לכבוד הנשיא שלומות,
הנה תם לו סופ"ש ה"אולסטאר" ואני מודה ומתוודה - גם אני לא הקצתי כדי לראות את המשחקים (שמשוחקים בשעות שבהם הורים לילדים ובעלי משפחות צריכים לאגור כוח ליום המחרת), אולם קראתי גם קראתי את הכתבות על הסופ"ש הנ"ל, ואת טענות האוהדים על המתרחש בו (על מה הם בוכים, הרי הם מקדשים את ה"כוכב" על פני הקבוצה, ולזה הרי מוקדש הסופ"ש).
לא יכולתי שלא להיזכר בסופ"ש של 1988, שבה בתחרות ההטבעות ניצח מייקל ג'ורדן את דומיניק ווילקינס, ואילו בתחרות השלשות ניצח לארי בירד כשהוא מניף את האצבע לניצחון עוד לפני שהכדור האחרון נכנס (הנה זה כאן). אח. אלו היו זמנים. אלו היו כוכבים.
חן
גדול הקטע הזה, אה? איך אנחנו זוכרים דברים מלפני עשרים שנה, ולעומת זאת לא זורים מה אכלנו שלשום בארוחת צהריים (שלא לדבר על אתמול ואפילו היום). לא נורא, העיקר שהרווחנו את לארי בירד בפעולה בזכותך.
שלום,
בעודי רואה את משחק חצי גמר הגביע בין מכבי ת"א לנתניה, ובו שלל איבודים מוזרים, שחקנים עושים לעצמם דיפלקשנים והחטאות מתחת לסל, נצץ לי משהו בעין: הסמל של נייק על כדור המשחק. הוא נצץ כל כך, ונראה שהכדור חדש, כנראה יצא מהניילון וזהו השימוש הראשון בו.
הדבר בלט אחרי שבשבוע שעבר יצא לי לשחק אי שם באחת הליגות היותר נמוכות בארץ, באותו משחק היה כדור חדש בן פחות משבוע. ואכן הכדור החדש, גרם ללא מעט כדורים במשחק לברוח מהידיים, להחליק בדרך לליי-אפ,או מסירות ארוכות.
במשחק חצי הגמר אני מאשים את הכדור באיירבול של ברנר במחצית השנייה, אחרי שהכדור ברח לו. מאשים את הכדור גם בשיבוש המתפרצת של אנדרסון במחצית הראשונה, ובלא מעט החטאות טיפים בריבאונד של נתניה. הדבר בולט במיוחד כשנתניה לקחו משהו כמו 70 זריקות באחוזים נמוכים.
ואותך הנשיא אני שואל, האם הדבר יישנה גם בגמר?
אסי
תיפח נפשי, אם הייתי שם לב לשאלה הזו, שהגיעה בזמן למען האמת אבל פשוט לא פגשתי בה במועד, יכול להיות שהייתי מספיק לענות לך. כל ניסיון להיזכר אם משהו בכדור המשחק קפץ, בלט או נצץ כמו שאתה מגדיר את זה – עולה בכישלון מצידי. אין לי מושג ירוק, ומושג ירוק אין לי. מצד שני, מקורות יודעי דבר מוסרים, שעוד לפני חצי הגמר פורסם ב'ישראל היום' שנציגי כל ארבע הקבוצות התלוננו על כך שהכדור לא היה בשימוש, ורו"ח ד. שמיר גם השמיע טענה ברוח זו בגל"צ. תודה למקורות בהזדמנות זו.
שלומות,
לאחר שיו"ר הדירקטוריון השווה בין אנדרו ויז'נייבסקי לעכבר, זה הזמן להוציא לאור את מה שברור לכולם: צ'אק איידסון וניקולס קייג' הופרדו בלידתם!!!
אלעד
אוקיי, יש משהו. ארובות העין, לא? הלסת אולי? המצח הגבוה? אני חושב שהוא דומה יותר לבאז לייטייר, כמו שאמר אחד הנתינים במהדורת שאלותשובות קודמת כלשהי.
שלום,
לדעתי, ובהמשך לאייטמון של סר ש. הרמלין, הסיבה לאהבה הגדולה של שחקנים אמריקאיים למספר 12 נעוצה דווקא בפוטבול. על אף שאינני, אני זוכר שהקווטרבק הפלאי של הג'טס, ג'ו נמאת', לבש את המספר 12. יתכן והמספר מסמל איזו נוכחות ניצחון מיוחדת בליבו של הלובש. למרות שצריך כמובן להזכיר שג'ון סטוקטון הוא לא בדיוק הווינר הנצחי.
חגי
לא נכחיש זאת, אף לא נתווכח.
שלומות,
הנשיא שוב מתפייט באייטמון "האצבעות שוב עושות את זה: 870 גרם טקסט לרווחת העם", ונעריכו על כך עד בלי די ועד בלי קץ. "זריקות חופשיות כרפאל", לא פחות!!!
אמנון
לא נכחיש זאת, אף נשמח לאשר. הנה האייטמון המשוחרר למי שפספס.
שלומות לכבוד הנשיא,
אנוכי נתין נאמן כבר שנים ארוכות (גם כשהייתי בגולה) ומעולם לא "דיברתי אליך יפה", טוב אז הגיע הזמן ויש אפילו אחלה תירוץ - הספר המופתי שלך ושל טלפז שהוצע ב"אוצר הנשיא". יישר כוח על אתר נפלא לחובבי הכדור הכתום, לא מעביר יום בלעדיו.
יום טוב!
לירון
בכבוד ובעונג רבים עד מאוד ועד בלי די ועד אין קץ, נתין יקר.
היי ערן,
17.2 הוא יום מיוחד. חשבתי לעצמי שאם ייוולד לי ילד בתאריך הזה אהיה חייב לשלוח אותו לשחק כדורסל, שהרי ביום הזה ממש נולדו שלושה מבין הגדולים בענף: ד"ר ג'יי, מייקל ג'ורדן והגדול מכולם המלך מיקי ברקוביץ'.
רק נכנסתי לאתר לוודא שהרמת לכבודם כוסית בפינה השמאלית למעלה, ופתאום ראיתי שזה גם יום ההולדת של נגה סלע (המון מזל טוב!!) האם לא שלחת אותה לאיזה חוג כדורסל? האם אין כאן פספוס? האם החמצנו סינתיה קופר חדשה או אולי שי דורון?
יום טוב,
ליאור
וגם, פחות או יותר באותו עניין:
שלום,
שם למעלה, בקצה האתר, הוא מתכופף לנשק את הפרקט ולחייו לא נרימה כוסית? אז מה אם הוא לא מופיע כאן בצורה כתובה?
דביר
ובכן, ליאור: דר' ג'יי לא נולד ב-17 בפברואר, יש לך טעות. נגה סלע לא ממש מתחברת לכדור נכון להיום. היא תהיה גבוהה, זה בטוח, אבל עד היום החוגים היחידים שניסתה בהם את כוחה היו התעמלות וציור. פה ושם גם זרקה לסל ונהנתה מאוד, אגב. אולי היא מרגישה שהקטע של הכדורסל נתפס על ידי איתי סלע הפלאי והיא צריכה למצוא את הדבר האחד שלה? אולי לא כיוונתי אותה מספיק לעניין כמו שכיוונתי את איתי? לא ברור. אם נחיה גם נראה. שתרוץ עם בחירותיה השונות ונדע. הילדה בת 8, עדיין לא מאוחר.
ובאשר לטענתך, דביר: אכן לא הורמה כוסית לכבוד יום הולדתו של מייקל ג'ורדן, אבל האין זו פשרה הולמת ויותר מזה בהימצאו, כפי שציינת, יום-יום ולילה-לילה כדמות המרכזית ביותר בבאנר העליון של כדורסלע-האתר?
ערן,
על אף שאינני, אני מתחבט בימים האחרונים בסוגיה לאיזה שחקן בינלאומי הייתי משווה את גיא פניני. ובכן, סוגיה רמה היא זו ומעניינת עד מאוד. ראשית, מיהו בדיוק גיא פניני, מהם קווי המתאר שאופפים את אותו מזליקו צעיר שקלע פעם סל ניצחון מחצי מגרש נגד מ.כ. חיפה? שאלה מצוינת. היא מצוינת, כי את פניני אי אפשר לכמת במספרים או לתאר במילים יהיו גדולות אשר יהיו.
פניני הוא מאותם יחידי סגולה שמתבלטים בקבוצות המובילות אך בד בבד אינם מוגדרים בשום צורה. אינני קובע חס וחלילה שפניני הוא שחקן כדורסל אמורפי ואפור, חס וחלילה, הוא אחד הגדולים בדורנו החדש. ובכל זאת, על פניני אי אפשר להגיד למשל שהוא שחקן גאון כמו לארי בירד מפרנץ' לייק זוהי העיירה, או לחילופין שהוא שחקן "רק הגנה" כמו נדב הנפלד. במקרה של הנפלד אפשר גם להגיד גאון של תנועה ללא כדור בהתקפה.
פניני גם, מה לעשות, לא גאון על המגרש. אוקיי, האינסטינקטים מעולים, הקליעות מגיעות בדיוק בזמן, אבל הוא לא בעל מאפיינים לארי בירדיים.
אז מה פניני כן נותן, ומכאן גם למי אפשר להשוות אותו בסביבה הבינלאומית? ובכן, הוא נותן למכבי את ה"משהו המיוחד". את השלשה שמרימה את הקהל, את הנוכחות האנרגטית על המגרש וגם את המהלך הלא צפוי בכל פעם מחדש. המיוחד אצלו שאף פעם אי אפשר להיערך אליו בסקאוטינג הנגדי. מול מה בדיוק יתכונן המשה וילק האיטלקי או הספרדי, שלשות? לתת לו מרחק של יד או לא לתת? חדירות?, כן? לא? מי יודע. אניגמה מושלמת.
ומכאן אני יכול לומר בוודאות הנחוצה, שפניני דומה יותר מכל לשחקן העבר האיטלקי ריקרדו פיטיס. כמוהו, גם פניני לא דופק ממוצעים מטורפים כל עונה. וכמו פיטיס, אף אחד לא יודע באמת מה הוא עושה על המגרש ובכל זאת כולם שמחים שהוא שם. כמו כן, אפשר גם לראות את הדמיון בממוצעים של השניים.
פיטיס החל את הקריירה בטרייסר מילאנו האגדית עם ממוצע של 1.5 נקודות למשחק בעונתו השלישית שם, ועלה בהדרגה עד ל 12.5 נקודות למשחק בעונתו השישית, שבה כבר היה חלק לגיטימי מהרוטציה.
פניני? אותו דבר פחות או יותר. הבן אדם החל את הקריירה בבני השרון עם 5.4 נקודות למשחק בעונתו השלישית (השתיים הראשונות לא רלוונטיות, לא שיחק, היה רק בסגל), ועלה בהדרגה עד ל-12.3 בעונתו החמישית שבה, כמו פיטיס, כבר היה חלק לגיטימי מהרוטציה.
כמו פיטיס, גם פניני סבל מירידה בממוצע בעונה הראשונה שלו מחוץ לקבוצת האם. פיטיס ירד בעונה הראשונה בטרוויזו מ-15.6 נקודות למשחק ל-12.9, ופניני ירד מ-12.3 ל-8.8 נקודות למשחק בהפועל ירושלים. גם פיטיס וגם פניני עלו חזרה בממוצע בעונה השנייה. פיטיס ל-13.2 ופניני ל-13.9. השניים דומים כשתי טיפות מים.
פניני הוא אחד הטובים העונה במכבי, ואם הם יגיעו למשחק הגמר השנה הוא יהיה על המגרש הרבה זמן. בזאת אני בטוח.
חגי
הרביצות תורה ברמת אדיקות מעוררת התפעלות. אבקש להוסיף הערה ולומר, כי מפתיע אותי למדי שאם כבר בחרת כפיטיס כדמות האירופית שמזכירה לך את פניני, לא הזכרת דבר וחצי דבר לגבי העלוקתיות של שניהם בהגנה והיכולת לעצור שחקן או לשבש לו את המשחק בשלל דרכים חוקיות יותר וחוקיות פחות, אם יש דבר כזה, יו נואו.
כך או אחרת, אחרת או כך, אמרת פיטיס? אוקיי. לא אשבור לך את המלה. זה ייתכן, זה אפשרי, אם כי אני לא רואה את ה"שתי טיפות מים שהם", כדבריך. האם ידעת, אגב ובלי קשר, שפיטיס זכה ב-24 תארים קבוצתיים בקריירה שלו? כמה יש לפניני, אגב?
אני חושב שלא צריך ללכת רחוק מדי. גיא פניני הוא בעיניי הדבר הכי קרוב שאפשר למעין גרסה מודרנית של מוטי דניאל. מעבר לכדורסל הישראלי, באמת שלא עולה לי שם של שחקן שהוא מזכיר. אולי ריקרדו מורנדוטי ששיחק הרבה שנים בבולוניה. פיטיס, אגב, יותר מזכיר את הנפלד, בעיניי, מאשר את פניני.
שלום,
אני אוהד מכבי ופשוט רציתי להוריד את הכובע בפני דן שמיר שהוציא מקבוצתו הרבה מעבר ל 110%. פשוט שאפו. הרס לפיני את כל תוכנית המשחק ואם רק היו לו אנשים שיודעים לקלוע, זה היה נגמר אחרת. יש לו שליטה מדהימה בקבוצתו, אבל הם פשוט לא יכולים לקלוע יותר מ+- 70 נקודות למשחק.
אחרי תצוגה כזאת מגיע לו הרבה יותר לאמן את פילזן למשל, מאשר העתמאן התורן שם. בקיצור, הרבה כבוד מגיע לרו"ח, גרם למכבי להוציא את הגביע בשיניים. אולי טוב שכך.
ניקולאי
לא נכחיש כי רו"ח ד. שמיר אהוד עלינו למדי כאן בכדורסלע-האתר. נעריך כי עם השנים יגיע גם לאפס פילזן ויאמן שם, כפי שעשה בעבר אחד האהודים עליו, הלוא הוא מאמננו הגולה שבהזדמנות זו יש לברכו על הניצחון הביתי אתמול ביורוקאפ מול אלבה ברלין.
ועד כאן מהדורת שאלותשובות להפעם, קילו וחצי טקסט אורכה, נפחה, עובייה ומשקלה גם יחד.
בוקר צח, צהריים זכים וערב נינוח במיוחד.
