שלומות,

הטור בעניין המתאזרחים בנבחרות נאה כרגיל. היה שם גם במקדוניה את דאריוס וושינגטון שלא נכלל. ולעניין. הערה, במחילה.

אתה כותב "אם שחקנים שעונים לקריטריון, לא מעוניינים, למה שאצא נגד אלה שכן מעוניינים וכן רוצים אפילו שאין להם קשר לכלום?". סוף ציטוט.

הבסיס. לפי עניות דעתי המושג "מעוניינים" אינו שייך במושגים של נבחרת. נבחרת אינה מקום עבודה (כקבוצות) או מודעת דרושים אלא עניין לאומי וגאווה מקומית, תוצר ייחודי המתאגד לו מאותו זן בין אם זה יוצא טוב ובין אם זה יוצא בולגריה. וכשבאים לבחון את עניין ה"מתאזרח" זה הבסיס שעל פיו עלינו לפעול.

ה-מתאזרח. בחינת אזרחות היא תמיד בחינה בדיעבד, אף פעם לא לכתחילה. אם פעם שחקן זר היה משחק שנים במדינה מסוימת והיה מוצא את בחירת כיסו (קבוצה) ובחירת ליבו (שאפה) אז היה מחפש דרכים להתאזרח. שאלת הנבחרת היתה מתעוררת כשאלה סופית. היום, אמנם, שרשרת החיול אינה שונה בהרבה

אך יש לזכור שהשוק השתנה אך הבחינה נשארה אותה בחינה. וזו הטעות.

בשוק המוגבל שלפני עידן בוסמן בהבנה לאור המציאות של שני זרים והמעצור הטכני שבו - הסיכוי של שחקן להיקלט במדינה היה קטן. אם אכן נקלט ונשאר לשנים רבות כנראה שזה "אמיתי". היום ללא המעצור של
שני הזרים והשוק הפתוח והתדירות בה שחקן עובר מקבוצה לקבוצה באירופה, מבחן ה"בדיעבד" כמעט אינו מתקיים ולכן הבחינה צריכה להשתנות לאור הבסיס דלעיל.

הבחינה. לפני שפיב''א יאשרו שני מתאזרחים בנבחרת והעסק יתדרדר מדאחקה אל דחי, החישוב לגבי נבחרת חייב להיות צמחוני וקר. המוטו הוא גאוות יחידה גם אם מדובר במש''קי ממטרות (כן, שוב בולגריה). במבט ראשוני לבטל את עניין המתאזרחים נראה פיתרון השובה את הלב והתופס למוטו גאוות יחידה. אך בכל זאת יש לקיים את מבחן הבדיעבד פלוס מבחן ההתמדה כדי לתת צ'אנס לאמת.

לכן נראה, שאם המתאזרח, לאחר שעבר טכנית את מבחן ה"בדיעבד" כמעצור ראשוני, כמות השנים אינה משנה (3 או 5) כל כך, מפני שזוהי בחינה פסיבית. יותר חשוב שהוא יצטרך לעמוד במבחן ההתמדה האקטיבית, הווה אומר שאם יעזוב את המדינה בה התאזרח ועבר לשחק במדינה אחרת כדורסל, יבוטל האישור לשחק בנבחרת בה התאזרח.

רוצה לחזור חביבי ?תחזור.

בברכת גמר חתימה טובה לך וליקיריך .

משה שוורדי

מר שוורדי היקר,

סלח לי על שאני מכנה אותך מר, אף שפעם ביקשת ממני שלא להמשיך ולקרוא לך ככה, יען כי נדמה לך שאני פונה אל אביך ואינסטינקטיבית אתה מפנה מבט אל מעבר לכתפך כדי לבדוק היכן הוא.

עם זאת, אתקשה לבטל את הפנייה, יען כי דבריך גבוהה-גבוהה הינם. אני מביע מרחשי לבי הזועף ואתה מדבר איתי תורת היחסות של איינשטיין. בחינות, אקטיביות, פאסיביות, דלעיל, מעצור ראשוני, מעצור משני. מה זה מר שוורדי, מה זה?

ואני אומר: פיייי קיבינימט כל הארל רולנדים האלה ואחרים. ודאריוס וושינגטון לא הוזכר, יען כי לא שיחק בסופו של דבר. תאמין לי, לא חסרים להם דאריוס וושינגטונים המקדונים. החרמתי אותם ודי.

עם חלק מדבריך אני מסכים (הפסקה הראשונה למשל), עם חלק אחר פחות (הפסקה האחרונה, בעיקר). חושב שהחלטה על ביטול אזרחות במקרה של עזיבה היא בעייתית. זה לא בית כלא, חבוב, מה גם ששחקן בן 25, למשל, מרגע התאזרחותו יכול לאורך שבע-שמונה השנים הבאות להגיע לכאן ולעזוב פעמיים ואפילו שלוש. אז מה, תיתן ותבטל אזרחות, תבטל ותיתן אותה? יש דברים שנראה לי מוגזם להחמיר בהם.

הייתי נצמד לתוכנית המקורית שלי ודורש הופעה בת שתי עונות בליגה המקומית כסף מינימום וכאישור להשתתפות בנבחרת לאומית. שנתיים מרגישות
לך מעט מדי? תעשה מזה שלוש. בכל זאת, אי אפשר להגביל אנשים. כמו שאתה לא מגביל את ליאור אליהו ויותם הלפרין ומאפשר להם לצאת לאולימפיאקוס או ויטוריה, אתה לא יכול לחסום מתאזרח בדישו אם קיבל הצעה כספית כפולה מאשר מכבי חיפה או הפועל ירושלים נותנות לו.

כך או אחרת, אחרת או כך, מר שוורדי, הדיון הזה חשוב. טוב שהתייחסת. אבל עשה לי טובה, דבר איתי יפה בפעם הבאה, ואל תתן לי להרגיש עטוי גלימה באיזה בית משפט מחוזי, בחייך. לא סתם לא הלכתי ללמוד משפטים באופן מסודר, אז תהיה נחמד ואל תביא לי את זה לכאן, אוקיי?

חוץ מזה, בהמשך למחמאה שלך מתחילת הקטע, לא הטור היה נאה כרגיל אלא האייטמון. בוא נפעל על פי רוח המקום, כן?

שלומות ונצורות בשלב זה.