לשחק במוצאי ליל הסדר זה לא טוב. המאזן של מכבי במוצאי ליל הסדר עומד על 2-0. בשנת 2000 ההפסד מול פאו בגמר. בשנת 2007, עונת ספאחיה, הצלבה, משחק מספר 1 מול צסק''א במוסקבה. ובכלל, גם רמת השרון הפסידה לגראן קנאריה בגמר רונקטי ב-1999 במוצאי ליל הסדר. מסקנות: בגלל שמיהרנו בהגדה - זו הנקמה. הפקת לקחים: סע לאט - סע לפאריז

דגל בחצי התורן. כנגד ארבעה כלבים דיברה התורה: אנדרדוג – פרטיזן; בולדוג – ברצלונה; נובח ואינו נושך – אולימפיאקוס; נושך ואינו נובח - צסק''א מוסקבה.

כואב הלב. אבל אם כבר - אז פרטיזן. בשם כל הרומנטיקה שנשארה בכדורסל. הם לא הביאו דבר חדש לעולם כמו ספליט. לא כדורסל שובה עין, אבל הרבה ענווה בהכרת החסרונות ומזעורם. לראות את דג'ורג'ביץ' מהבלקון ואת דיבאץ' נותן בוסות ל-וראנש (עושה פוסט אפ לגוליית?) כאב ביום חתונת בנו. ובכלל, את כל הג'מעה שם בשביל הקבוצה, לא מרפים לרגע – עושה טוב לכדורסל ולשפיות. הלב הכואב שלי לא חשוב כרגע.

אם מסתכלים על השורה הסטטיסטית, תוכנית המשחק הלכה טוב בכל מה שקשור לאיבודים, ריבאונד התקפה, ברם אולם האחוזים הנמוכים מהשדה גמרו סיפור. כמו שאומרים במודיעין: תמיד מתכוננים למלחמה הקודמת, אך לא למלחמה הבאה.

אנדרסון שחקן מעולה, אחלה טופ 16 אך בא לסדרה הזו קצת נפוח. המחשבה ש'אני צריך לקחת הכל על עצמי בכוח כי אני המנהיג', זה אחלה. אבל להיות מנהיג זה גם לשחרר טיפה, ומי שאמור היה לשחרר היה פיני. ההתפרעות של אנדרסון מהתחלת הערב חירבה למכבי כמה וכמה הזדמנויות למומנטום קריטי רצחני בסקור כזה, בערב כזה, באולם חתונות שכזה. אילו פיני היה מושיב אותו - לא סדרת חינוך אלא מספר דקות בחוץ - אולי זה היה מכניס אותו למשחק. נו מה עכשיו, אשקלון וכאלה? אוי הלב.

ובעניינים נוספים:

התופעה שקיימת במכבי, ואיני יודע אם זה קיים במקום אחר באירופה או יותר נכון בצורה כה כנועה, נכשלה מעשית. אני מדבר על מאמנים מהשורה הראשונה שאימנו בקבוצות בכירות וזכו בתארים ומוכנים להיות בה עוזרי מאמנים. הדיבור הוא על היותם ממשיכי דרך למאמנים, ובתוך כך ההנהלה מנסה לשוות למהלך צורה של "צוות מוחות", והנה יש עוד מי שמחליט מלבד פיני גרשון. ופיני הוא לא כאן לתמיד.

ותלמד, תלמד, אתה הבא בתור. כאמור, כישלון לתיאוריה שאולי מעולם לא היתה קיימת. מי שמחזירים אותו לקדנציה שלישית רוצים לומר: אנו לא יכולים בלעדיך. ובעצם הוא הפוסק האחרון, או בעל הדעה האמיתי במכבי עד עולם, גם אם בקונסטלציה זו או אחרת יישאר על הקווים, מאחוריהם, או כבעל טור דעה ב"ישראל שלשום". גם שפיני היה פרשן, וגם כמאמן באולימפיאקוס תמיד הטו לו אוזן במכבי, כדי לשמוע דעתו ומה עצתו להם מרחוק - עד שישוב.

"אני הולך, אני הולך", אמר מוכר הארטיקים בים ביודעו שהוא יהיה שם גם מחר. גם הם ידעו ובכל זאת רדפו אחריו.

קטש עוזר מאמן וכמאמן לעתיד? Fool me once, shame on you; fool me twice, shame on me

אגב, אם שמת לב, בכל שנה למחרת סיום העונה האירופית של מכבי בין בהצלחה ובין בכישלון, ישר מתחילים בספקולציות בעיתונות מי נשאר, מי הולך, ציונים וכן הלאה. כן, זו אמורה להיות תחושה של אוהד מכבי. אבל הלו, הלו, יש פה עוד חודשיים של מכבי ועוד כמה ז'יטונים בליגת קזינו. מה זה כל הסיכומים האלה בעיתונות הכדורסל? בושה, חרפה וכלימה.

ובעניינים אחרים:

הצביעות חוגגת. ח''כ אורלב יוצא בטענות בדבר שידור המשחק של מכבי ת"א נגד אשקלון לאחר צאת השבת ולא לפני. מבחינה אישית צר לי, מפני שאני שומר שבת. ברם אולם היכן היה מר אורלב בכל הפיינלים האחרונים באירופה, בהם חצאי הגמר של מכבי התחילו לפני שבת וגלשו לשבת וערוץ 10 וערוץ 1 כערוץ ממלכתי שידר.

אוהדי מכבי, ואני ביניהם, ששרדו בשקשוק רגליים ושיניים חצאי גמר אירופי בלא לראות, ישרדו מחצית אחת (שבת יוצאת ברבע ל-8 )מול אשקלון. אורלב חכם מול קטנים, יותר נכון במשחק שלאף אחד לא אכפת, ואז קל לנפנף בשבת ולהצטייר כח''כ שדואג למגזר שלו. נראה אותו במהלך לא פופולארי שכזה בפיינל פור בערב שבת, שצריך הרבה להקריב כדי להזיז. הפרחים למאריץ' - הכבוד למנהלת, שהזיזה לבסוף לצאת שבת.

בעניין ארי רוזנברג שהוכנס לחיל התותחנים, או יותר נכון עו''ד ארי רוזנברג שחזר לחבוש כיפה לשמחת ליבה של אימי (לו היתה מכירה אותו בכלל). בהמשך למשחק שהוזכר בטקסט, בו קלע רוזנברג 43 נקודות מול מכבי, מה שהיה מדהים עוד יותר הוא שרוזנברג קדח מחום באותו ערב ובכל זאת שיחק ובער על המגרש.

ולקינוח:

יניב גרין? את מה שאמר היה צריך לומר בשנה הבאה, כשיעבור להפועל ירושלים. היה עצוב לראות אותו הערב בליגה עולה ל-15 שניות. כמעט שלא היה מעולם שחקן ישראלי שאמר למכבי לא. ומכאן שאף אחד אינו יכול לבוא בטענות כלפיה ביחס לדקות משחק. מכבי מעולם לא ממש גידלה אף אחד ולא מגדלת, רק משתמשת. כפי שאותו שחקן, וכל שחקן, מנסה להשתמש בה כדי לטפס בקריירה וברגע הנכון לקחת את הפקעל'ך וללכת.

להפיל תקוות ושאיפות של קבוצה עם מדינה על יותם אחד וחצי כרמל בוכמן זה שייך לדורות שלא היו בהם ציפיות שדוד הקטן שלנו ינצח את גולית, אך לכל הפחות יקלע לו בול בפוני. ובכלל,שחקנים כפניני, לימונד, כספי, אליהו, יותם, חג'ג' וגרין, צריכים להבין שהחיבור ביניהם לבין מכבי נבחן דרך פריזמה אחת: קח את היורוליג בחצי עין ויד קשורה כמו שקודמיך עשו. השורה הסטטיסטית שלך לא מעניינת אף אחד. אף אחד אינו מרגיש חיבור טוטאלי לשחקן ישראלי במכבי שנה ראשונה או שנייה. זה הליך שנבנה, אך ההליך הזה בשנים
האחרונות הופך לבלתי אפשרי.

שלומות ונצורות בשלב זה.