איזה שיר, איזה שיר.

ואיזה הרכב.

ג'ורג' הריסון, רוי אורביסון, טום פטי, בוב דילן, ג'ף לין.

מה אפשר להגיד על חמישייה כזו? מסיימת את הליגה, לדעתי, עם 1:21 כמו מכבי ת"א בעונה שעברה, ולהבדיל ממנה גם לוקחת אליפות כי אף פארגו לא יכול עליה.

איזה קול היה לרוי אורביסון. צמרמורת. הוא מת זמן קצר לאחר הקלטת השיר בגיל 52, הפסד של כולנו.

איזה כריש הוא הריסון. ודילן. ולין. ופטי. הכי טופ שיש.

ורק אני חמור חמורותיים, שלוקח לי כל כך הרבה זמן, ארבע שנים וחצי כמעט מקום האתר הזה, להשתמש כאן בשיר של הטראוולינג ווילבוריז, הרכב שקם במקרה לגמרי ב-1988. הסיפור המלא בגוגלים למיניהם, אין לי כוח עכשיו. תבואו בחורף, כשיש השראה.

ולמה השיר הזה כאן? כי קוראים לו באינגליזית handle with care שזה בעברית, יו נואו, "טפלו בו יפה" או משהו כזה.

בוויל סולומון, אלא מה? אלא מי?

אמנם הוא מכיר את המערכת של הפועל ירושלים, והמערכת מכירה אותו, אבל הגו'קים בראש, יו נואו, הם שם כל הזמן, כנראה. והרי זרקו אותו לפני פחות משנה מפנרבחצ'ה/אולקר. ומי לכפנו יתקע שלא יקרה לו סיפור כזה גם בירושלים, אם יבוא יותר מדי שאנן ונינוח וג'וקיסט?

טראוולינג ווילבוריז. שיר נפלא, לא פחות.

קחו אותו כאן. ותנו כבוד לאורביסון המת. היה אליל היה. עד כדי כך, שכמעט הוספתי אותו ללינק 'לזכרם' יחד עם כל שועי עולם שהלכו לעולמם. לא רעיון רע, אגב, להקים 'לזכרם' גם לגדולי מוסיקה.

יש מתנדבים בקהל? אני מוכן לחלוק לינק מפואר כזה עם גדול תורה בתחום, שכותב נאה ואף יפה. תחשבו על זה.

שלומות ונצורות בשלב זה.