ארה"ב באולימפיאדה. פרננדז סיים עונת רוקי מוצלחת בפורטלנד עם ממוצע נקודות דו ספרתי. יתרון לספרד.

בעמדה 4 עומדים גרבאחוסה מול אנ-דנ-דינו ראדג'ה.מדובר בשחקנים בעלי סגנונות שונים לחלוטין. ראדג'ה הוא שחקן פנים אמיתי, ואילו גרבחוסה אוהב לצאת מבחוץ ולהפציץ משלוש. לשניהם קריירה קצרה ב-NBA, אם כי הקריירה של ראדג'ה בבוסטון הרבה יותר מרשימה משל גרבחוסה בטורונטו. ראדג'ה, שגם הוא אחד מהשחקנים האירופיים הטובים בכל הזמנים, זכה יחד עם קוקוץ' ב-3 זכיות רצופות ביורוליג, העמיד ממוצע קריירה מרשים של 16.7 נקודות ו-8.4 ריבאונדים למשחק בבוסטון ב-3 עונות. לסיכום: גם כאן יתרון ליוגוסלביה.

בעמדה מספר 5 גאסול מול דיבאץ'. דיבאץ' הוא סנטר אמיתי בעוד גאסול הוא יותר פאואר-פורוורד, אבל בנבחרת ספרד משמש כסנטר. לשניהם קריירת NBA ארוכה כולל הופעה במשחק האולסטאר. דיבאץ' שיחק 16 עונות ב-NBA, בעיקר בלייקרס ובסקרמנטו. הוא סיים עם ממוצע קריירה של 11.2 נקודות למשחק ו-8.2 ריבאונדים (בעונת השיא בלייקרס השיג 16 נקודות ו-10.4 ריבאונדים).

גאסול זכה באליפות עם הלייקרס בעונתו התשיעית ב-NBA, כשהוא מעמיד ממוצעים מצוינים של 18.9 נקודות (כמו בכל הקריירה שלו ב-NBA – מעולם לא ירד מ-17.6 נקודות למשחק!) ו-9.6 ריבאונדים. גאסול שלא שיחק עם ספרד במשחק הגמר באליפות העולם, הוכיח באליפות הנוכחית שהוא שייך לגדולים ביותר. יתרון לספרד.

מחליפים בספרד: רוביו, רייס, מרק גאסול, יול, ראול לופז, מומברו. ביוגוסלביה: דנילוביץ', דג'ורג'ביץ', סאביץ', ורנקוביץ', זדובץ', ראדולוביץ', פראסוביץ', קומאזץ. הספסל של יוגוסלביה מלא כוכבים שבקלות מנצחים כל נבחרת אחרת (חוץ מספרד) באליפות הנוכחית. יתרון ברור ליוגוסלביה.

אם משווים את השחקנים אחד לאחד, יוגוסלביה מנצחת את ספרד. היתרון הגדול של ספרד לעומת יוגוסלביה הוא האתלטיות וההגנה. אם ספרד שומרת מצויין בהגנה ורצה למתפרצות, אפילו ליוגוסלביה יהיה קשה מולה. למרות היתרון בהגנה, אנחנו בעד כדורסל התקפי ולכן יוגוסלביה הגדולה מנצחת את ספרד 86:94.