האמת? קצת אוכל את עצמי. היה לי דחף עז פתאום, כזה שלא הורגש כבר כמה וכמה (וכמה!) חודשים להישאר ער ולראות את משחק מספר 5 בין קליבלנד לבוסטון. תחושה שהולך לקרות שם משהו וגם ערנות וחדות וריכוז שמאוד לא אופייניים באחת וחצי בלילה, השעה שבה הייתי צריך לקבל החלטות.

תיאורטית, ידעתי שאני יכול לאכול את השידור הזה חי. מעשית, לילה לבן משמעותו גיהינום ביום שלמחרת. במיוחד כשבשמונה וחצי מגיעים צמד טכנאי מיזוג אוויר לשלוש שעות וחצי, ויש המון הגהות אחרונות על יומן הכדורסל החדש.

שורה תחתונה? כרגיל, ויתרתי. פייייי קיבינימט. אף פעם לא אוכל לראות שוב את לברון ג'יימס סוגר משחק של 3 מ-14.

אגב, לפני שאתם מציעים את אופציית ה"לך לישון ותכוון שעון מעורר", תרשו לי מראש לעצור אתכם. אין סיכוי, זה לא בשבילי. או חי באמצע הלילה, או מוקלט מוקדם בבוקר מבלי לדעת מה התוצאה. אלה שתי האופציות היחידות. ככל שמתבגרים, וככל שמספר הילדים בבית גדל, האופציה הראשונה הולכת ונעלמת ונשארים עם השנייה. כלומר, מי שיכול להרשות לעצמו ולא צריך ללכת - פיזית ללכת, כן? - לעבודה.

אבל בטח לא ביום שמתקינים לכם מזגן בלשכה הנשיאותית. את הלוקסוס שבצפייה במשחק NBA אשמור לסדרת הגמר, כשקזינו תסתיים סופית והקיץ יגיע רשמית וסופית וחד משמעית.

ומכאן – לשם. ומשם – לעניין אחר.

לאחרונה עמדו כמה "מוצרי נשיא" נאים מאוד ועוד יותר מזה – נדירים. קלף NBA בחתימת ידו של רודי פרננדז למשל, או מדיה גייד היסטורי ונדיר של אולימפיאקוס פיראוס מ-1997, העונה בה זכתה באליפות אירופה עם דייויד ריברס התותחן הכריש.

והעם? אדיש המחץ, לא קומוניקטיבי, אינו רוכש את המוצרים, אינו מעריך את השתדלותנו הרבה, או לפחות אינו מראה זאת במעשים.

רשמתי לי. וזה לא יפה מצידכם. אף לא נאה. הייתי אומר שמישהו כאן מקבל החלטות שגויות באחרונה וזה לא אני.

אגב, אם כבר מדברים, תזכורת: מומלץ ומותר לקחת הצצה מפעם לפעם ללינק המכובד 'אוצר הנשיא'. כל מוצר שטרם נמכר יכול להימכר בכל רגע. תלוי בכם. רק פונים, מבקשים וזה מגיע.

הלאה.

יום חמישי הוא יום של כדורסל וזה טוב. ערב נאה כרפאל עומד להתרגש עלינו, שעה שמכבי חיפה תגיע למשחק גדול מול נתניה ועימה חביב הסיפרה החדש. נייחל ונצפה למשחק הזה, יען כי צפוי הוא להיות אחד המסקרנים ביותר בעונה זו.

להערכתי, שמוליק ברנר מרביץ 6 השתטחויות במשחק הזה, אריק אלפסי אומר 46 פעמים "היי" במהלך פסקי הזמן, ואבי אשכנזי סוגר משחק של 247 טיקים בעיניים. אם דרור חג'ג' יהיה טוב, באמת טוב, חיפה יעשו מזה 2:2. אם לא, אז לא. זוהי הערכה נשיאותית בלבד, שאין להסתמך עליה בהימורי הווינר. בשביל זה יש לכם את שוטה הנבואה, שיגיח עם טיפים בשעות הצהריים המאוחרות (אם נחיה).

עניין בתוך עניין – הפועל חולון משחקת הערב נגד נהריה במה שיכול להיות המשחק האחרון שלה בעונה הזו. גם אם זה מה שיקרה, הרי שבאיזשהו מקום זה כנראה משהו שמופיע ב-DNA של הקבוצה הזו: שנה אחת היא לוקחת אליפות, שנה אחר כך היא זוכה בגביע ובזו שאחרי שתיהן יורדת ליגה. אוהבת תשומת לב, נו, מה לא ברור בזה? תמיד להיות בעניינים, בכותרות.

הבעיה האמיתית שלה, בואו נודה בקול רם ומבלי להתבייש (מה שנקרא בקיצור אודה ולא אבוש) היא שהמאמן של היריבה הוא יותר מנוסה ובעיני גם יותר טוב מהמאמן של חולון. כן, זה שלקח אליפות היסטורית, יחידה ונדירה. אבל רגע, עוד לא נגמר והכל יכול להתהפך.

ועניין אחרון – ימים עוברים, ימים חולפים, ועדיין אין הודעה רשמית באשר לצירופו – כן או לא – של דייויד בלות'נטל לנבחרת ישראל. עבר זמן מאז שוחח איתו אריק שיבק ואתמול התקיימה גם פגישה בין עודד קטש לבין השחקן, ושורה תחתונה אין. הדלפות כאלה ואחרות אומרות שהוא לא ייכלל גם הפעם בסגל הנבחרת, ספקולציות ממקומות אחרים נותנות להבין שקיים סיכוי טוב שישחק הקיץ עבור שיבק וקטשמיר.

אם לא ישחק תהיה זו כלימה שאין כדוגמתה. האיש מסיים פה עונה רביעית, נחשב לאחד הישראלים הטובים בארץ ולא רשם אפילו אימון אחד בנבחרת, שלא לדבר על משחק אימון או משחק רשמי. תהיה זו כלימה, אגב, לא רק מצידו. פרטים מלאים והסברים מנומקים עוד יבואו.

כך או אחרת, אחרת או כך, נשב ונדון בדרכים המתאימות להתייחס לעניין בצאת ההודעה הרשמית. צעדים כלשהם יינקטו. אם לא ידי איגוד הכדורסל, הרי שעל ידי דירקטוריון כדורסלע-האתר.

שלומות ונצורות בשלב זה, ויום נאה לבני ובנות ישראל באשר הם.