בימים, בשבועות ובחודשים האחרונים, הרבצנו כאן כולנו, מהכותבים כאן ועד לקוראים פה, לא מעט קטעים שעסקו בשבירתו של הזובון. בעייפות החומר. בכדורסל שאינו מעניין, בכדורסל ברמה נמוכה. אחד הנתינים, יאיר, גם שלח הודעת פרישה מענייני המעקב השוטף אחר הכדורסל שפורסמה כאן באייטמון נפרד. אחר סיפר שנרדם לראשונה באמצע משחק של מכבי ת"א.

סוג של אווירת נכאים היתה כאן. לא נכחיש זאת.

והנה, ביום חמישי, הגיעו פתאום משהו כמו חמש עשרה דקות אחרונות של משחק והארכה שהחזירו חדוות חיים. מכבי ת"א חוזרת מפיגור, עושה קאמבק, נהנית ממבצעים הרואיים במיוחד כמו האסיסט הפנטסטי של אנדרסון לויזנייבסקי שהשווה את התוצאה ושלח את הקבוצות להארכה, או הבומבה של פרקינס (מעולם לא הרביץ שחקן שמוגדר כרכז במכבי ת"א פולו-דאנק מדהים כזה - אם כי, קבלו עדכון מאוחר, איתי אביאור מפנה אותי לדאנק מאותו סטייל פחות או יותר של וויל ביינום נגד טאו ויטוריה בעונת 2006/07).

לכבוד הסיומת הפנטסטית, במעורבות שתי הקבוצות, אגב, והשיבה לחיים של כולנו, לפחות עד לקטע הנכאים הבא שיגיע בוודאות מתישהו, הנה תקציר האירועים החשובים בדקות הסיום. למען יזכרו הדורות הבאים, ולמען נזכור גם אנחנו שכולנו כאן מבחירה ואף אחד לא כופה עלינו שום דבר, כן?

נאה, אם כן. הלאה.

הכדרור לאורך יותר מחצי מגרש של ויזנייבסקי עד לסל קל מבלי שאף אחד יפריע, סמל רשמי לקאמבק המצוין של מכבי ת"א ברבע האחרון.

אחר כך שתי חסימות רצופות של לאזמה על ג'אבר, ביתרון 58:61 לרומא.

השלשה של אנדרסון שהעלתה ליתרון 63:64 אחרי פיגור לאורך זמן.

ההחטאה הקריטית של ג'אבר מקו העונשין לקראת סיום המשחק, עוד לפני ההארכה, ביתרון 70:73.

הריבאונד של אנדרסון להחטאה הזו, כשנותרו מספר שניות בלבד לסיום, מבלי שאף אחד מהאיטלקים יקפוץ איתו לריבאונד וינסה לפחות להאט אותו קצת ולהקשות עליו ביציאה קדימה, אם לא לבצע עבירה.

הדהירה של אנדרסון קדימה בכדרור מהיר וכמובן, הטעות של האיטלקים, שאחרי שלא הצליחו להאט אותו היו חייבים לבצע עליו עבירה.

הליווי של ג'אקופו ג'אקטי במבט בלבד, מבלי לעצור את אנדרסון ולשלוח אותו לקו.

המסירה של אנדרסון לויזנייבסקי מצד אחד של המגרש לצד שני שמוצאת אותו חופשי לקליעה, האיחור בחצי שנייה של אחד משחקני רומא (מינארד?) והשלשה של ויזנייבסקי, הראשונה והיחידה שלו במשחק, ששלחה את המשחק להארכה.

ההחטאה של הרוו טורה לשלוש מיד אחר כך, בזמן המצומצם שנשאר, כשהוא לגמרי-לגמרי לבד בשוויון 73:73. הרבה מזל למכבי.

הכניסה של אנדרסון לסל, תוך כדי העברת כדור בין שני שחקנים והתגברות גם על שחקן שלישי בדרך לסל של רומא.

ההחטאה של אידסון והפולו-דאנק משום מקום של דורון פרקינס על הראש של קנדי ווינסטון שהתעצל בסגירה לריבאונד.

השלשה הגרנדיוזית של ווינסטון מעל צ'אק אידסון.

ההחלטה של ננדו ג'נטילה לבצע עבירה 15 שניות לסיום כדי להשאיר בידיו כדור אחרון, הדיוק של אידסון ב-2 מ-2 נוספות מהקו תחת לחץ (היו לו קודם 5 מ-5).

האייר-בול של איבי ג'אבר שנסגר חזק בידי פרקינס, ובכל זאת הצליח להשתחרר איכשהו ולזרוק מתשעה מטר.

ודווקא עכשיו, כשקצת נדלקנו, כשטרחו להעיר אותנו, כשרוצים עוד – מסתבר שבשבוע הבא אין משחקים ביורוליג. המשחק הבא יהיה רק בעוד שבועיים נגד מארוסי. נו, כנראה ששוב ניפול, לפחות חלקים מאיתנו, לאחד המשברים האלה של מאיסות וחוסר עניין. המפתח הוא להמשיך לחתור במרץ. ובסוף, ככה אומרים, יהיה טוב.

שלומות ונצורות בשלב זה.