לנשיא שלומות ונצורות.

ראשית, אני מקווה שמצב בריאותו של תומרינגו סטאר השתפר.

קראתי בשקיקה את דבריו של סר ש. הרמלין, בנוגע להתלהבות היתרה ממעלליו של כספי ב-NBA.

אכן כי כן, אנחנו נוטים להיסחף בפרובינציאליות אופיינית מכל נקודה או ריבאונד שלו. כבר רבות נכתב ודובר על תולדותיו של הציוני הראשון בליגה הטובה בעולם, אבל האם כצעקתה?! בטרם אגיע לנשוא הכתבה עצמו, מספר תובנות אישיות בנוגע "לליגה הטובה בעולם".

קראתי בעיון רב את מאמרך באתר ONE בנושא התרגשותך ממשחקי ראווה נגד קבוצות ה-NBA, או נכון יותר לומר, חוסר התרגשותך מהמשחקים הללו. אודה ולא אבוש, הליגה הזאת כבר מזמן לא מרגשת אותי, משהו קרה שם שהוציא את הריגוש. אולי זה מעט מדי שחקנים שאתה יכול להתחבר אליהם, אולי זה עומס השידורים של משחקי "גארבג'-טיים" לא מעניינים שנגמרים איפה שהוא ברבע השלישי. השיטה של 82 משחקים בעונה הרגילה, "פשטה את הרגליים" כמו שאומר אריק איינשטיין למוני מושונוב בסרט "כבלים".

לא יכול להיות עניין בליגה כל-כך ארוכה (ויסלח לי כמובן סר ש. שחולה על הכדורסל האמריקאי). הליגה מלאה באתלטים בינוניים להחריד, שכל מה שהם יודעים זה לקפוץ ולהטביע, לרוץ במגרש הפתוח ולהשליך שלשות ללא הכרה. מעט מידי שכל ובעיקר, המון שכונתיות. ה-NBA הפך למעשה לסטריט-בול אחד ארוך (לא כולל הפלייאוף).

איפה הימים של לארי בירד, מג'יק ג'ונסון, קארים עבדול ג'אבר, רוברט פאריש, ג'ון סטוקטון, קווין מקהייל ועוד רבים וטובים. אפילו מייקל ג'ורדן של האליפויות בשנות התשעים היה הרבה יותר מאשר Athlete Super, המון שכל וחוכמת משחק היו לו.

אכן כי כן הגעתי סוף סוף לפואנטה. ליגת ה-NBA השכונתית (וייסלח לי הקורא דיוויד שטרן) מתאימה לעומרי כספי כמו כפפה ליד, הרבה יותר מהיורוליג המשעממת והטקטית. כספי בנוי לסוג כזה של כדורסל, הרבה יותר מאשר לקרב החפירות בליגה הטובה באירופה. המגרש הפתוח, האחד על אחד, החשיבות הפחותה של ניצחון או הפסד במשחק, בליגה כל-כך ארוכה (נסו להשוות את זה ללחץ של אפשרות הפסד נגד רומא או מארוסי), הגנות רחמנא לצלן, שהן המלצה בלבד, בטח בעונת המשחקים הרגילה.

בכל הסלט הזה, שוחה ה"כספיון" שלנו ונהנה ערב אחר ערב ואפילו מציג מספרים נאים כרפאל.

משבית שמחות ידוע אנכי ולכן אוסיף ואומר שכאן באסיה הקטנה שלנו, העלו את עצם הימצאותו של כספי בין הגדולים לרמה של היסטריה, ואנו אף נאלצים לצפות העונה ביותר משחקים של סקרמנטו מאשר צפינו אי פעם בקבוצה המצחיקה הזאת. הקינגס הם בחו"כ של קבוצת NBA (מקום 13 במערב מתוך 15 קבוצות), עם הגנה "עלובה" שמציבה אותה במקום ה-27 בספיגת נקודות לערב ובסך הכל לא מצליחים להרשים אותי בכלום.

גם האנרגיות שהם כאילו מביאים למשחק, הן אחיזת עיניים. קבוצה אנרגטית אמיתית היתה מחזיקה את יריבותיה על פחות נקודות למשחק. "בארץ ישרואל של פרופסור אברבוך", מאמינים שבעצם היכנסו של צבר לרשימת השחקנים בליגת השכונות האמריקאית, הכדורסל שלנו עלה ליגה.

הבה ונבדוק את "מעצמות העל" בכדורסל העולמי שמיטב בניהן משחקים ב"קרקס" של שטרן ותחליטו אתם וגם אתן בנות יקרות שמתות על כספי החתיך (גם הבת שלי, לא להיעלב), האם זה גליק כזה גדול. קבלו: בלגיה, בולגריה, אירן , מצרים, גרוזיה, הונגריה, פינלנד, אירלנד, ניו זילנד. להמשיך עם עוד כמה? שבדיה, נורבגיה, איסלנד.

אבל למה לחרב את שמחת הישראלי הראשון ב- NBA? שווה לבדוק את ההתקדמות של כספי לאורך זמן. אנדרי קירילנקו הרוסי הגיע לליגה בעונת 2001/2 פחות או יותר באותו הגיל של כספי, ונתן עונה ראשונה מדהימה (10 נקודות ו-5 ריבאונדים למשחק) במדי יוטה ג'אז שהיתה אז קבוצה (סטוקטון ומלון) הרבה יותר טובה מהקינגס של היום. אגב, יוטה הודחה בעונה ההיא בסיבוב הראשון בידי סקרמנטו.

קירילנקו נמצא בעונתו התשיעית בליגה, ומעמיד ממוצעי קריירה של 12.4 נקודות כמעט 6 ריבאונדים ו-3 אסיסטים למשחק. גם קירילנקו בתחילת דרכו היה שחקן של אנרגיות והתלהבות, אך היה חסר הרבה מיסודות המשחק. הוא הפליא בסיומות של דאנקים מלהיבים, חסם בהגנה, ואפילו "חטא" מדי פעם בשלשות, אבל קירילנקו הפך לעוד שחקן בליגה הגלובלית הזאת.

אני מאחל לעומרי ממוצעים דומים ואף טובים יותר בעוד 8 עונות בליגה. אם נחיה גם נראה. כמו שאני מכיר את נבואותיי, כספי עוד ייתן הצגות של דאבל-דאבל, וישתיק להרבה זמן אותי ואת שאר הספקנים.

צור לביא