הודעות לאומה

שוטה הנבואה קצת מוקפא עכשיו כמו שאתם שמים לב, אחרי שאליפות העולם בכדורסל ואליפות ארצות הברית הפתוחה בטניס הסתיימו. ואין על מה להמר כרגע, פשוט אין על מה. זאת אומרת, טורנירים בטניס יש כל הזמן, כל השנה, למעט דצמבר, אבל ההתחייבות לטניס היתה רק לארבעת הגראנד סלאמים ולא מעבר לזה. וכדורסל? עדיין אין מה לעשות, עדיין אין על מה להניח את הג'ובות. אז מחכים בסבלנות.

אבל הסבלנות פוקעת. כמה אפשר לחכות?

אז הנה שני הימורים מסוג קצת אחר, אוקיי?

קודם כל, עידו קוז'יקרו לא ימשיך בנבחרת ישראל. או שהוא יפרוש ממנה ביוזמתו כמו שעשה בעבר אמיר מוכתרי כשהוא שופך מלא הדלי מררה על המאמן מולי קצורין, או שהשקט יישמר אבל צביקה שרף (אם ימשיך) לא יזמין אותו לסגל לקראת המשימה הבאה.

כבר בקמפיין שהסתיים שרף לא נתן במה לקוז'יקרו. הוא הפך אותו לגבוה החמישי ברוטציה, אחרי גרין, ארנולד, תמיר ומרקוביץ'. אפילו במשחק האחרון, נגד פורטוגל, עידו לא שותף ומרקוביץ' שיחק הרבה יחסית. בחירה לגיטימית לגמרי של המאמן, אגב, לאורך הקמפיין. וגם לא רחוקה מהמציאות, אם צריך להכריע בין החמישה ולקבוע העדפות והיררכיה. ובדרך כלל צריך.

אין לי מושג מה היה שם, אבל אני משוכנע מבלי לראות אף אימון, שהיחסים לא טובים. מאוד יכול להיות שהעובדה שעידו לא שיחק אפילו בפורטוגל, במשחק הסיום שנעל קמפיין גרוע, רק מוכיחה שחתול שחרחר עבר ביניהם. ואתם יודעים מה? חוזר בי. אולי אלה עניינים מקצועיים נטו והכל בסדר ולא עבר שום חתול. כך או אחרת, אחרת או ככה, השורה התחתונה היא אותה שורה: קוז'יקרו שותף רק בארבעה מששה משחקים ולפרק זמן מעליב ביחס לשחקן של יותר מ-80 הופעות בינלאומיות כמותו – רק 2.8 דקות למשחק.

מהצד של השחקן הרגעים שלפני פורטוגל נראו ודאי כמו משהו בסגנון הזה: 'יאללה, בוא נגמור את המשחק הזה וניפרד. לא נתת לי לשחק עד עכשיו? אל תיתן לי גם הערב. תודה רבה, מוותר על התענוג'. מהצד של המאמן, זה אולי היה נשמע כמו דיבור פנימי כזה, שטוען: 'תגיד תודה שאתה כאן, אם ליאור אליהו היה בריא אולי כבר הקיץ לא הייתי מזמין אותך לסגל'.

כך או אחרת, אחרת או ככה, לא נראה לי שיש מצב שהחיבור הזה יכול להימשך. ולמען הסדר הטוב, את מילות הפרידה נשמור לרגע בו יתברר רשמית מה מעמדו של קוז'יקרו בנבחרת. ואם בטעות מדובר? יא אולוהים, אז קודם כל באמת לא נעים וסליחה ומחילה, אבל כולה הימור של שוטה הנבואה. כולה שוטה, נו.

שנית, אל ההימור הבא. נראה לי שארז כץ מיצה בקמפיין האחרון את כל האפשרויות שלו לפתוח בחמישייה הראשונה של נבחרת ישראל אי-פעם. סביר שאתם מסכימים איתי וכאן לא צריך לומר הרבה.

ולו רק בגלל המחדל הזה, לפיו שילבו אותו שלושה מאמנים כרכז ראשון ונתנו בו אמון במשך ארבעה משחקים, אמון שקרס בבת אחת בשני המשחקים האחרונים, אפשר להעלות טיעון שעל השלושה לסיים את תפקידם.

אבל באמת שאין לי בעיה לא עם זה, לא עם ההוא ולא עם השלישי ובשמותיהם: שרף ,שיבק ובית הלחמי. מבחינתי שימשיכו, רק שמצד שני אני ממש לא מבין איך הם לא ראו בזמן מה שראה כל אוהד ממוצע.

יאללה, שיהיה. שנה הבא קמפיין חדש.