הצילום בבעל המאה לקוח מביקור של נבחרת העולם במבצר אלאמו בטקסס, רגע לפני המשחק נגד נבחרת ארה"ב בסן אנטוניו. מדובר בהופס סאמיט השנתי ובמקרה שלנו, ההוא של 1998 בו ניצחה הנבחרת של סנדרו גמבה האיטלקי את האמריקאים 99-104. מדובר במשחק בין נבחרות בגילאי 18, אם אני לא טועה.

עכשיו בואו נראה מה ביקשתי, אוקיי? אז ככה: הראשון מימין הוא לואיס סקולה, הארגנטיני של טאו ויטוריה, או הטאואיסט של נבחרת ארגנטינה – תבחרו אתם. רביעי מימין הוא פוטסיס היווני, שיש קוראים לו אנטוניס, ויש קוראים לו אנטוניוס ויש קוראים לו אדוניס, כמוני למשל. כלומר, כמו שצריך. לא תיארתם לעצמכם אחרת, נכון?

מתחבא בין הרביעי לחמישי מימין בשורה העליונה הוא האוסטרלי מט נילסן, ששיחק בעונה שעברה בריטאס וילנה אצל נבן ספאחיה, הלוא הוא איש הספחת. ראשון משמאל למעלה הוא, אי אפשר לטעות, דירק נוביצקי חסר התקדים. והוא במשקפי שמש עם שיער כסוף הוא המאמן גמבה.

זה מה שביקשתי, בעצם.

אחרי חריש עמוק אני מבין גם, שמתחת לנוביצקי, עם כובע מצחייה וכמו אהבל, עומד שם דאריוש סונגאילה הליטאי. משמאל למט נילסן עומד דן גדזוריק ההולנדי. מימין לנוביצקי עומד אנטוניו לאטימר מפורטו-ריקו, שישחק בעונה הקרובה בגבעת שמואל. וזהו, את השאר אני לא מזהה. וגם לא כל כך חשוב, לצורך העניין.

נוביצקי קלע 33 נקודות והוריד 14 ריבאונדים במשחק ההוא, נילסן הוסיף 23, סקולה 14 ופוטסיס 10, כדי לנצח חבורה שחלקה משחקת היום בהצלחה רבה ב-NBA. למשל, אל הרינגטון שקלע 26, רשארד לואיס שסיים עם 18 וקווינטן ריצ'רדסון שהיה חלש במשחק הספציפי הזה.

מי פתר? עופר צ'יבוטרו, מוני אנדר, יגאל ניימן, אבי בומנדיל ואיתמר רוזנברג. והיו עוד כמה שהיו קרובים, אבל לא פגעו בדיוק כמו שצריך ולכן לא נכללים ברשימה הסופית.

אנד דה ווינר איז: עופר צ'יבוטרו.

שלח לי את כתובתך, חבר, ותקבל מאיה ריחנית ישירות הביתה – לא פחות ולא יותר.

החידה החדשה כבר מחכה לכם. תתאמצו, כן?