לשלמה צורף יש פה גדול ונחמד לשמוע אותו. אמנם כשהוא מתחיל עם הסלייסים והפור הנד והבק הנד, ומדבר במהירות ובלהט האופייניים לו אני בדרך כלל מאבד אותו, אבל בכל זאת נהנה לשמוע את האיש עד לרגעים שהוא מאבד את זה וגולש לחאפריות לשמה. זה קורה לו, יו נואו.

יצא לי גם לארח אותו בתוכנית רדיו למשך שעתיים שלמות. האיש התזזיתי הזה יושב איתי באולפן בשידור חי, ופתאום הוא קם ומבקש שלוש דקות של הפסקה כי התחייב לדבר בפינת הספורט של גל"צ והנה הם בדיוק על הקו והוא חייב וככה ואחרת. חוצפן לא קטן, שלמה. אבל היה תענוג. האיש מכניס צבע, ניסיון וידע לדברים שלו.

והנה היום, במדור הספורט של ידיעות אחרונות, הלוא הוא העיתון שיש או היתה לו מדינה, צריך לבדוק את זה אחת ולתמיד, צורף מרביץ טור במסגרת כפולת טניס שלמה וחגיגית לפתיחת העונה. המון צילומים, המון אייטמונים קצרצרים. מאוד מזמין לקרוא מבחינה ויזואלית ואני אעשה את זה, כמובן, אי-שם בלילה, כהרגלי (אם נחיה). אבל בינתיים יש לדון ואף לדון יש בטורו של הצורף, הקטע היחיד שלא השארתי ללילה והחלטתי לצרוך בזריזות לפני שאר מעשי דיומא.

האיש, באופן הכי מוחלט ונחרץ שאפשר, מודיע קבל עם, עולם, אומה ונתינים, כי בא הסוף לשליטתם של רוז'ה-שלנו ושל נדאל המנוול. הוא גם מסביר ומנמק (לכו תקנו עיתון, עצלנים) ולוקח צד מאוד ברור בעניין: אחד מהשלושה, הוא אומר, חואן מרטין דל פוטרו, נובאק דג'וקוביץ' או אנדי מארי, יוביל את הדירוג העולמי בתום 2010.

צורף כל כך חד ופסקני, שהוא מודיע לקוראיו שפדרר גמר סופית עם הזכיות בתארי גרנד סלאם. לא השנה, ולא בכלל, הוא כותב. את נדאל הוא פוטר ב"מזל שיש חימר בעולם", וכבר שלח אותו לאלף אלפי עזאזל.

יותר מזה, צורף מביט בכדור הבדולח שלו וקובע ככה: דג'וקוביץ' יזכה באליפות אוסטרליה הפתוחה, נדאל ברולאן גארוס, מארי בווימלבדון, דל פוטרו בארצות הברית הפתוחה.

מכאן הוא עובר לנשים, מראה צניעות לראשונה וטוען ש"הנין חוזרת, אבל אני לא יודע איזו רמה היא תציג". יפה, הנה משהו שצורף לא יודע. הוא מסביר זאת, באופן הגיוני למדי, בכך שכל ספורטאי חוזר מפרישה באופן אחר: אחד נח שנתיים מטעין מצברים מנטליים וחוזר כמו אריה, עיין ערך קלייסטרס; אחד חוזר ומגלה שהעולם התקדם ורק הוא נשאר תקוע מאחור. זה לא מפריע לו ללכת על כל הקופה, כמו שנוהגים לומר בענף הביפ, להעיף עוד מבט זריז בכדור הבדולח ולקבוע שסרינה תזכה באוסטרליה ובארצות הברית ותישאר במקום הראשון גם בתום השנה הזו, סאפינה ברולאן גארוס וקלייסטרס בווימבלדון.

שחר פאר, הוא סוגר, תחזור לטופ 20 כי היא מתאמנת כמו מקצוענית ודודי סלע, שמבחינת כישרון הוא מהטובים בעולם, יישאר סביב המקום ה-60, כי הפיזיות וההתנהלות טעונות שיפור.

עכשיו ככה: אם נשמעת כאן ציניות ונימת ביקורת, והיא נשמעת לפרקים, אני מיד לוקח הכל בחזרה ורוצה להחמיא לצורף.

במקום שבו אנשי מקצוע כאלה ואחרים חוששים להביע דעה או להשמיע תחזית, צורף הולך עם זה עד לסוף. ברור שאין לו שום סיכוי להשיג 100 אחוזים פגיעה בהערכות שלו, ספק אם ישיג אפילו 50 אחוזים בהערכות שלו, אבל במקום האפור הזה שנקרא סיקור טניס, שמתעלה פעמיים-שלוש בשנה אחרי רגעים עילאיים של פנומן כזה או אחר (היידה רוז'ה-שלנו, היידה, היידה, היידה) צורף צובע את כל העסק וגם כורה לעצמו את הבור, בדיוק כמו שאנשים אוהבים.

אין פה יותר מדי אוהדי טניס קולניים בארץ הזו, חוץ מאלה שעושים קולות של קופים למריה שראפובה כשהיא מגיעה לשחק ברמת השרון, אבל צורף ודאי ישמע העונה הערות לאורך כל הדרך: "נפלת, צורף, נדאל גמר את העונה ראשון וזכה פעמיים בגרנד סלאם"; "אמרת שדל פוטרו יהיה בין הראשונים בעולם, אז איך הוא גמר רק במקום העשירי?"; מה עם סרינה שלך, שלמה? שמנה, לא פוגעת בכלום, שתי זכיות נתת להם בגרנד סלאם ועוד מקום ראשון בעולם. פחחחחח, שלמה, פחחחח עליך".

אבל צריך לכבד אותו. במיוחד את הקביעה ההחלטית לפיה תם עידן פדרר ונדאל. יש הבדל בין לעשות מעצמך צחוק לבין להיחשב לאיש מקצוע שעושה פאן מהחיים, וצורף מעלה לסדר היום את הנקודה החשובה ביותר בטניס הגברים, מנמק את נימוקיו ולוקח צד.

כמובן שנזכור להמתין לו בסיום השנה כמו כולם. בין אם להצדיע, ובין אם להטיח בו עגבניות, אבל הוא את שלו עשה במסגרת ה-280 גרם טקסט שהוקצבו לו או כמה שיש שם. תבוא עליו הברכה על שפתח את התיאבון בפתחה של עונה חדשה.