טוב, זה שבוע עבודה קצר, אני מרגיש אותו מהרגע הראשון. כשיוצאים לחופשה, אפילו של יומיים, נניח, כל דבר מתחיל ונגמר ב"רגע, אני צריך להספיק ולהשלים אלף, בית, גימל ודלת לפני שאני זז, כדי שלא יבלבלו לי את השכל אחר כך".

וכשמדובר בהתנעת משפחה בת חמש נפשות, כל עניין קטן כזה הרבה יותר מורגש.

למשל, בתחילת השבוע חשבתי שאשב פה עם כדורסלע-האתר וארביץ הגיגים ועניינים עד לרגע האחרון. איפפפפפפפה, שלישי בבוקר וכבר ברור שזה לא יקרה ואם לא אנעל את האתר רשמית, סופית וחד משמעית ברגעים אלה ממש, הוא ימשיך לקחת ממני פוקוס ותשומת לב (כמו תמיד), ויגרום לעיכובים בכל התחומים האחרים (כמו תמיד).

לכן, כ-24 שעות לפני המתוכנן, אני מודיע על תום עדכונים והפסקת סיפור מעללינו עד לשבוע הבא מתישהו, אם נחיה.

יש דברים שצריכים להיאמר רשמית כדי להתבצע בפועל. מעין אקט נפשי כזה, יו נואו. כל עוד לא סוגרים את כדורסלע בהודעה רשמית לעם, אי-אפשר באמת-באמת להתקדם הלאה, יען כי הראש ממשיך לחשוב כל הזמן על אייטמונים שונים ומשונים.

בזמן הזה אני סוגר אתכם ככה:

קחו מבט על הלינקים. על כל התותחנים, כל המתים, כל ערכי א-ב של כדורסלע, כל אוצרות הנשיא העומדים עדיין למכירה, כל הסוסונים, כל השירים שכבר מזמן לא מנוגנים כאן אחת ליום אבל בלי מוסיקה זה לא יהיה אותו דבר, מבחינתי. הכל הכל. כל הכל.

שגרו הצעות, חשבו על תוספות, תנו הערות. מה חסר, מה מיותר, על מה לשים דגשים. כל דעה, רעיון ושאלה מתקבלים בכבוד בדירקטוריון כדורסלע. ובהערכה גסה, לפחות 80-85 אחוזים מהמיילים זוכים למענה בין אם באופן אישי ובין אם בפומבי במסגרת מהדורות שאלותשובות השונות (פרטית, דופלקס, טריפלקס, בית דירות וכך הלאה). מדובר באלפים רבים לאורך ארבע ורבע שנות קיומו של האתר.

ואותם מיילים שלא זכו למענה? בדרך כלל זה קורה מסיבות טכניות: או שחלף זמן רב מדי עד שניגשתי אליהם והם הפכו לחלוטין לא רלוונטיים מבחינת עיתוי, או שנמחקו בטעות, או ששכחתי איכשהו, או שהיו פשוט לא ראויים למאכל אדם. גם זה קורה, אם כי לעיתים רחוקות.

וזהו, בינתיים.

הולך להטעין את הנפש קצת. הייתי רוצה שזה יקרה על ההרים המושלגים, או המוריקים, וליד האגמים השקטים של צפון איטליה.

הייתי.

ניקח את מה שיש, ונדמיין. אין ברירה אחרת.

שלומות ונצורות לעם בשלב זה.