זמן רב עבר מאז שפורסם כאן אייטמון תחת הלינק הנודע טניסלע. לכל דבר יש סיבות וגם כאן לא חסרות, אבל ספק אם יש טעם לבזבז אנרגיית הקלדה כדי למנות אותן ולפיכך, ועל כן, ועל שום כך ובעקבות הדברים אגש ישר הלאה.

אל ונוס וויליאמס.

הגברת venus was her name (הנה הלינק) עשתה משהו גדול וכמעט שפספסתי אותו בין ענייני ליגת קזינו, לפיינל פור יורוליג, לפלייאוף NBA, להחלפת חיתול של תומרינגו סטאר האלילי ועוד כהנה וכשמה.

אחרי שבע שנים היא חזרה למקום השני בעולם והרכיבה מחדש את הצמד סרינה-ונוס בראש הדירוג העולמי. במלים אחרות: סרינה ראשונה, ונוס שנייה ודבר כזה לא היה מזה זמן רב. פחות או יותר מאז לברון ג'יימס התחיל לשחק ב-NBA.

ונוס ניצחה השבוע בטורניר מדריד את פרנצ'סקה סקיאבונה בשלוש מערכות, ניצחון שהבטיח לה את המקום השני בעולם. וצריך להעריך את הגברת הזו: בקרוב היא בת 30, חוותה לא מעט נפילות ופציעות והתחושה היתה שהיא עומדת לפנות לאט ובהדרגה את הצמרת העולמית לטובת אחרות.

תחושה-מה-תחושה, המציאות אחרת: הפעם האחרונה שהיא דורגה שנייה בעולם היתה ב-23 במאי 2003. "בכל מה שקשור לדירוג העולמי", היא אמרה, "המטרה היא להמשיך ולהתקדם עד שמגיעים למקום הראשון. כמובן שסרינה ואני כמדורגות במקומות הראשון והשני בעולם זה משהו שחשבנו וחלמנו עליו כשהיינו מאוד צעירות, אבל כל אחת מאיתנו חלמה על המקום הראשון, ואף אחת מאיתנו לא חלמה על המקום השני. אני מברכת את סרינה על כך שהיא מדורגת ראשונה בעולם, אבל אני שמה לעצמי למטרה להגיע לשם".

וואלאק, איזה יופי היא מדברת. לא נכחיש זאת.

ומרגע שהאחיות הן שוב מספרים 1 ו-2, אפשר לעסוק קצת במספרים: השבוע הקרוב יהיה ה-46 בקריירה שלהן שהן מדורגות במקום הראשון והשני בעולם. ארבעה השבועות הראשונים היו בין יוני ליולי 2002, כאשר ונוס דורגה ראשונה וסרינה שנייה. אחר כך באו ארבעים שבועות רצופים בין יולי 2002 לאפריל 2003, שבהם דורגה סרינה ראשונה ואחותה שנייה. שבוע אחד נוסף הגיע במאי 2003 (סרינה ראשונה, ונוס שנייה).

וכאמור, שבע שנים אחרי – נפל דבר. לברון נפל, נפלו גם דבון ג'פרסון, דרור חג'ג' ואבי אשכנזי, אבל הסיפור בטניס הנשים העולמי לא פחות מהדהד: ונוס, ממרומי גילה המופלג, מרביצה תורה מחדש.

בהזדמנות זו נשבח מחדש את שחר פאר, שקונה בזכות וביושר ובצדק את הכינוי "המפוארת" שבימים עברו הודבק לה כאן אחר כבוד. הגברת נכנסת מחדש לעשרים המדורגות הראשונות בעולם ועם הניצחונות חוזרים התיאבון וההתעניינות המוגברים. כמובן שליווינו אותה גם בימי מכאוב ומצוקה, אם כי בענווה ובצנעה ולא עשינו ביג דיל מהפסדיה. פשוט שקטנו ואף שתקנו, עד שנוכל לפצוח מחדש בשירה אדירה ובפזמון המוכר:

היידה שחר, היידה, היידה, היידה!

ואף מלה בשלב זה על רוז'ה-שלנו, ועל יריבו המר נדאל המנוול, המתכוננים בדריכות רבה לקראת שניים מאירועי השיא של השנה – הרולאן גארוס וגם ווימבלדון. הישארו עימנו, יען כי איך שתסתיים עונת הכדורסל יופיעו כאן אייטמוני טניס בתדירות גבוהה יותר מאשר בחודשים האחרונים (או ככה לפחות נדמה לי, על אף שאינני).

שלומות ונצורות בשלב זה.