רבותי וגבירותיי (אני יודע שגם אתן כאן לפעמים), הריני לפרגן ולהצדיע לעם על מעורבות רבת משתתפים בהגשת הצעות מעניינות לקריטריונים לתחרות החדשה "מלך הבחו"כ – שם זמני". עד מוצאי החג תמשיך תיבת המייל הנשיאותית לקלוט הצעות מכם בחפץ לב, לקראת העמדת קריטריון רשמי ויציאה לדרך בתוך זמן קצר.

בהמשך לתרעומת שהובעה מפי מספר נתינים הייתי רוצה לומר ולומר הייתי רוצה, ששם התחרות כמצוין וכמודגש הוא זמני. למעשה, רוב הסיכויים שלא יתקבל ולא יעבור. חלקכם כבר הציעו מספר שמות טובים. אני מניח שיגיעו עוד. אומר זאת כך, יונית: כפי הנראה, שם התחרות לא יהיה מלך הבחו"כ. הראש היהודי ימציא לנו פטנטים. ברכות ונצורות בהזדמנות זו לפרופסור עדה יונת, כלת פרס נובל לכימיה 2009. חבובה שכזו. משהו.

זה היה ברמת העדכון האינפורמטיבי, כן?

ועכשיו אל מחשבות בלעדיות, כפי ששוגרו והגיעו אלינו בזה הבוקר ישירות ממלחה-האולם בעקבות אירועי ליל אמש. אחת מהן דלפה איכשהו החוצה וכבר צוטטה ברבים. הכוונה היא כמובן לדברים שאמר גומא אגייאר על פיני גרשון בזו הלשון: "הוא אלוף אלא נמושה. אני הולך לבעוט בישבן שלו כל כך הרבה פעמים שהוא יתבייש לקום בבוקר", דברים שאמר אגייאר לכתב ONE המצוין גילעד פולדש, אחרי שמאמן מכבי ת"א התעלם ממנו סירב ללחוץ את ידו בסיום.

אז המחשבות של אגייאר הפכו למלים, כנראה שהוא לא אחד ששומר לעצמו. אבל הנה כמה שנשארו תקועות בפנים, עמוק-עמוק, וטרם שוחררו לדפוס. מכל מתכנני הדיבה העתידיים אבקש קצת הרפיית שרירי האגו והכבוד העצמי, נו, באמת. קצת, מה יש? צוחקים.

אגב, זאת שכחתי: אין לי ספק וספק אין לי, שאם גומא אגייאר הדתי היה יודע שפיני גרשון הוא רב בישראל (רבי פנחס הגרשוני, יו נואו) האיש היה נזהר בלשונו וטורח שלא לכבדו במלים חריפות אלה.

ובכן, בלבדית לאתרנו, כך היה:

מאצ'יי לאמפה: "עוד לא החלה העונה וכבר נשבר לי הזובון. כבר עכשיו ברור לי שאני לא רוצה להיות פה. זרק אותי אחרי דקה ועשרים מפתיחת המשחק נגד ג"ג הפקות, הרביץ לי רק שתי דקות נגד ירושלים. מה זה? עוד פעם אחת כזו ואני מבקש העברה. מצידי לפואנלבראדה, רק לא פה".

דורון פרקינס: "טוב מאוד, טוב מאוד. איך שלא הלבישו אותי – בום, הפסד. הכי חשוב שהשלמה וישינסקי הזה היה חלש. זה שחקן זה? זה שחקן תיאטרון. סטארטינג פוינט גארד פוזישן, היר איי קאם, בייבי".

שרון דרוקר: "איך לא מתביישים לקרוא לי בכדורסלע-האתר מאמננו העתידי, אם הפעם האחרונה שבה עוזר מאמן במכבי הפסיד תואר ומונה למאמן היתה . . . לא יודע אם היתה, בעצם. רע מאוד, המצב. אם לא נרביץ העונה דאבל אין לי סיכוי לקבל את הג'וב ואז עתידי-שמעתידי, הכי רחוק שאגיע זה פואנלבראדה".

יובל נעימי: "אז, כשקטש רצה להביא אותי, הם לא רצו. חשבו שאני איזה משת"פ של דני קליין. שייחנקו. אני הולך לבעוט להם בישבן כל כך פעמים ושנים, שהם יתביישו לקום בבוקר".

טריי סימונס: "כן פיני, ומה אתה אומר עכשיו? הנה, קח שלשה. נו, פיני, ומה אתה אומר? בום, קח עוד אחת. הייי פיני, רוצה שלשה? קח עם הבאזר למחצית, בום, תשעה מטר, איך אני? היי פיני, מאני-טיים, מה אתה בוחר שלשה או אסיסט? קח אסיסט יפה לשם שינוי, איך זה היה? צמוד לי מדי פיני, בוא נגמור עם זה כבר: רוצה מסמר אחרון, היידה, נביא אותה, בום. איך היה פיני, איך היה? שנה טובה גם לך".

שמעל'ה מזרחי: "רגע, רגע, רגע. בראשית דבריי ארצה לומר, שזהו תואר שני שפיני גרשון מאבד לנו. גם בעונה שעברה, עת שיחקנו בנהריה, הפסדנו בגביע המדינה לקבוצה המקומית תחת הדרכתו. ועכשיו מגיע הפסד נוסף. אתייעץ עם חבריי. הייתכן כי ירדה עלינו העלטה, ולא זיהינו את חשכת הליל המתרגשת על מועדוננו ומאמננו גם יחד בזמן אמת?"

רענן כץ: "אני יושב לי במיאמי, שמעתי את הדיווחים ואני לא מאמין. הרי היינו צריכים לפרק אותם, לא מתקבל על הדעת שנוביל ב-14 הפרש בדקה השמינית ועד למחצית נפגר ב-15 נקודות. ארים טלפון לשמעון ונתייעץ. אנחנו עדיין מועמדים חזקים מאוד להגיע לפיינל פור של היורוליג השנה. הליגה הישראלית זה פיס אוף קייק, לא צריך לקחת אותה ברצינות גדולה מדי. רגע, מה התאריך היום בכלל? סליחה. זה לא כבר עניין שלי יותר. ביי".

גיא גודס: "יפה, יפה. מתן, תתכונן, בעונה הבאה אני לוקח אותך איתי למכבי במקום גרשון ודרוקר. רק שבוא נהיה יותר חכמים מקטש ועמיאל ונכין ג'וב אלטרנטיבי לארבעה חודשים מאוחר יותר, שיהיה לנו איפה לנחות אחרי שיפטרו אותנו. פואנלבראדה נראית לי אופציה טובה, מה אתה אומר?".

דני קליין: "תקשורת מפגרת. מה סימונס, מה תומפסון? איך הם לא קולטים שהכריש האמיתי פה זה אני. מי חוץ ממני מסוגל להביא אנשים כמו גאידמק ואגייאר? הוא הרים אותי על הכתפיים ורקד איתי במגרש, אתם קולטים? שופכים עלי כסף ואני לא מצליח לברוח. לאן שאני זז, בום, דולרים על הראש. אני מגנט אנושי לשטרות. רקדנית הבטן הטובה בעיר. שמעל'ה, מתי אמרנו שאתה מפנה שם את המקום, 2013? סגרנו. למכבי כבר אביא איתי יצור שעוד לא היה כמותו: רוקד, מעודד, קופץ, מביא רייטינג, מרים אותי על הכתפיים, מתראיין במקומי ומפנה לי זמן איכות עם המשפחה וגם מכבס, עושה קפה ותולה את הכביסה של השחקנים. וכל זה רק בשבעה-שמונה מיליון דולר תרומה".

תומרינגו סטאר: "פייייי קיבינימט, שוב אבא שלי יושב מול המחשב במקום לקחת אותי למגלשה שם בחוץ. שיישרף הכדורסל הזה, שיישרף".