אחת מסדרות הילדים הגדולות בכל הזמנים, אם לא הגדולה שבהן, היא "רגע עם דודלי". סדרה שגדלו והתחנכו לאורה המוני ילדים כאן.

בשליפה אני יכול לזרוק משפטי מפתח כמו "גרוטיאדה גרוטאידה יופי של משחק, צ'יק צ'יק בום בום בילי בילי בומבום צ'יק צ'יק בום בום טראח", או "לא לוקחים מפתח של חביתוש בלי רשות של רגע ודודלי", או "הכי כדאי להיות קטנה, להיות קטנה, להיות קטנה, זה הדבר הכי נפלא, להיות קטנה, להיות קטנה. להיות קטנה אם רק אפשר – זה נהדר".

הנה דוגמה, אם כי נטולת דודלי עצמו.

ואז נזכרתי גם ב"רגע רגע לאט לאט לאט, לא את כל השאלות בבת אחת, שאלת שאלות חשובות וטובות ואני לא יודע את כל התשובות. ננסה מחדש, בחר לך שאלה - ונתחיל מהתחלה".

אז ככה: אני לא יודע אם כל השאלות שהנתין המכובד חגי שולח לי הן חשובות וטובות, ובטח שאני לא יודע את כל התשובות. והאמת היא שגם אין לי כוח לענות על כולן, או להתחיל מהתחלה. ויותר מזה, מלבד עשר ההערות, שאלות, אמירות של הנתין המכובד חגי, אחד המסורים שבקוראי האתר הזה, צריך לומר ששתיים-שלוש צנזרתי לגמרי, ושתיים-שלוש נוספות צנזרתי חלקית, יען כי הנתין לעיתים בוטה מדי.

ובכל זאת, חשבתי שאמירותיו עשויות לעניין אי אילו קוראים. בלי תשובות הפעם, כן?

ובכן כי כן, היה אומר על זה ד. דבורין לו היה נשאל, קבלו את חגי זינגר – המיטב.

ראשון,

תודה שהעלית את העניין שאין תמונות של קורן אמישה בתוצאות החיפוש בגוגל. זה באמת מדהים ומקומם עד מאוד.

קח למשל את איתי לב שהוזכר כאן באחד האייטמונים האחרונים שלך. הבן אדם לא עשה אפילו עשירית ממה שאמישה עשה, אבל כבר בדף התוצאות הראשון שלו בגוגל יש איזה שש תמונות. בושה. אולי זה מעיד במשהו על האקסקלוסיביות של אמישה לעומת ההמוניות של לב. אולי לא. בכל מקרה זה צריך היה להיות הפוך לחלוטין.

לאחר ניצחון החוץ על רומא בשלב הראשון החלה נפילה משמעותית, ומכבי שהיתה לאחר הניצחון פייבוריטית לזכייה במקום הראשון בבית, נלחמה לאחר כמה משחקים על המקום השני ללא סיכוי רב.

מכבי מזכירה מאוד העונה את ציבונה זאגרב של אמצע שנות השמונים, קבוצה מוגבלת התקפית עם שחקן מטרה כמעט יחיד. וכאן באמת עולה השאלה האם פיני גרשון ילך נגד פרטיזן על משחק מכוון אלן אנדרסון, או שיהיו עוד אופציות בהתקפה. ואם כן אז מי? אוקיי, יש את פישר עם הקליעות מחצי מרחק. יש את איידסון שיכול לתפוס פתאום יום מהשלוש. אבל מעבר לזה, מה יש למכבי. לימונד? לאזמה? פניני אולי?. לא ברור. בעיה. לטעמי, למכבי אין את הפריבילגיה לעשות טעויות עד הגמר, לא בטוח שהשחקנים יעמדו בזה.

מה שבטוח, אנחנו נראה בסדרה נגד פרטיזן המון 2-2-1 על חצי מגרש. לדעתי ייגמר בארבעה משחקים. לא ברור לטובת מי.

שלישי,

אם אינני טועה (תקן אותי אם כן), הדרך למכללות עוברת גם במבחני כניסה כאלה ואחרים. שאלתי היא, האם זה אומר בעצם שלדיוק, למשל, רוב השחקנים לא יכולים להיכנס בגלל שאינם עומדים בדרישות האקדמיות?. ועוד שאלה, האם יכול להיות שלברון ג'יימס העדיף ללכת ישר ל-NBA משום שלא יכול היה להתקבל לאף מכללה משמעותית, או שמא בשביל להתקבל לרוב המכללות המובילות ב-NCAA צריך לעמוד במבחני קבלה ברמה של ווינגייט?

רביעי,

לא יודע אם ראית את גמר גביע המדינה לנוער מיום חמישי בין מכבי תל אביב לעמק יזרעאל, מה שבטוח מהמשחק הזה יוצאת בשורה חשובה לכל קוראי כדורסלע: נמצא יורש לקורן אמישה. הוא 1.96, יש לו נונשלאנט על המגרש והוא נותן הגנה טובה יותר מ"אין עוד מלבדו". תומר בר אבן, הדבר הבא. איזו תנועה נהדרת על המגרש. הדבר היפה וגם זה שמזכיר כל כך את אמישה זה הנונשלאנט בכדרור ובחדירות לסל. פשוט יופי.

הבן אדם מוציא מתפרצת עם כדרור מאחורי הגב (בדיוק כמו אמישה), וחודר לסל וזורק בסוף בעצירה על רגל אחת (ממש כמו אמישה). מדהים. והוא רכז, שזה כבר הופך את כל הסיפור פה לפוטנציאל יורוליג משמעותי. פשוט יופי.

אגב, צריך בכל זאת להעיר הערה. לא נגד בר אבן עצמו אלא יותר נגד מאמן הנוער של מכבי שלוקח עוד כשרון ענק של מכבי תל אביב ומחריב לו את יכולת הגנת הקו הקדמי שלו באזורית. למה לעזאזל בר אבן שומר באזורית בקו האחורי. למה? הוא רכז, גאד דמת. רכז. הוא אמור להתרגל לשמור תמיד למעלה (לפחות ברוב המקרים). יכול להיות ששאראס ישמור באזורית בקו האחורי? אין מצב.

חמישי,

תרשה לי להעלות הימור קל. יש היום באזור המזרחי קבוצה שנמצאת כרגע במקום החמישי הכללי. מילווקי, על רכזה הפנטסטי ברנדון ג'נינגס. הבאקס יסיימו סביר להניח בסביבות המקום החמישי-שביעי, ואם אתה שואל אותי הם הולכים להיות הסוס השחור של הפלייאוף. לדעתי הם יצליחו להגיע אולי אפילו עד הגמר האזורי.

עכשיו, הסיבה לעניין היא אחת ויחידה - מי שהוזכר כבר בפתיחה, ברנדון ג'נינגס, ירום הודו. אח, איזה שחקן, פשוט מדהים. מצד אחד אתלט קפיצי ומדהים, אבל מצד שני גם יודע למסור טוב ומשחק מאוד מאוזן על המגרש.

לדעתי, הוא יוכל לתת להם את הנקודות שהם יצטרכו במאני טיים בפלייאוף. הבן אדם פשוט בלתי ניתן לעצירה, מסוגל לזרוק על כל שחקן, זורק בקפיצה לאחור, פשוט פנטסטי.

אגב, לדעתי לעונה שלו באירופה היתה השפעה ממש חיובית על התנועה שלו על המגרש. הוא נמנע מלעשות כל מיני שטויות עם הכדור שרכזים שחורים אצנים בדרך כלל עושים (עיין ערך וויל ביינום).

ועוד מילה לאבי אשכנזי וחבר מרעיו מהצוות המקצועי במ.כ. חיפה. תתביישו, פשוט תתביישו. בחיפה שיחק העונה שחקן עם מימדים שלא נראו הרבה זמן בארץ. אבל אשכנזי במקום לתת לטיילר הזדמנות אמיתית להתפתח וגם להרוויח תרומה מקצועית לא מבוטלת, עשה דווקא ופשוט גמר את טיילר באמתלות שונות ומשונות.

שישי,

שים לב שהדראפטים החלומיים קורים פחות או יותר אחת לעשר שנים. עכשיו הדבר היותר מעניין הוא שתמיד אחרי אותם דראפטים באות שנתיים-שלוש של דראפטים אפורים יחסית. אם אתה שואל אותי, אז העניין הוא לא באיכות השחקנים אלא בתהליכים שליגת ה-NBA עוברת אחת לכמה שנים.

התהליך הכי משמעותי הוא של חילופי משמרות. בסיטואציה הזאת יש פרישה או ירידה ברמה של הכוכבים הגדולים ובעצם מתפנה מקום לאחרים. מי שנכנסים בדרך כלל לואקום שנוצר זה החבר'ה שמוגדרים כדם חדש מהדראפט.

זאת אומרת שדראפט 84 היה כל כך אגדי כי לליגה אז לא היו מספיק כוכבים. היתה "דרישה", וככה אגדות כמו בארקלי, ג'ורדן וחאכים נוצרו. אוקיי, ברור שג'ורדן בכל מצב היה נהיה אגדה, אבל מצד שני אם ב-84 לא היה בליגה צורך בכוכבים שיחליפו את אלה שפרשו, אזי שג'ורדן היה נהיה ההברקה היחידה מהדראפט ההוא.

אגב, לא מן הנמנע שידידי מן המתים, לני ביאס, היה הופך את דראפט 86 לאגדי אם רק היה נשאר בין החיים. אם הוא היה נשאר חי כל סיפורי הסמים של הדראפט ההוא היו בצילו של הכוכב הגדול.

עוד דוגמה: מהרגע שבארקלי השתלט על פילדלפיה אין מקום לעוד סופר סטאר לצידו. עכשיו אם הקבוצה לא עולה לפלייאוף, אז זה כמעט הכרחי שהשחקן שיבחר בעשירייה הראשונה יהפוך מהר מאוד לשחקן משלים, ובעצם לאכזבה אחת גדולה. ושוב, כביכול. כי אם לא היה את בארקלי אז אותו שחקן היה נהיה כוכב במיידי.

שביעי,

באחד מטוריו האחרונים כתב סר ש. הרמלין, כי קיקי וונדאוויי לא מפוטר מהנטס למרות שהוא מתחנן בפניהם שיעשו כך.

שמיני,

אוקיי, הורס הקבוצות הלך. ובכל זאת, חבר'ה, לא יעזור בית דין, קווין מרטין עדיין יותר טוב מעומרי כספי. מה לעשות, אבל מרטין יותר אתלט, שומר יותר טוב, וגם יכול לשחק ביכולת מקסימלית לאורך יותר משחקים במהלך העונה.

פעם בפרונט של ערוץ הספורט עמדו סמי-פרופסורים כמו אבי מלר ושימי ריגר. היום הפרונט של הערוץ זה (צונזר על ידי יו"ר הדירקטוריון).

איכס.

די, נמאס, העם דורש איכות.