בעוד הסרבים והקרואטים נלחמים אלה באלה עד זוב דם כמעט, והיוונים קצרים מול הספרדים בסיומו של יום נוסף באליפות העולם בטורקיה, גיליתי לפתע שמאז ינואר 2008 לא הרבצתי כאן סטטל'ה בענייני הפועל ירושלים.

שנתיים וחצי. יותר.

והרי בושה, חרפה וכלימה היא זו, ודאי כאשר הווווווויל סולומון חוזר לשחק בקבוצה אותה הוביל לזכייה בגביע יול"ב ב-2004.

ולא רק הוא, אגב. גם משה מזרחי, ששיחק יחד איתו באותה עונה ומאחוריו שלוש עונות במלחה.

וכשחוזרים שניים כאלה פתאום ממרחק השנים לאותה קבוצה, מומלץ להעיף מבט ברשימת קלעי הזמנים של הקבוצה הזו בגביעי אירופה. פתאום נוסף עניין לרשימה הזו, שבשנתיים וחצי האחרונות נעשו בה שינויים בעיקר במרכז הרשימה ומטה, למעט ענייני טימי באוורס שטיפס להנאתו בהדרגה.

תזכורת: סולומון מדורג שביעי ברשימה הזו. מזרחי, שיושב במקום ה-11, יעיף כבר בפתיחת העונה, אולי במשחק האירופי הראשון, את בילי תומפסון האגדי מרשימת הטופ 10 של קלעי ירושלים באירופה בכל הזמנים.

בראי הזמן יש כאן התרגשות קלה, לא נכחיש זאת.

בילי תומפסון תיכף בחוץ. פיייייייי.

אבל העניין שלשמו התכנסנו הפעם הוא סולומון, שמבין כל שחקני הפועל ירושלים אי-פעם מחזיק בממוצע הנקודות הגדול ביותר במסגרת האירופית.

ובמלים אחרות, אם להצטמצם לתחום הצר של סטטל'ה, יש לו יותר להפסיד מאשר להרוויח. כי בואו נאמר גם זאת: הסיכוי שיוכל לשחזר כיום את הממוצע הנפלא שלו מהימים בהם היה בן 26-25 הוא קטן למדי.

23.9 נקודות במשחק, לא פשוט בכלל. כמעט בלתי אפשרי.

למזלו, הפער לעומת כל האחרים גדול יחסית כך שיוכל להרשות לעצמו מספר משחקים בינוניים. ועדיין, לא צחוק הסיפור הזה. משימה לא קלה. האם יישאר סולומון כבעל הממוצע האירופי הטוב ביותר במדי ירושלים גם לאחר העונה הזו, או שמא מוקש רציני הוא זה?

ובעצם, ממי הוא אמור לחשוש? בואו נראה:

דימיטריוס אלכסנדר, ששיחק בירושלים בעונת 2001/02 ונתן עונה מרשימה מאוד שהסתכמה ב-21.2 נקודות במשחק, והוראס ג'נקינס, ששיחק בירושלים ב-2005/06, וסיים את העונה האירופית עם 20.4 נקודות למשחק.

המספרים שלהם סופיים. אף אחד מהם לא ישוב לשחק בירושלים וסולומון צריך לעבור עונה שלמה בשלום.

רגע, בעצם, מה אני מדבר. יש מוקדמות לפני הכל וירושלים הוגרלה לשחק נגד ליאז' בשיטת בית-חוץ. באופן אירוני, ככל שסולומון ישחק פחות משחקים אירופיים העונה, הסיכוי שלו לשמור על הבכורה כבעל הממוצע הטוב ביותר - גדול. אם ירושלים תודח מול הבלגים וסולומון יסתפק במספרים בינוניים, הנזק לא יהיה מכריע עד כדי נפילתו מהמקום הראשון.

אבל אם ירושלים תעבור הלאה ותלך לשלב הבתים ולעונה אירופית ארוכה, מי יודע. מי יודע. בן 32 הינו. לא שיחק הרבה זמן. גם נעימי רוצה את הכדור. גם ג'ייסון ריץ'. לא מאמין שיוכל לשמור על הממוצע הנדיר ההוא.

האם סולומון מודע לעניינים האלה?

האם תארי המלכות וכתריו האישיים (הוא גם מדורג הכי גבוה במר נקודה לדקה בין כל שחקני ירושלים עם 0.69), יטריפו לו את המוח על חשבון הקבוצה, מרגע שייוודע לו העניין?

לא נכחיש זאת. נתקשה לאשר בשלב זה.

זה עניין אחד.

עניין אחר, שמחייב את סולומון לעונה אירופית ארוכה, הוא הצורך והרצון, יש להניח ואף להניח יש, להשתלב ברשימת חמשת הקלעים הגדולים של ירושלים במסגרות האירופיות. כרגע הוא שביעי כאמור ומקדימים אותו פפי תורג'מן ואייץ' וולדמן, ששיחקו כל אחד פי שלושה ויותר משחקים מאשר סולומון.

23 נקודות של סולומון בשני המשחקים נגד ליאז', והופ וגם הופה – שניהם יהיו מאחוריו.

כדי לעבור את טימי "המעלית" באוורס הוא יצטרך עוד כמה וכמה (וכמה!) משחקים. כדי שיהיו כאלה, ירושלים צריכה לעבור את ליאז'.

משה מזרחי, אם לסגור קצוות, יחלוף על פני בילי תומפסון ודורון שפע בשני המשחקים נגד ליאז'. מפרידים בינו לבין תומפסון שלוש נקודות ובינו לבין שפע ארבע נקודות. עניין ודאי וסגור. אחר כך הוא יקווה להגיע לשלב הבתים, כדי לזכות בסיכוי, כמו סולומון, לחלוף על פני פפי תורג'מן ואייץ' וולדמן.

בקיצור, יש עוד זמן ואם נחיה גם נראה, אבל היות שסולומון תיכף מגיע חשבתי שמן הראוי שיזכה לאייטמון אישי ולקבל פנים חגיגית. נפרגן לו זאת.

אני יודע שיש מי שאוסף את הנתונים בשקיקה ושואל את עצמו כעת: רבאק, יו"ר הדירקטוריון שחרר לנו בעצם את שמותיהם של שלושת השחקנים בעלי הממוצע הגדול ביותר במשחקים האירופיים של ירושלים – סולומון עם 23.9, אלכסנדר עם 21.1 וג'נקינס עם 20.4. לא יכול היה להיות נחמד ולסגור חמישייה? אם כבר אז כבר, האין זאת?

צודקים.

הבא בתור (מינימום חמישה משחקים במדי הקבוצה) הוא בריאן ברייסי עם 19.8 ואחריו וויליאם אייבורי עם 19.3. עוד קצת? גיימי ארנולד עם 19.1 וראדיסב צ'ורצ'יץ' עם 19 במשחק.

עם זאת, שני המובילים ברשימת סך הנקודות, ולא על פי ממוצע, טרם הוזכרו כאן. ראש וראשון הוא מאירק'ה טפ-הירו, מסמלי הפועל ירושלים, עם 837 נקודות ו-14 בממוצע למשחק, ואחריו קני וויליאמס המרחף שקלע פחות 160 נקודות בהשוואה לטפירו, והממוצע שלו הוא 15.4 נקודות במשחק.

שלומות ונצורות בשלב זה.