לא נותנים לו לשחק, לא נותנים לו. אשתו ילדה, הוא החמיץ מספר אימונים. מכבי ת"א לא עמדה בדרכו לתחנה הבאה, הראתה שהיא לא מעוניינת בו. פייי קיבינימט. לא לטוויסט כזה בעלילה הוא כיוון בשלב הזה של הקריירה שלו. שחקן של מכבי ת"א לשבע-שמונה שנים כמו גור שלף שבא מבחוץ בזמנו, הוא כבר לא יהיה.

יש משמעות גדולה לקמפיין הנבחרת מבחינת המעמד שלו. אריק שיבק היה המאמן שדחף אותו ונתן אולי את הבמה הכי נרחבת שקיבל אי-פעם. זה קרה בימי נבחרת העתודה של 2004, לצד יותם הלפרין. שש שנים מאוחר יותר אותו שיבק עלול להיות זה שמדגיש בקווים אדומים תחת שמו את ההערה הבאה: גרשון לא סמך עליך, גם אני בוחר שלא ללכת איתך בראש המחנה כמו פעם. הגעת לסוג של מבוי סתום.

מה שלא יקרה, איך שלא יהיה, הוא לא אוהב את הסיטואציה. טל בורשטיין, לגביו אמר בראיון בתחילת העונה שעברה שהוא טוב ממנו בהרבה, סלל לעצמו מחדש את הדרך למקום בולט בנבחרת וחזר למכבי ת"א, בזמן שהוא נופנף משם. לא קורה הרבה שמעדיפים שחקן בן 30 שעבר פציעות ממושכות על פני שחקן בן 26, בריא כשור בדרך כלל. ואם זה קרה, סימן שיש כאן בעיה.

ותארו לכם, הגיעו דברים עד כדי כך שבאחד העיתונים, או האתרים – מי זוכר, מי יכול לזכור – עלה שמו כמועמד לניפוי מהסגל בעקבות המצב שנוצר. הוא, שהיה מלך הסלים הישראלי בליגת קזינו. הוא, שהוכיח גם לאורך העונה האחרונה את יכולותיו מפעם לפעם, הוא עלול להיות מודח? ובכלל, נכתב שקיים שיחה אישית עם עוזר המאמן קטש. מה קרה, כבר אי אפשר לדבר עם המאמן הראשי בעניינים כאלה? ועוד מאמן שמכיר אותך מצוין מהעבר ונתן בך אמון רב במיוחד?

נשמה. בסוף עוד יגדירו אותו 'שחקן נשמה'. לא שהפרישה קרובה או משהו, הוא רק באמצע הדרך, אבל קצב ההתקדמות שלו בנבחרת ישראל מאוד איטי ביחס לאחרים. את הצ'אנס הממשי הראשון בבוגרים הוא קיבל עוד בימי מאמננו שחור השיער לשעבר כשהנבחרת שיחקה במטרווסט ונאלצה להתמודד בהמשך עם אימת טורניר ההזדמנות האחרונה מול פניה. ובכלל, בלינק המכובד 'סטטל'ה' הדן לעיתים מזומנות ברשימת קלעי כל הזמנים של הנבחרת, כמעט שלא מדברים עליו. אם הלפרין, בן גילו, מדורג כל כך גבוה וכבר חצה את גבולות המאה הופעות ואלף הנקודות, איך זה שהוא מתחרבש אי-שם במקום השבעים ברשימה עם קצת יותר מ-200 נקודות בחמישים ומשהו הופעות? זה לא היה אמור להיות ככה. ממש לא. וזה מטריד.

די נשבר לו הזובון, למען האמת. נשבר לו מכל המאמנים הישראלים האלה, שלא סופרים אותו ממטר. דרוקר בירושלים בזמנו, גרשון ועכשיו גם שיבק. תכל'ס, גם שרף, באליפות הקודמת בפולין, לא שחרר את החבל עד הסוף והחזיק אותו קצר. התייחס אליו כשחקן למשימות מיוחדות, העלה אותו באחד המשחקים – מה זה היה שם
- בעיקר כדי לנגוס בפער ולצמצם וזה הצליח, אבל לא כשחקן מרכזי מהרגע הראשון. לא בוטחים בו, כנראה. לא מאמינים בו כאחד שיכול לסחוב ולהוביל. ואולי הוא באמת לא כזה? ואולי הספקות שמדביקים לו נכונים? ואולי הוא מתאים לנהריה של אז, שולי הצמרת, יו נואו? או קבוצות לא גדולות באירופה? אין ברירה אלא לברוח רחוק מכאן, רחוק-רחוק עד לליגה הספרדית. עד לאיים. מנורקה, מיורקה, מה זה משנה איך קוראים לזה. כמה שרחוק יותר מהמאמן הישראלי, ככה יותר טוב כרגע.