בוקא ומבולקא וקול צעקה ועוד לא התחלנו עונה. אבא של יובל נעימי, קובי (נעים מאוד), העביר ביקורת קשה על הנהלת הפועל ירושלים ועודד קטש וטוען שהורגים לו את הילד, כי הוא לא מעוניין להאריך כבר עכשיו את החוזה בעונה נוספת. בנוסף, עם קשר או לא, הועבר לא מזמן תפקיד הקפטן מיובל לאורי קוקיה.

קטש, שבעבר הלא רחוק התכוון לקחת איתו את יובל למכבי ת"א, ניסה, על פי הדיווחים, להסביר לאב את כוונותיו. האב לא התרשם וכינה אותו "עלה נידף" אחרי המשחק.

במהלכו, אחרי שהמאמן זיהה עצבנות בולטת אצל נעימי (15 דקות אתמול, 9 בשבוע שעבר) הוא אמר לשחקן שאם הוא לא רוצה לשחק שלא ישחק.

זו תמצית הדיווחים, כן?

ואני אומר – למה לריב? מה קרה, חברים? עלה נידף, עצבים, סרט הקפטן, ברדקים. הרי שהקשיים והמשברים עוד יגיעו להפועל ירושלים אם היא תרצה ואם היא לא תרצה, ולו רק מהסיבה שאין קבוצה שעוברת עונה שלמה בלי מחלוקות או שינויים.

בכלל, דברים השתנו עם השנים. כשהווווויל סולומון הגיע להפועל ירושלים ב-2003 נעימי היה נער בן 18 בקצה הספסל. סולומון היה סוג של אליל עבורו, והווווויל מאוד חיבב את הבחור הצעיר. בינתיים, נעימי התקדם מאוד, סולומון לא היה כאן במשך כמה וכמה (וכמה!) שנים והיום יהיה קשה להציב את שניהם יחד על המגרש מבלי להיות חשופים לאי אילו מגבלות, מיס-מצ'ים ושאר צרות.

אפשר להניח שקובי כועס פחות על סולומון ויותר על ההחלטה לפתוח עם יוגב אוחיון ולהוביל אותו לעמדת הגארד הישראלי הראשון מבחינת דקות משחק (39 בשני המשחקים נגד הבלגים), אבל גם הנוכחות של הוווויל לא מבטיחה טובות ונצורות, ברמה האישית, בכל הקשור לנעימי לקראת ההמשך, אלא אם כן קטש יצליח להדביק טוב-טוב את העיייסק.

וכך או אחרת, אחרת או כך, מאוד לא סימפטי הסיפור הזה שהתפוצץ היום ברעש רב בתקשורת, שלא לדבר על קרבת המשפחה בין דני קליין למשפחת נעימי, כן?

ולכן, ועל סמך הדברים, ובעקבותיהם ובשל כך, הריני לשלוח מתווכת שלום גרמניה, כמקובל מפעם לפעם גם בתחום הפוליטי. אני שולף אותה ישירות מ-1982. זוכת האירוויזיון, ניקול, עם שיר רגוע, נעים הליכות ומלודי, ששמו, לגמרי במקרה מתאים לנו מאוד: A LITTLE PEACE.

יכול להיות רעיון מאוד חיובי עכשיו בהפועל ירושלים וסביבותיה, האין זאת?