"טוני הולי הוא ככל הנראה הבוסמן החדש של אליצור אשקלון", נפתחה הידיעה שפורסמה ב-28 בנובמבר 2000 ב-ynet-האתר. "העולה ללאומית א', שעם הכניסה לפגרת הנבחרת חתכה את ג'ון הדסון, סיכמה עם הפאוור פורוורד האמריקני, בזכות דרכונו הבריטי".

עוד ממשיך וכותב החבר יובל פייס בידיעה, כי "הולי (33, 1.98 מ') הוא אמנם שחקן פנים נמוך, אולם מאחוריו רקורד מוכח בקליטת כדורים חוזרים. את הקריירה שלו, רובה ככולה, עשה באנגליה, בקבוצות ת'יימז ואלי ומנצ'סטר ג'איינטס. במדי הואלי זכה הולי בתואר מלך הריבאונדים. בעונה שעברה הוביל את הג'איינטס לזכייה באליפות. באשקלון ציפו לנחיתתו של הולי ביום רביעי לפנות בוקר".

טעות אחת מתוך הידיעה של פייס נקלטה מיד בעינינו, שהרי אנתוני הולי, המכונה באופן מתמיה טוני, כלל לא היה מסוגל לנחות. מה, ציפור הינו? סוסון לכל הפחות. לא היה מסוקס כברנדון האנטר גם לא מפוסל כרוברטס יבטוקאס הינו, אלא יותר בכיוון של, אההמ, שמנמן.

שפתיו ענקיות, אוזניו זעירות ועיניו שחורות כפחם. במבט ראשון, ובעצם גם בשני ובעשירי, הוא נראה קצת כמו חייזר גדול וטוב לב. בכדורסל אגב, הוא היה טוב קצת פחות.

האיש בוגר מכללת טרוי סטייט 1990, והגיע כאמור מאנגליה לאשקלון טרם נחתו עליה הקסאמים, אי אז בעונת 2000/01, לקבוצה עם שני שחקני פנים בולטים: הפורוורד הקרואטי ידרנקו סמוייבר והסנטר ארז מרקוביץ'. זו היתה עונת בכורה לאשקלון בליגת העל, והאולם היה מלא וגדוש מדי משחק. באותו זמן הגיעו לארץ גם שני אמריקאים נוספים בעלי דרכון בריטי, דני לואיס לרמת גן וטוני דורסי להפועל ירושלים.

באשקלון שיחקו אז רועי ברקוביץ' הצעיר, אסף דותן המסרב להאפיר, אורי כהן מינץ שלשלוש הפציץ, דמיאן בורשטיין המקומי, דקסטר בוני האגדי, ג'ייסון רואו התזזיתי ומאוחר יותר גם ג'רמיין ווקר שלא ממש שיכנע, לפחות אותי. וזה חרוז, האין זאת?

המאמן היה עדי אזולאי, שהעלה את הקבוצה לליגת העל, והוחלף בשלב יותר מאוחר בגדי קידר, מהלך שלא ממש עזר. אשקלון ירדה ללאומית ב' של אז (הלוא היא קזינו 2 של היום) לאחר 3 הפסדים בסדרת הפלייאוף התחתון מול בני הרצליה.