סולומון חוזר. מקצועית, ליגה שמחזיקה בתוכה שחקנים כמותו וכמו סופוקליס סחור-סחור היא ליגה שיכולה להרים ראש בגאווה. יושב לו ודאי "נצנץ" קופל אי-שם באיזו יאכטה בחופשת קיץ בקריביים (אם זה טרם קרה, זה ודאי יקרה מתישהו), מרביץ סיגר שמן, שיערו משוח היטב ואומר לעצמו: וואלאק, אני מסודר גם לפיינל פור הבא. אפשר אפילו לאחר בהפצת הכרטיסים ושיווק האירוע. הכל יימכר בקלות.

וויליאם ולא וויל או ווילי, אם אני מבין נכון. זה מה שרשום בתעודת הזהות. בדקתי קצת בימיו במכללת קלמזון. שם הוא היה ווילי בהגדרה. ונדמה לי, על אף שאינני, שגם אוהדי הפועל ירושלים שרו לו בעצם ווילי סולומון ולא וויל. הייתכן שלאורך כל השנים טעיתי כשכיניתי אותו כאן הווווווווויל? האם זה אמור להיות הווווווווווילי סולומון? אתמהה ממושכות ונואשות ולא אבין זאת. ייתכן שאבדוק אצל ווילי סימס, אולי הוא יודע.

לא לגמרי ברור באיזה כושר משחק הוא מגיע, אם כי ככל הזכור האיש הוא מנוע. יכול לשחק מהיום עד מחר. גם אם לא שיחק כמעט עונה שלמה – וזה המקרה, אם אני מבין נכון – אין לי ספק וספק אין לי שהוא ישוב לכושר גופני ברמה הכי גבוהה במהירות יחסית. בגיל 32 עושה רושם שגם כושר המשחק לא נעלם והוא שם, ממש קרוב, ממש ליד, רק צריך למצוא אותו מחדש. אגב, אני מניח שמהר מאוד יעלו הדיונים סביב יכולתו לשחק יחד עם יובל נעימי בחמישייה אחת ולהיות אפקטיביים באותה מידה. פשוט זה לא יהיה. ראינו גם את גל מקל וג'רמי פארגו מתקשים למצוא את הנוסחה לאורך תקופה די ארוכה בג"ג הפקות. ובכל זאת, הרשו לי להזכיר לכם מיהי אלופת המדינה.

ואם נקלף עוד שכבה, ייתכן שיש כאן בעיה מסוימת. סולומון היה בן 25 כשהגיע לכאן לראשונה ושיחק בהפועל ירושלים. אני לא רוצה לומר שבמועד הגעתו טרם ראינו גארד כמותו, כי הזיכרון מיטשטש וליגת קזינו הציגה לאורך השנים רבים וטובים ואין טעם להתחייב לאמירות קיצוניות מדי. ובכל זאת, סולומון היה משהו מיוחד. חייתי, אתלטי, מהיר, חי על אינסטינקטים, צעדים ארוכים מאוד, כדרור נמוך, אמן השימוש בבייס-ליין, עוקץ מבחוץ ברמה גבוהה, נכנס מצוין לסל אם כי מטפס על אנשים בדרך לשם לא פעם. היה ייחודי, היה. ברם אולם ואף על פי כן נדמה לי, על אף שאינני שאביב לביא, שפני הדברים הם לא עוד כאלה. מיד ההסבר.

מעוניין אנוכי להזכיר לבני העם הקשובים וגם לבנותיו, כי מאז עזב סולומון את הפועל ירושלים, ולמעשה גם את מכבי ת"א שנתיים מאוחר יותר, נתקלנו כאן ברכזים כמו וויל ביינום (הגם אתה בעצם ווילי, וויל?) ודורון פרקינס וג'רמי פארגו. צעירים יותר, חדים לא פחות, שוברי קרסוליים, מדאנקקי דאנקים כמו כלום, פיזיים ממנו, מתים על הרעיון של לנצח כמותו בדיוק. אולי יותר. כולם היו בניו. ועד כמה שממאנות האוזניים לשמוע, ייתכן שעולים עליו כבר עכשיו. לא יכול לומר את זה בוודאות, אבל אם מיקייל טורנס, החדש של מכבי ת"א, ישתלב מהר מהצפוי בכדורסל האירופי, ובהסתמך על מה ששמעתי וקראתי לגביו, יכול להיות שיש כאן אפילו זן חדש, מתקדם ומשופץ של קומבו גארד, שכל השמות שמוזכרים כאן ייראו מעט חלודים לידו בעוד שנתיים-שלוש.

ולמה אני מרמז? לא צריך לרמז, אפשר לדבר ישירות: סולומון של גיל 32, אחרי קדנציה בירושלים, קדנציה במכבי ת"א, עוד סיבוב בין פנרבחצ'ה לטורונטו ותקופה ללא משחק, יכול להיות עדיין שואו, שוס, אס, קלף חזק, ג'וקר – תקראו לזה איך שתקראו. עושה רושם, שיסייע ככל שיסייע להפועל ירושלים להיות קבוצה חזקה, הוא כבר לא יהיה ה"אחד" כפי שהיה ב-2003/04 כשהיה פנטסטי, מדהים, משהו-משהו. אגב, אני לא מכיר את המציאות שמאחורי ההחתמה אבל די משוכנע שאם פארגו היה זמין ופנוי ומעוניין להגיע וקטש היה צריך לבחור בינו לבין סולומון, הוא היה הולך על פארגו. טרי יותר, מחובר אליו יותר, ממשיך את הרצף עם דיון דאוול, בריאן רנדל ועם קטש עצמו. לא יודע מה איתו, אגב. קראתי שמועות על דיבור עם רומא, עם שולה, עם קבוצות NBA. כנראה שהראש שלו הולך למעלה וקדימה. יורוליג, אולי NBA.

נסכם, רבותי וגבירותיי (אני יודע שגם אתן כאן לפעמים)? ובכן כי כן, ריישית כל, כמו שנהגה לומר סבתי מרים עליה השלום, אני שמח שסולומון חוזר לשחק בישראל. עוד יותר אני שמח שזה קורה בהפועל ירושלים, הקבוצה הראשונה שלו כאן, זו שנראה כי הוא מחובר אליה ולהוויה שלה יותר מאשר למכבי ת"א. האיש הוא שחקן ושחקן הוא האיש, וכמו שכתבתי בתחילת האייטמון ליגה שהוא נמצא בה היא ליגה משודרגת וזה טוב ונאה. בנוסף ובהנחה שסולומון יהיה טוב, בונים שם קבוצה מעניינת בטירוף (מניח שבקרוב יבינו שם שלא רק סולמון חזר אלא גם מי ששיחק איתו באותה עונה, קלי מקארתי, בגלגול הנוכחי הוא מופיע בדמותו של דיון דאוול). אם הארינה הגדולה והמזורגגת (אקסקיוז מיי פרנץ') שמדברים עליה כבר חמש עשרה שנה בערך היתה מוכנה כבר עכשיו, אין לי ספק וספק אין לי שהיציעים היו מפוצצים בכל משחק. ובתוך כל זה נא לא לשכוח שלירושלים יש עוד סולומון קטנטן בדמותו של ג'ייסון ריץ' שברוב העונה שעברה מאוד הרשים אותי. שלא לדבר על יובל נעימי, הסולומון המקומי בהבדלים מסוימים, ויוגב אוחיון שפה ושם יכבה שריפות עוד לפני שיפרצו ויאזן את העייסק. שמא נאחל הצלחה להוווווווילי בדרכו החדשה? שמא אינדיד.