הודעה לאומה

כהרגלי בשבועות האחרונים, אולי מתוך חוסר שקט מסוים (נסו אתם ללכת לשלוש הלוויות במשך שלושה ימי ראשון ברציפות, ולהמתין ליום ראשון הבא בכעס ובתסכול), החלטתי לשבור את הדד ליין של בעל המאה. ובקיצור, לא לחכות עד חצות. יום שני הגיע, אפשר לפתור את החידה גם בבוקר ולא לחכות עד חצות (וזה מניסיון של מי שהתרסק אתמול פתאום ב-22.00 ופרש לישון).

רק שני חברים זיהו הפעם את החבר שבצילום, הלוא הוא גארי אלכסנדר, שסיים כמלך המטביעים בליגה במין תחרות שייסדתי בזמנו שנתיים או שלוש קודם לכן והיום, למיטב ידיעתי, אף אחד לא ממשיך אותה וחבל. מאוד חבל.

בהשאלה ממשפט קלאסי אחר אפשר רק לומר, שמי שלא יודע לשמר ולהנציח אטרקציות לא יוכל אף פעם להיות אטרקטיבי עצמו. אבל זה מה יש, כידוע.

אלכסנדר, יליד פלורידה, שיחק במ.כ. חיפה בתחילת התשעים, והוא בוגר אותה מכללה בה שיחקו גם דריק שארפ וראדנקו דובראש ושחקן נוסף בשם פרד לואיס, שגם הוא הגיע לישראל אחרי שסיים את מכללת סאות' פלורידה והתגלגל בלאומית ב'. אלכסנדר היה מטביע כוחני בטירוף, שהתבסס על ניתור אדיר וסיים עונה עם 60% מהשדה – לא פלא בהתחשב במספר ההטבעות הגדול שלו. והיו לו שם כמה חרגולים רציניים להתחרות בהם באותו זמן – טוני מאסופ, למשל.

אבל איש לא יכול היה לגארי אלכסנדר בזמנו, שני מטר בלבד גובהו וחזקות רגליו כשל צ'יטה צעיר. טרטרתי כהוגן בזמנו ב'סיפרה בסלע' וסיפרתי ממקור ראשון ומעדות ראייה על גדולתו של האתלט בחסד הזה, והאללתי אותו כהוגן. יש להעריך, עם זאת, שהעובדה שלא ראיתי אותו מספיק כיוון ששיחק אז בחיפה שהיתה, עד כמה שיישמע מוזר, רחוקה בהרבה מאזור ת"א ממה שהיא כיום, פגעה בסיכוייו להימנות עם חביבי הסיפרה.

הוא שיחק קצת ב-NBA אחרי אותה עונה בחיפה, וזה קרה עם מיאמי וקליבלנד בעונת 1993/94. אחר כך יצא לקריירה ארוכה מאוד באירופה, בעיקר בצרפת (גראבלין, לה האבר ועוד). פה ושם גיחה החוצה לטורקיה, למשל, וממש כאן בצילום הוא מופיע בגופיה השחורה של בשיקטאש. הוא שיחק גם בפולין עד כמה שזכור לי ובספרד עבר בגראן קנאריה. ביוון יזכרו אותו בעקבות מכות שחבל"ז עם דינו אגלידיס מאריס סלוניקי, שעה שגארי-שלנו שיחק בבשיקטאש. ונדמה לי שבשנים האחרונות הוא שיחק בליגה הצרפתית עם אזרחות אירופית. בן 37 האיש, יא אולוהים, איזה חתיאר. אבל עדיין יעיל.

אחח, געגועים לימים בהם ידענו איך קוראים לכל הזרים בליגה, ומי שיחק איפה. מי הזרים החדשים של אשקלון, תזכירו לי? יש כאלה בכלל?

החידה החדשה כבר מצפה לכם. לכו עליה.

אוי, דביל. מה לכו עליה? עוד לא בישרתי כאן בראש חוצות מי זכה במאייה הריחנית. אז שניים כאמור פתרו אותה, אחד מהם הוא ערן נבון והשני יואב בר. אחרי אנ-דנ-דינו-חמודינו קטלני, עלה בגורל ערן נבון. גם כי הוא ערן, כמובן, אבל גם בזכות היותו נבון. שלח את כתובתך המלאה, חבר, ותקבל בדואר מאה שקל – לא פחות ולא יותר.

עכשיו אתם באמת יכולים להתפנות לחידה החדשה. בהצלחה.