האמת? אין לי חשק להתייחס למשחק בהיכל באייטמון נרחב ונפרד. הייתי שם. רבע שעה לפני שהמשחק התחיל כבר ידעתי שמכבי ת"א בצרות בלי קשר לכדורסל עצמו. איך?

שני עניינים: ויטוריה הופיעה בשחור-אדום, בדיוק אותם צבעים של ריטאס וילנה שניצחה כאן עם צ'אק אידסון כחלק ממנה. היה לי מין פלאש בק כזה. פתאום ראיתי את זה בא. קשה להסביר, אבל זה היה פשוט ככה.

שנית, הקהל של מכבי ת"א. מאוד מאכזב. רבע שעה לפני הפתיחה האולם שקט לגמרי. רק בחסות השתדלות מאוד משמעותית של הכרוז אנשים נכנסים קצת לקצב, ומתחילים לעודד באמת ולדרבן רק בפיגור 10 הפרש. לא לעניין. אני עדיין זוכר את אבדי איפקצ'י בסדרת ההצלבה ההיא עם נאומוסקי האליל. שעה וארבעים לפני משחק האולם היה מפוצץ לגמרי והיה בו רעש אדיר. אף פעם לא אשכח את ראדוביץ', קטש ושפר יוצאים לרגע מחדר ההלבשה לראות מה מי מו ונתקעים על המקום חיוורים לגמרי. הלם, זה היה פשוט הלם. וכאן, בנוקיה, שום-כלום וגם כלום-שום.

על המשחק עצמו כאמור לא ממש מתחשק לכתוב כרגע (קוצר זמן, משק כנפי שבת המלכה, גיחה נשיאותית לירושלים-הכרך וגם טסט לאחת מצי המכוניות הנשיאותי. בקיצור, צפוף, נו, צפוף).

זוטות ונצורות אם כן, והפעם בעלות אופי סטטיסטי.

סטפון לאזמה נזכר איך מוסרים. מאז משחק הפתיחה בו מסר שני אסיסטים, הזר האפריקאי הראשון בתולדות מכבי ת"א לא הוסיף אפילו אסיסט אחד נוסף למאזנו עד אתמול. לפתע נפתחו ארובות השמיים וגשם של שלושה אסיסטים מתוצרת גבון הופיעו בהיכל. נאה. זה, אגב, לא מנטרל את אותן זריקות חגביות שלו מצד אחד של הלוח לצד שני. לפחות הוא מספיק מהיר ואתלטי לרוץ ולקלוט את הריבאונד, אולי כי הוא הראשון לדעת שלזריקה שלו אין סיכוי להיכנס

ריבאונד בכורה אתמול לרביב לימונד. וזה נאה. מצד שני, העם עדיין ממתין לפעם הראשונה שלו על קו העונשין. מתחילת העונה זה טרם קרה. אפשר גם לפרגן לו בציניות עצובה ולומר, שהוא גם לא החטיא אף שלשה העונה ביורוליג (בעיקר כי זרק רק פעם אחת במשחק הפתיחה נגד לובליאנה, קלע אותה ומאז לא ניסה שוב).

דריק שארפ. מאז ימי ערן ברגשטיין, אורי בוך ואסף דותן, לא היה כזה נער פוסטר במכבי ת"א. כלומר, זקן פוסטר. האיש בן 38. נקודות, אסיסטים, ריבאונדים – כל הטורים בטבלאות האישיות ריקים לגמרי. חבל, תשאילו אותו להפועל חולון, מה יש. תפרישו מעשר.

אנדרו ויזנייבסקי. האיש הפר נגד ויטוריה את הקצב המעניין שפיתח. בשני משחקים הראשונים הוא קלע בדאבל-פיגרס ובשלישי לא. אחר כך באו עוד שני משחקים בדאבל-פיגרס ובזה שאחריהם, נגד לובליאנה, שוב חד-ספרתי. אתמול היה אמור לבוא משחק של דאבל-פיגרס, אבל האיש סיים עם 5 נקודות. חשבתי שהוא סיסטמתי. נו, שיהיה.

דורון פרקינס. האיש עושה דברים גדולים על המגרש בדרך כלל, אבל בכל הקשור לאחוזי הקליעה יש לו עוד הרבה מה לשפר: רק 2 מ-9 לשלוש, רק 54% מקו העונשין. אתמול הוא היה חלוד לגמרי, לא מסוכן, לא מאיים, כלום. לא הפנתר שהוא בדרך-כלל. התאכזבתי מרות למען האמת, אם כי כפי שהודעתי בלבדית ובלעדית באחד מכתביי בסוף העונה שעברה, כבר מזמן ברור לי שאני לא אוהב במיוחד את השחקן הזה גם אם יקפוץ ויגע בירח.

יניב גרין. רק 1.7 נקודות בממוצע למשחק ביורוליג העונה, לאחד מחמשת הקולעים הבכירים ביותר בתולדות נבחרת ישראל בכל הזמנים. משקף הלכה למעשה את מעמדם של הישראלים העונה במכבי ת"א. אגב, העם מצפה עדיין לאסיסט ראשון העונה. או חטיפה ראשונה. או גג ראשון. נמתין בסבלנות.

גיא פניני. משחק ראשון בדאבל-פיגרס ביורוליג. סוג של שכונה, אבל על הרקע של מכבי ת"א מאתמול הוא שכונת פאר ורוב האחרים בתים מטים ליפול. בדקות שהלך לו היה ברור עד כמה חשוב, על פי תגובות יושבי היציעים, שיהיו בקבוצה הזו שחקנים ישראלים דומיננטיים.

אלן אנדרסון. לא אוהב אותו. עקרונית יש לו אמנם קלאסה על המגרש, אבל כזו שבאה והולכת. 1 מ-11 מהשדה. משחק שלישי ברציפות בלי שלשה. טיפס על קירות ואנשים ובסוף עוד אמר שהוא חושב שלא כפה זריקות. נו, באמת. לא לעניין. אחרי אופנסיב פאול שלו 6-5 דקות לסיום בפיגור 12 או משהו כזה, לקחתי ללב, קמתי והלכתי הביתה מרוב תסכול. אי-אפשר לראות כדורסל ככה, מצטער.

צ'אק אידסון. אחרי שרשם שיאי עונה בריבאונדים (9) ובאסיסטים (6) בשבוע שעבר בלובליאנה, קבע הפעם גם שיא נקודות (19). לראשונה העונה סיים משחק יורוליג בלי אף איבוד. השחקן הכי טוב במכבי ת"א לדעתי. בינתיים, זה לא מספיק דומיננטי כל העסק הזה. נראה אותו בשבוע הבא מול צסק"א.

מאצ'יי לאמפה. הפולני של מכבי לא חסם ולא נחסם מאז מחזור הפתיחה. האחוזים שלו לשתיים ולשלוש כמעט זהים. מהעונשין הוא עומד על 90%, אבל בארבעה משבעה משחקים כלל לא הגיע לקו. לפני שבועיים הגיע למדד משוקלל מרשים של 30 נקודות. עבר שבוע והוא עובר למדד של מינוס 1, עבר עוד שבוע והמדד שלו הוא 2. זה רציני, זה?

דייויד בלות'נטל – בשבוע שעבר היו לו שלושה שיאים אישיים בבת אחת: דקות (27), ריבאונדים (6), שלשות (3) ביורוליג העונה. עבר שבוע והנה הוא עם המשחק הראשון של מדד משוקלל שלילי (מינוס 1). עם 7 נקודות בממוצע הוא הישראלי שקלע הכי הרבה נקודות העונה במכבי ת"א. מצד שני, אם הוא ישראלי כבר 7 שנים, ונחשב לטוב ביותר מביניהם במכבי ת"א, איך זה שאין לו אף משחק בנבחרת ישראל עד היום?

ד'אור פישר. משחק שני רצוף בדאבל-פיגרס. שיא עונתי באסיסטים – 4. אין לו משחק עם הגב לסל בשיט, למעט מסירה החוצה לגארדים. בשלושה המשחקים האחרונים (60 דקות ביחד) לא איבד אפילו כדור אחד. וזה נאה. מה שלא נאה הוא, שכבר משחק רביעי ברציפות לא הגיע לקו העונשין. עומדים להם שני תרנים של 2.11, הוא ולאמפה, ולא מגיעים לקו. מה זה פה? בושה, חרפה וכלימה.