שלום כבוד הנשיא המהולל,

בעניין האייטמון בנושא המתאזרחים: יסלח לי כבודו, וכבודו - שיסלח לי, אבל הסתייגות קטנה בליבי.

הנושא לא פשוט, ואתן דוגמא מוקצנת, הנוגעת לחוק השבות - כן? זה שבגינו רבים וטובים קיבלו אזרחות בארצנו היקרה, עוד מבלי להתחתן עם יהודייה כשרה בעידן שני הזרים.

נניח שעכשיו תמצא שחקן טוב שמשחק בליגה בכירה בארה"ב, נניח, ב-NBA. ונניח שהוא תותחן על. ופתאום מגלים שהוא יהודי - אתה רוצה להגיד לי שכל עם ישראל לא ירצה שהוא ישחק בנבחרת, הגם אם כף רגלו לא דרכה מעולם באדמת ארץ הקודש? וגם אם הקשר שלו ליהדות מסתכם בזה שסבא-של-סבא-של-סבא שלו מצד אמא אכל קרעפלך עם השכן? ואם הוא ירצה, האם הדבר לא ייחשב "מחווה יפה", גם אם בדיעבד המדינה תשלם עבורו לא מעט כסף (ע"ע הביטוח של בן גורדון)?

נשמע מופרך? גם לי, אבל מסתבר שסיפור דומה כבר קרה גם לנו, וכל עם ישראל היה על הרגליים מרוב שמחה. הרבץ קטנה בלינק הזה.

אנא, מליצים יקרים, חסכו נא לי את העובדה שרות'בארט משחק בארץ כבר שנים ושזר עמנו את גורלו, יען כי התבטא לא פעם ולא פעמיים שברצונו לשחק ברמות הגבוהות ביותר, ולו היה מוצא חוזה יפה ב-NBA או באירופה, כף רגלו לא הייתה דורכת כאן אפילו לשנייה, ויתכן כי היה משחק בנבחרת כמו גדול לקול תשואותינו וללא מילה של ביקורת.

ושאפילו לא נתחיל לדבר על האולימפיאדה, שם כל הזמן יש סיפורים של מכירת אזרחויות בשקל תשעים.

הנה, הוצאתי את זה.

עניין באותו עניין: נושא הנבחרות והאזרחים עדיין בוער בליבי, לא מצא מנוחה, ולוקח את מוחי למקומות אפלים וחשוכים. ולכן ברצוני לשאול אותך שאלה נוספת, הקשורה לטניס (מותר) ולענף הביפ (נראה אם יעבור):

יגאל אנטביפ (הופה), לא שירת בצה"ל ונאסר עליו שנים לשחק בנבחרת. כשכן שיחק, קמה מחאה ציבורית. דודי סלע (בעל שם המשפחה), משתמט, גיבור ישראל.

הכיצד? ומה בכלל דעתך בנושא?

לתגובה אשמח,

גמר חתימה טובה.

יובל גונצ'רובסקי

שלומות,

נאה בעיניי שהעם מגלה מעורבות בנושא חשוב זה. אודה ולא אבוש ואף אבוש ואודה בו-זמנית, כי נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא (ונדמה לי גם שזהו המשפט ארוך ביותר אי-פעם) – שהקמת עלינו כאן ערבוביה.

באייטמונים האחרונים הועלה עניין ארל מה-שמו, ההוא מנבחרת בולגריה, שלא דרך בליגה הבולגרית, לא שיחק בה מעולם, אין לו שום קשר לבולגריה, לא אבא, לא סבא, לא אמא, לא שורשים ולא כלום. אתה, לעומת זאת, מדבר כאן על יהודים. והרי לא דיברנו על יהודים אלא על מתאזרחים פיקטיביים כאלה, יו נואו, שאין ביניהם לבין המדינה אותם הם מייצגים דבר וחצי דבר.

ככה שהתשובה היא כן. אם יש יהודי מבטן ומלידה, או אפילו דור שלישי או רביעי, ודאי שלא נעמוד בדרכו. יהודי הוא. כמו דייויד בלות'נטל, כמו רוברט רות'בארט, ולא משנה כרגע לאן הובילו אותו דרכיו. אבל אם תרצה להפוך פתאום את ג'רמיה מאסי למתאזרח בנבחרת ישראל בדרך לא דרך, נתנגד לזה נמרצות. נתנגד גם לאזרוחו של החבר סטפון לאזמה, נניח, ולהופעותיו עם נבחרת ישראל כבר בקיץ הבא, ואפילו ירביץ דאבל-דאבל עונתי של 12 ו-10.7, כן?

עד שלא ישחק שתי עונות רצופות בליגה הישראל, אין על מה לדבר. זה חוק. חוק שלא חווק אמנם וטרם נקבע, אבל זה החוק שהייתי רוצה לראות כאן. רף מינימום הגיוני, סביר ובעל משמעות. לא עוד ארל רולנד בכלל, ובטח שלא בארצנו. מה שהיה היה, מעכשיו צריך להיות אחרת. זו דעתי. ודעתי - היא בדיוק זו.

באשר לענייני יגאל אנטביפ (שם נאה ביותר הרביצות כאן), ודודי סלע- שמע, ייתכן שאני בור ועם הארץ, אבל לא ידעתי את הפרטים שהפגזת כאן. לא על הראשון ואפילו לא על השני. נשמע קצת מוכר אמנם, אבל בחיי שלא זכרתי. הסבר ריאלי? כנראה שטניס מעניין כאן שניים ורבע אנשים, וביפ הרבה-הרבה יותר ובשעה שקרה מה שקרה עם אנטביפ החלה כאן מהומת אלוהים כנהוג וכמקובל במקומותינו, בעוד לגבי סלע איש לא ידע דבר. תכל'ס, בינינו, חוץ מזה שהוא גמד למדי ונולד בקרית שמונה, מה עוד אתה יודע עליו? די כלום, לא? אהה, ונניח את גונזאלס פעם. איי רסט מיי קייס, פחות או יותר, נו.

שלומות ונצורות בשלב זה.