בתום ארבעה משחקים ראשונים ביורוליג אין במכבי ת"א שחקן פנים, כמו ניקולה וויצ'יץ' בשעתו, שקלע בדאבל-פיגרס בכל אחד מהמשחקים הראשונים שלו בקבוצה. מאצ'יי לאמפה, סטפון לאזמה, יניב גרין וד'אור פישר, לא הצליחו ליצור רצף כזה.

חלוקת הדקות בין כולם, הקושי למצוא שחקן דומיננטי בשני צידי המגרש ומגרעות בולטות בתכונות של כל אחד מהם, מביאים לכך שהמוציאים לפועל במכבי ת"א הם שחקני חוץ ולקבוצה אין אופציית התקפה יציבה מבין שחקני הפנים. נו, זה קורה. מה יהיה? אם נחיה גם נראה.

לאמפה לא מספיק אגרסיבי, שומר בינוני ומטה וסובל מחורים בידיים בהתקפה. גרין לא מלוטש, מכאני מדי בתנועות שלו ובאופן כללי מוגבל למדי התקפית. לאזמה טוב במשחק מעבר ומתפרצות, אבל הסיומות שלו במשחק עומד ובתנועה של אחד על אחד בינוניות, כמו גם היכולת שלו ליצור לעצמו מצבי קליעה. פישר הפך לשחקן משני כפי שחשבתי שיהיה עוד בקיץ, כשאפשר היה להריח מקילומטרים את כוונת הצוות המקצועי של מכבי להפוך אותו למחליף ראשון מהספסל ולמצוא שחקן עדיף על פניו. גם קודם לכן הוא לא ידע להוריד כדור לרצפה, ונעדר כמעט לחלוטין משחק פוסט-אפ.

הנה פירוט הנקודות של כל אחד מהם על פי סדר המשחקים (מימין לשמאל):

גרין – 0, 7, 0, 1.

לאזמה – 5, 2, 14, 10.

לאמפה – 6, 18, 15, 0.

פישר – 7, 1, 6, 6.

סתם לדוגמא, הנה המספרים של וויצ'יץ' מעונת 2002/03:

21, 15, 19, 18.

ברור שישנם הבדלים בממוצע הדקות שלו באותו זמן, לעומת הממוצעים של ארבעה שחקני הפנים של מכבי הנוכחית. אלא שאז העקביות, היכולת, הכישרון והפוטנציאל של וויצ'יץ' הבהירו כבר מהרגע הראשון שלמכבי יש אופציית קליעה שאפשר לסמוך עליה גם בעמדות הפנים. בינתיים, בסגל הנוכחי, זה לא קורה. יש עוד זמן. נמתין, כאמור, ואם נחיה גם נראה.

אחרי אותו רצף של וויצ'יץ' הגיעו אמנם שני משחקים בהם נפל מדו-ספרתי לראשונה באותה עונה (9 נקודות ואחר כך גם 8 נקודות), אבל זו היתה הפעם האחרונה: לאחר הנפילה ההיא הוא סיים בדאבל-פיגרס לאורך כל 14 המשחקים הבאים ביורוליג ועד לסיום אותה עונה.

אולי אני מחמיר ומקדים והמצב עוד ישתפר, כאשר גרשון ימצא את האחד להתבסס עליו יותר מאשר האחרים. אולי המצב לא ישתנה וזו תהיה העונה הכי מאוזנת בין שחקני הקו הקדמי שמכבי ת"א הראתה לאורך השנים האחרונות.

כרגע, ולמעשה, מהרגע הראשון, לאמפה היה ונשאר המועמד הראשי לעשות קפיצה קדימה. על פניו הוא בעל הפוטנציאל ההתקפי הטוב ביותר מבין הארבעה ליצור נקודות מבפנים ומבחוץ, אבל הרכות שלו מטריפה את גרשון ששולח אותו לספסל ועוד ישלח אותו לשם הרבה לאורך העונה הזו, כנראה.

פישר? כמו שזה נראה כרגע, התוכניות לגביו מצד צוות המאמנים של מכבי ת"א לא גרנדיוזיות וגם לא מלאות חידושים והמצאות. הוא אמור להיות מחליף ראשון מצוין בקו הקדמי, אבל להגיע למצב כזה אחרי עונת רוקי מצוינת ביורוליג חייב להיות די מתסכל, מקצועית ומנטאלית.

לאמפה, ולא גרין או לאזמה, הוא זה שיכול לעשות צעד קדימה. כגרים ולאזמה מגיעים ל-10 נקודות נראה שזה זמן עבור הקהל ביציעים להתחבק מאושר. לאמפה הוא סיפור אחר. כטוב עליו לבו ביין או במה שהוא שותה, האיש יכול לסגור משחקים של 20 נקודות די בקלות.

השאלה היא אם הזמן שיחלוף יעשה עבורו טוב או לא, ומה יקרה קודם: האם הפולני ישתפר וייכנס לנישה שלו בהצלחה כבר בקרוב, או שגרשון יעדיף לאזמה מוגבל יחסית ביד, על פני לאמפה עם המון פוטנציאל על העץ, אבל רך ולא ממוקד כשהוא על המגרש.