אולי יישמע לכם מליצי מדי, מתחנף מדי, בומבסטי מדי, לא הולם, לא יאה, לא מתאים ומתלקק עד מתלקלק – אבל אני באמת נהנה במיוחד להציג ולדבר על אנשים כמו זכריה עופרי כאן בכדורסלע-האתר.

היכולת הזו לשלב עבר עם הווה, לקשור בין צעירים לוותיקים ולהוציא את הראש ממסלול הניוז השגרתי שכולל את "מכבי ת"א הערב נגד פאנליניוס במשחק הכנה, ונבארו קלע 19 נקודות בניצחון של ברצלונה אתמול".

זה נותן תחושה מיוחדת. של שליחות, של אחריות, של העברת מסר, של העברת לפיד. לא יודע איך להגדיר את זה, העיקר שזה כאן.

ומכאן – לפה.

האיש בחידת 'ונשאת השאלה', כפי שכבר הבנתם מהפתיח המפתיע הזה, הוא זכריה עופרי. בניגוד לקטע המתבקש שבו אני מספר קצת על האיש, איפה, מה, למה, כמה ומי נגד מי, הפעם פשוט אתרווח לי לאחור בפתיחתו של שבוע חדש ואחבר אתכם ללינק מקומי, משלי, משל כדורסלע-האתר.

הכי פשוט, הכי קל, הכי נוח. סימן שהתקדמנו בחיים ועשינו כאן משהו. הנה זה כאן.

מה שאומר, בעצם, שאפשר לגשת הלאה. אל הפותרים, התשובות הנכונות והלא נכונות. כרגיל וכנהוג, קודם השגויות.

היו מי שהעריכו שעופרי הוא בכלל יוסף שילוח, לארי דייויד, מוחמד אל בדרעי ושאר שטויות מסוג זה. היו גם שהגיעו עד לחיים שטרקמן וג'ים בוטרייט ושאר כהנה וכשמה. אבל בואו ניגש אל שועי עולם שזיהו את עופרי ונתנו לו את הכבוד.

הצילום, אגב, לקוח מתוך הספר "היכל התהילה", כך שמי קימט קצת את המצח וידע להגיע לשם, או מי שזכר שראה פעם וטרח לבדוק, הגיע לפיתרון בקלות הפעם.

ואלה שמות: איתמר רייצס, טלי ברגר, אורי גובר, יונתן עמיר, יקי צשלר, סר ש. הרמלין המכובד (ההשתתפות מותרת לעובדי המקום ובני משפחותיהם), אלי יניר, ליאור בלי שם משפחה, נועם ממיאס, חן סלע, יוסי טקו, עומר בלכר, דן גפני, דביר שמעון, דן בירו, שי גרץ, עמוס וקסמן, ירון רוטנברג, בעז ינאי האגדי, יובל שושן, יובל צנטנר, אורן דניאלי, אורי שיין, סהר רחמים, איתי אביאור, נדב סלע, איתן פרי, חגי זינגר, עידן שחם.

מכובד.

לפני האנ-דנ-דינו של דינו ראדג'ה, הנה התשובה המפורטת ומלאת החן של עמוס וקסמן:

"שחקן העבר המהולל שבתמונה הוא זכריה עופרי. אני מניח שבתשובות האחרות יספרו בעיקר על מעלליו מקדמת דנא במכבי ת"א ובנבחרת ישראל (ההטבעה הראשונה בארץ נרשמה על שמו), אז אני אספר לך מה הוא עושה בהווה.

לפני כ- 6 שנים פתח זכריה (זאק, כפי שהוא מכונה על-ידי החבר'ה) קבוצת כדורסל לא מקצוענית לבני נוער בבית ספר במרכז ת"א. אני עצמי הצטרפתי לפני כ- 4 שנים כשהייתי בן 14, וחלק מן השחקנים כבר התגייסו בינתיים לצה"ל, אך ממשיכים להגיע לאימון השבועי שמתנהל בצורת משחק.

זאק מתקן את השגיאות, מעיר הערות וגם מתפקד כשופט. בנוסף, הוא שומר מסורת ומקפיד לפני כל אימון להרביץ בנו תורה, תרתי משמע, כולל עדכונים בפרשת השבוע ושאלות מהמקורות. יש לציין גם שזאק שומר על כושר ספורטיבי, רוכב על אופניים לאימון ומחזיק באחוזי קליעה נאים כרפאל שעומדים על כ- 99% בערך – אף אחד אצלנו עדיין לא ניצח אותו ב"חיובים" מטווח קרוב.

כמו כן תמיד כיף לשמוע על מעללי העבר של האיש העדין, הנחמד והייחודי הזה מהמקור עצמו, למשל על נסיעותיו ברחבי העולם במסגרת אליפויות בין לאומיות, משחקי העבר שלו ועל הכדורסל של שנות ה-50 ותחילת השישים".

יאאא אולוהייים, עמוס!

באמת מעניין עד מאוד ועד בלי ועד אין קץ. כיף לדעת. ממקור ראשון אני יכול להוסיף, שבמסגרת העבודה על "היכל התהילה" – הן הספר והן האירוע בקיבוץ געש – יצא לי להכיר לראשונה את עופרי והאיש אכן קסם אגדות מהלך. תענוג וכבוד גדול היה לי לפגוש אותו ולדבר איתו.

נאה, עמוס, נאה.

ובכל זאת, לחידה חוקים משלה ולא נעניק לך את הפרס על הארת עינינו – אלא אם כן ראדג'ה יחליט אחרת. היידה אנ-דנ, תרביץ את האנ-דנ-דינו שלך כבר.

העברתי לו בפקס את רשימת השמות. הוא עיין, קרא, התמקד, והחזיר לי SMS שבו היה כתוב שהזוכה הוא . . .

הזוכה הוא . . .

הזוכה הוא . . .

נועם ממיאס!

יאאא אולוהייים, נועם!

זכית במחשבון של כדורסלע-האתר! לבן צבעו והדפס כחול עליו. פריט נדיר שלא תוכל למצוא בקלות בכל בית, רק כמה עשרות נתינים נאמנים בודדים זכו בו עד היום.

שלח לי את כתובתך המלאה חבר, ותקבל עד לבית מחשבון כדורסלע-האתר – לא פחות ולא יותר.

חידה חדשה כבר כאן.

בהצלחה לכולם, מקטן עד גדול.

שלומות ונצורות בשלב זה.