מי שעוקב פה ושם אחר פרסומים שונים מקבל את התמונה הבאה:

לדורון פרקינס יש או היתה הצעה מסיינה בגובה מיליון דולר לעונה, פי חמישה בערך ממה שהוא מרוויח כיום. הוא מוכן – שוב, על פי פרסומים - לחתום לשלוש עונות במכבי ת"א תמורת כחצי מיליון דולר לעונה. בינתיים, אולי מרוב הרהורים ומחשבות על העתיד, הוא נחסם כאן ועכשיו בשביל כל העונה, 5 פעמים במשחק אחד נגד בני השרון, אחרי שבאף משחק לאורך העונה לא חסמו אותו אפילו פעם אחת, אם להאמין לנתונים הרשמיים של הליגה.

אלן אנדרסון לא רוצה לדבר על יחסיו עם פיני גרשון. יש לו אופציה להישאר כאן, הוא אומר, אם לא תגיע הצעה טובה מה-NBA. המדד המשוקלל שלו נגד בני השרון היה 8, חמישי בטיבו במכבי ת"א ותשיעי בלבד בין שחקני שתי הקבוצות. כדאי שיידע שאופציות לא שוות הרבה, אם שחקן זר לא מוכיח הצלחה ויציבות.

ד'אור פישר עדיין שקוע ועסוק בענייני ההפסד לפרטיזן בלגרד ("כל יום אני קורא על הקבוצות שעלו לפיינל פור ומקנא בהן"). היו לו 14 דקות ו-3 נקודות בלבד אתמול.

אנדרו ויז'נייבסקי כבר שמע ודאי באחרונה, כי מישהו תירגם לו מן הסתם, ידיעות שאומרות שלא ימשיך בקבוצה בעונה הבאה. התגובה במאני טיים, משחק על שמירת יתרון ביתיות: 14 דקות על המגרש ו-0 נקודות, פחות או יותר המשחק הכי גרוע שלו בליגה העונה.

דייויד בלות'נטל עסוק בכן ולא לגבי שיתופו בנבחרת ישראל בקיץ הקרוב, ואיך הוא מצליח להדהים את כולם ולחמוק בפעם השלישית ברציפות – אחת על כל קדנציה שלו כישראלי בליגת קזינו. הוא היה בסדר גמור, לפחות על פי המספרים, אבל היו לפחות שני מקרים שראיתי שהוא איחר בהגנה ונשא באחריות לסלים שנקלעו, ובשני מקרים נוספים עפו לו כדורים ממש מתוך הידיים. ניכר בו שהיה לא מרוכז.

ורביב לימונד? לא יודע, אולי אין לו סיבה מיוחדת למשחק החלש ובטוח שחלק מהקרדיט בכל המקרים ולגבי כל השחקנים צריך לתת לבני השרון, אבל הנתונים של לימונד מראים במקרה הזה 0 נקודות ב-14 דקות בדיוק כמו ויז'נייבסקי, וגם אצלו מדובר במשחק החלש ביותר ביחס לדקות המשחק.

יניב גרין לא שיחק בכלל ומותר לנחש שמצב רוחו וכושרו אינם מהמשופרים בימים אלה, אולי אפילו שפופים ונמוכים מאשר בדרך כלל, בעקבות אותם דברי ביקורת שהעביר בתקשורת והיחס הצונן במיוחד שקיבל בהתאם. ימיו ספורים במערכת, לא נכחיש זאת.

מדובר בשבעה שחקנים מקצוענים לעילא ולעילא אמנם, אם כי מותר להניח שאלמנטים חיצוניים כאלה ואחרים כפי שהוזכרו כאן פגעו במלוא יכולת הריכוז וההכנה שלהם למשחק.

עם מי נשארנו?

עם שלושה: צ'אק אידסון, שפציעה גרמה לו להחסיר שני משחקי ליגה באחרונה, ובכל חמישה המשחקים האחרונים לא הגיע לעשר נקודות. כנראה שהפעם הוא הרגיש שנוצר חלל שאין ברירה אלא למלא בכוח וכבר אי אפשר לקחת צעד לאחור ולהשמיע קולות מינוריים.

סטפון לאזמה, שהיה אולי הטוב ביותר בחלקים שיצא לי לראות, והוכיח שהוא צריך להיות במגרש יותר מאשר בדרך כלל כשממול ישנה קבוצה שמציבה על המגרש את סם קלנסי, או תיישון ג'יימס או שניהם.

והשלישי הוא גיא פניני, שלמרות שעשה את העבודה זה היה אולי המשחק הפחות טוב שלו במהלך החודש האחרון בליגת קזינו.

שלושה מעשרה. יכול להיות שקוראים לזה חוסר מוכנות מנטאלית? אולי. והתוצאות בהתאם.

האם כמעט הכל בסדרה הזו תלוי מכאן והלאה באנרגיות ובמוכנות מנטאלית, או שבני השרון מספיק חסינה וחסונה כדי לעמוד יציבה עד הסוף? המשחקים הבאים יעזרו לפתור את התשובה במקרה הספציפי הזה.

ואם נחיה גם נראה.