קראתי בחטף שאיגוד הכדורסל שוקל להעביר את משחקי הנבחרת למלחה מחשש שנוקיה-ההיכל לא יתמלא.

אני בעד מלחה, אוהב את מלחה, חושב שזה אחד האולמות הכי מהפנטים שיש, אבל דווקא אחרי ההגרלה הנוכחית זו תהיה טעות. כלומר, מלחה בכבוד רב ובכיף. אבל לא הפעם. בטח שכבר היו צריכים לשחק שם בעבר. בטח שצריך לשחק שם בעתיד. אבל לא אחרי הגרלה כזו.

אז למה נוקיה בכל זאת?

ריישית כל, כפי שנהגה לומר סבתי מרים עליה השלום (געגועים עזים, אגב, לאישה המדהימה הזו): המשחקים של הנבחרת מתמלאים תמיד איכשהו. מחלקים כרטיסים לילדי שדרות, עוד קצת לילדי קרית שמונה, מוכרים בסכומים סמליים במיוחד לאגודות כדורסל ברחבי הארץ, מקורבים-מה-מקורבים, אנשי עירייה, משפחות, חברים, ערב טוב קהל נכבד.

ומפה לשם, זה נהיה 8,000 איש בלי לשים לב. יש הבדל בין 8,000 ל-11,000? לא ממש. אם לא מעודדים כמו שצריך, אז 8,000 שווים ל-1,000. ואם כן מעודדים כמו שצריך, אז 8,000 יכולים להישמע כמו 13,000.

אבל לא זו הסיבה המרכזית.

המרכזית, שעל פיה אני מעריך שההיכל יתמלא, או צריך להתמלא, הן היריבות וגם הנבחרת שלנו.

אם איטליה, שמחפשת את הדרך למעלה אחרי שפל השפלים שהגיעה אליו, תשחק עם גלינארי, בלינלי וברניאני והמאמן המשובח סימונה פיאניג'אני, ונוקיה-ההיכל לא יתמלא כאשר מולם משחקים עומרי "הראשון ב-NBA" כספי, והאדונים המכובדים ליאור אליהו ויותם הלפרין בהופעה ראשונה של מאמן חדש, החבר שיבק – אני ממליץ על סגירה מיידית של הענף ושכולנו נעבור לאהוד כדורעף.

אותו דבר מול מונטנגרו, שתבוא עם המון שאיפות ועם המאמן דושאן וויושביץ', זה מפרטיזן בלגרד, שכבר שנים מצמיח את השחקנים הכי טובים שיש ולא רק במועדון הזה, אלא גם בקבוצות בהן עבד ברחבי סרביה.

רוצים מלחה? אוקיי, נגד פינלנד שחקו במלחה. ואגב, כשיוקם סוף-סוף ההיכל החדש בירושלים, אם וכאשר, אני מציע להעביר לשם את המשחקים לעשור שלם בהודעה מראש זמן רב לפני הגרלה כזו או אחרת. מגיע גם לקהל בירושלים והסביבה לראות משחקים בינלאומיים והרבה, כי הכדורסל לא מתחיל ונגמר בתל-אביב.

וזהו. לא צריך להגיד יותר.

הופה, רק 290 גרם טקסט? אז מרביץ איזה שיר מתאים ועוד כמה מלים, כדי להגיע לפחות ל-300 גרם.

ממממ, שיהיה don't stop believing

של journey

מה זאת אומרת של מי?

אפילו שיש סיכוי גדול שכבר היה פעם. שיר חזק, תמיד היה, תמיד יהיה. מוקדש לראשי איגודנו קטני האמונה-משהו, שמפקפקים באוהד הישראלי להגיע למגרשים גם כאשר מחלקים לו כרטיסים בחצי חינם.

הנה זה כאן בהופעה חיה.

וכאן מתוך X-MAN.

אחד הגדולים בכל הזמנים, לדעתי, עם איכויות קוליות של סטיב פרי שאין עליהן ועליהן אין.

שלומות ונצורות בשלב זה.