הפעם על הפרק דנילו פינוק מברק נתניה, אחד המועמדים לתואר שחקן העונה. לפני הדיבור, מספר נתוני מפתח: פינוק משחק יותר מכל אחד אחר בליגה (35.7 דקות), מאבד 3.4 כדורים למשחק וחולק מקום ראשון בטבלת האיבודים עם מרקו קילינגסוורת' ומדורג שני בין קלעי הליגה עם 19.3 נקודות למשחק.

ראיתי אותו במספר משחקים לאורך העונה ובעיקר שמתי דגש, לנוכח בקשה נשיאותית ומפורשת, על משחק הליגה האחרון של נתניה נגד בני השרון, שהסתיים לאחר שתי הארכות בניצחון 90-91.

האלמנט הראשון שקופץ לעיניים כשמסתכלים על פינוק הוא האתלטיות שלו. יש לו יכולת אישית ואתלטית ברמה גבוהה. הניתור, הרגליים החזקות והיכולת לבצע פעולות תוך כדי שהייה באוויר ולזרוק תוך כדי תנועה הופכות אותו למגוון מאוד וקשה לעצירה.

אין לי ספק שהוא יכול להתעלות גם בצד ההגנתי, אבל בנתניה עיקר התפקיד שלו הוא לקלוע. את העבודה השחורה מחלקים ביניהם שחקנים כמו שמוליק ברנר, רוברט רות'בארט, ליאור חכמון ואלירן גואטה. עקרונית, כאמור, פינוק, כמו בריאן טולברט למשל בגיל צעיר יותר, יכול לשמור ובהצלחה על גארדים זריזים. בליגה שלנו, ובקבוצות בהן הם משחקים, המאמנים לא מבקשים את זה מהם באופן עקבי.

הוא קצת שכונתי. קצת הרבה אפילו. חי על אינסטינקטים, על צעד ראשון מהיר מאוד והזדמנויות שנוצרות כתוצאה מהאתלטיות העדיפה שלו - ופחות על משחק חכם. יכול להיות שזה מה שצריך בקבוצה כמו נתניה שעל פניו היא קבוצה קטנה, שפגעה בול בכל אחד מהזרים שהחתימה בקיץ. כידוע ההבדלים בין קטנה לגדולה בליגה שלנו מצומצמים יחסית. קבוצה שמדורגת תשיעית יכולה בתנאים כאלה ואחרים ועם קצת מזל, דבק ומאמן טוב לסיים שלישית.

במשחק האחרון ניסתה בני השרון להוביל אותו כל הזמן שמאלה, לכיוון היד החלשה שלו. בנוסף, אני חושב שפחות נוח לו עם הזריקה מבחוץ. במשחק הספציפי הוא סיים עם 1 מ-9 לשלוש, אבל התנועה הכללית וההתנהגות שלו על המגרש מראות בבירור שהוא יעדיף חדירה לסל או קליעה ממרחק קצר יחסית, על פני זריקות מחוץ לקשת.

אני חושב שרוב קבוצות הליגה טועות כשהן לא מאפשרות לו רבע מטר פנוי כדי שיעלה לזריקה מרחוק. כדאי לבדוק אותו בתחילת משחקים, לפתות אותו לזריקה-שתיים מבחוץ ולראות על איזה צד הוא קם. לא שאין לו את הטווח, ולא שאין לו לגמרי את הזריקה הזו בארסנל, אבל אני חושב שהיא מאוד בינונית.

בנוסף, כיוון שקילינגסוורת', וושהאם ופינוק הם כמעט באנקרים ברמת הליגה פה, מפתיע שישנם עדיין משחקים שבהם שלושתם קולעים כמויות מטורפות של נקודות (73 מתוך 91 נגד בני השרון, או 86 נקודות מתוך 114 נגד מכבי ת"א וישנן גם דוגמאות נוספות). צריך לבצע דאבל-אפ על פינוק, למרות שזה לא תמיד פשוט לביצוע, ולגרום לו לקבל החלטות מהירות, לשגות ולזרוק באחוזים נמוכים. כדי לעצור אותו חלקית צריך לכוון אותו החוצה, לגרום לו לחשוב על כל פעולה ושלא תהיה אף פעולה נוחה או קלה לו מדי. במלים אחרות, לשבש לו את הדגש על האינסטינקטים שלו.

אני זוכר את משחק חצי גמר גביע המדינה בין מכבי ת"א לנתניה. נכון שמכבי הגיעו להוטים כדי לסגור עניין עם נתניה, שניצחה אותם בליגה מספר שבועות קודם לכן, ונכון שאין מקום להשוואה בין הסגלים של הקבוצות. הגישה, בכל אופן, היתה נכונה מאוד: ברגע שפינוק קיבל כדור, ויזנייבסקי הצטרף לדאבל-אפ מהיר ולוחץ והשאיר את ברנר חופשי יחסית. עדיף להשאיר את ברנר חופשי מאשר את פינוק, והנתונים בסופו של משחק היו ברורים: פינוק סיים עם 17 נקודות ב-5 מ-22 ושלושת הזרים של נתניה נעצרו על אחוזי קליעה נמוכים במיוחד וסיימו עם 34 נקודות משותפות בלבד, רחוק מאוד מהממוצע שלהם.

ברור שאם פינוק יזרוק 20 זריקות הוא יסיים משחקים עם 25 נקודות וגם יותר, אבל קשה לי לראות את השחקן הזה מופיע בקבוצה גדולה באמת. פיני גרשון לא היה לוקח אותו למכבי ת"א, למשל. הוא שחקן ששולף מהמותן. לקבוצה כמו נתניה שצריכה נקודות כי יש לה יותר מדי שחקנים אפורים, פינוק בהחלט מתאים.

מצד שני, מה אני יודע; ישנם שחקנים שכאשר הם מגיעים לקבוצה בסטנדרטים אחרים לגמרי ומשחקים סביבם שחקנים ברמה גבוהה מאוד, יודעים לאזן את עצמם ולמצוא את הדרך להשתלב. במיוחד עם הגיל ועם הזמן. פינוק בדרך ל-27, אולי זה אומר עליו משהו.

דווקא לעניין האיבודים הרבים שלו לא הייתי מייחס חשיבות גדולה או כבדה מדי. לא רק שהוא השחקן שמשחק יותר דקות מכל אחד אחר בליגה, הוא גם שחקן שמייצר. גור שלף אמר לי פעם שמי שמייצר הרבה גם מאבד הרבה. כמובן שהוא ייחס את הדברים בעיקר לעצמו, וגם ביחס אלי, בימינו המשותפים בגליל, ובכל מקרה אני נוטה להסכים לדעתו ורואה את זה באופן ברור גם היום כמאמן אצל שחקניות שלי.

בגדול, אם אני צריך לומר את מי פינוק הכי מזכיר לי (ואל תסמכו על הזיכרון שלי עד כדי כך), אני חושב שהוא דומה בתכונות מסוימות כמו צעד ראשון, אתלטיות, מנטליות של סקורר ועוד - לא גובה וכוח - לדניס וויליאמס שהשאיר כאן חותם גדול. אם אני לא טועה, לוויליאמס היתה קליעה טובה יותר.

וזהו, הבנתי ש-750 גרם טקסט זה לגמרי בסדר ומקובל.

חג שמח ולהתראות בתרגיל הבא.

gilse@inter.net.il