גיא גודס: "שיחקנו מתחת לכל ביקורת, רמת הערנות שלנו שואפת לאפס, אין לי מה להגיד. ניצחנו בנס ובמזל, למרות שאומרים שהחבר'ה הטובים צריכים מזל, אז היום היינו החבר'ה הטובים.

"ב-LEVEL הזה לא ננצח משחקים, לא משנה מול מי. חולון בבית שלה עם אנרגיות, ואצלנו אף אחד לא בא למשחק מהראשון עד לאחרון. זה היה מתחת לכל ביקורת. אני כן לוקח את הניצחון, זה מראה על אופי מסוים כי יכולנו להישבר בקלות. הייתה התעלות של יובל נעימי בסיום, אבל זה לא היה כדורסל. כל מה שעבדנו השבוע, זה היה בדיוק הפוך אז אולי לא נעבוד בכלל. יש המון עבודה, הרבה חבר'ה, 4 מתוך 5 זרים לא מכירים את הליגה, לא מכירים בחור שנכנס ומציק כמו אליהו. ייקח לנו כנראה יותר זמן".

מאיה רונן: אבל איך אתה מסביר את זה שהם לא באו מוכנים, שלא היו אנרגיות לאף שחקן, שלא יישמו שום דבר?

"אין לי תשובה. אני ישן בצהריים לפני משחק, מכין את עצמי ואני מצפה מכל שחקן שחושב שהוא מקצוען ולובש את החולצה של הפועל ירושלים, ואמרתי את זה בחצי, יש לו איזו מחויבות. היה פה משחק רדום, בלי אנרגיות, כל מי שרוצה עובר אותך בהגנה, וזה לא משנה מה אתה שומר – חילופים, טופסייד שמופסייד, אזורית – פשוט לא מזיזים את הרגליים. ודווקא כל השבוע עבדנו הגנה, אז אני לא יודע מה להגיד לך. אנחנו צריכים להתעשת מהר כי בליגה הזו כל קבוצה יכולה לנצח כל אחת אם אתה לא מוכן".

מספר שאלות והערות לי:

קודם כל, שוב היא עושה את זה. לוחצת על כפתור והאנשים מתחילים לזמר. מציע לשב"כ או למשטרת ישראל לשכור את שירותיה של מאיה רונן, כדי שתבוא בשעות הפנאי לדובב חשודים למיניהם. מספיק שהיא תביט להם בעיניים ותוך דקה-שתיים, מקסימום חמש, כל האמת נשפכת החוצה. לחילופין, אפשר לצרף אותה ל-CTU: בכל פעם שג'ק באוור לא יצליח עם החקירות שלו באמצעות כוח, היא תביא את המבט הזה ותפצח את הנחקרים. חזק הקטע הזה של מאיה רונן, לא נכחיש זאת.

שיינית כל, מחמאות לעפר שלח. יוצא לא פעם שאנחנו – אתם, אני – מבקרים אותו כאן על אובר-מלל, על היצמדות מוגזמת לתיאוריות שלפעמים מופרכות תוך כדי משחק ממש אל מול עינינו, אבל אני אוהב את החושים העיתונאיים אצלו. בשנייה שגודס סיים לדבר, הוא פרץ עם הוווווו שהתאים כאן בול, יען כי הבין וקלט, להבדיל מהשדר שלצידו, למשל, שהתפרצות גודסית שכזו היא מצרך נדיר במיוחד ובהחלט אירוע עיתונאי לכל דבר ועניין, ניוז של ממש.

שלישית, איך קורה שליאור ליפשיץ לוקח שתי זריקות רצופות כמעט מאותה משבצת ובמאני טיים? לאן נעלמו הזרים? יש כל כך הרבה זרים בכל קבוצה, כולל חולון, אז פתאום החלטתם שליפשיץ הוא המושיע? ועוד אחרי שהחטיא את הראשונה? ועוד במשחק של 1 מ-10 מהשדה? לא לעניין.

רביעית, לא מעניין אותי מה אומרים אחרים: יובל נעימי, וכבר אמרתי את זה בעבר, הוא הכי קרוב לעודד קטש. כן, גם בהגנה. אני חושב שהפועל ירושלים צריכה להיות גאה בו ובעובדה שיש לה שחקן בית בחמישייה בזמנים שכל קבוצה מפגיזה 5 או 6 זרים בסגל. הכיוון שלו הוא חד משמעית למעלה, למעלה, למעלה. היה נהדר לראות אותו לוקח עליו את האחריות. לא זרים. ישראלי. צעיר. מקומי. תענוג. בטח כשזה מצליח.

חמישית, עמיר עוזי היה מבואס רצח בסיום. הוא יותר מצודק. יכול להיות שהמשחק הזה עלה לו בתפקיד. חולון שיחקה עם אנרגיות, רצון, התלהבות. הם כל כך רצו את הניצחון והיו כל כך קרובים אליו, עד שעוזי יתקשה להתחמק, להערכתי, מהגזרה וילך הביתה. גם אני הערכתי מאוד את הקילומטרז' על הקוווים, את ניהול המשחק הער, את האמונה העזה, אבל כשאתה מוביל בשבע הפרש בתום שלושה רבעים בבית, אסור לך להפסיד את המשחק. בהתחשב בכך שחולון תשחק בשבוע הבא נגד מכבי חיפה בחוץ ועלולה להפסיד ולהגיע ל-4:0, ספק אם תהיה שם סבלנות על אף השיפור. יותר מזה, בסיטואציה מסוימת עוד יכולים בהנהלה להחליט עבור עוזי, שהוא לא יזכה להגיע לשבוע הבא כמאמן חולון.

זהו בינתיים. יש עוד, זה ברור, אבל זהו. דניסלע מאותת לי שצריך לרדת למטה, גורם חדש שלא צפיתי.

שלומות ונצורות בשלב זה.