יו"ר הדירקטוריון התקשר בשעות הצהריים, ובפיו בקשה מפורשת - שאצטרף גם אני אל בני העם, שטרחו והביעו את דעתם בגלוי ובפומבי בעניינו של 'מסדר הכלימה'. מאחר שבקשה מנומסת שכזו הינה למעשה אולטימטום במסווה - משהו בסגנון: "אם לא תבצע, תגמור כמו סלובודאן יאנקוביץ'' - הריני "מתנדב" להיענות לה "ברצון".

האמת היא, שכבר לפני כשבוע, במסגרת ישיבה שלא מן המניין של הדירקטוריון ועוד לפני שקראתי את כל הטיעונים המנומקים - הן של המצדדים בהשארתו של המסדר והן של התומכים בהורדתו - כבר הבעתי בפני היו"ר את דעתי בנושא. תחשוב על זה עוד קצת, הוא אמר אז. תן צ'אנס לשתי כפות המאזנים ורק אז תחליט. נתתי צ'אנס, אבל דעתי לא השתנתה כהוא זה:

על מסדר הכלימה לסיים לאלתר את תפקידו בכדורסלע-האתר. תודה ושלום.

על מנת שלא תהיינה אי הבנות: בבואי לחרוץ את גורלו של המסדר (או לפחות להביע את דעתי הנחרצת. הפעם האחרונה שבאמת חרצתי גורל של משהו, היה כשבטעות דרכתי על נמלה) - אני מתעלם לחלוטין מהטיעונים שהעלה היו"ר עצמו, בדבר העבודה הסיזיפית הכרוכה בליקוט הנתונים מכל הבוקס-סקור'ז למיניהן. כן או לא להעביד את עצמו בפרך הינו עניינו הבלעדי של היו"ר. ירצה, יעסוק בכך. לא ירצה, יפרוש לאלתר ובזאת יסתיים הטקס.

אני מדבר כאן על משהו אחר, בסיסי הרבה יותר וקריטי מבחינתי כצרכן אייטמונים ותיק: 'מסדר הכלימה' פשוט לא עושה לי את זה. אולי בתחילת הדרך זה היה קצת משעשע, ובהחלט תמונת ראי לא שגרתית ל'חביב נולד', אבל מהר מאוד סר חינו בעיניי. עד כדי כך סר חינו, שבניגוד לתשעים ומשהו אחוזים מהחומר המתפרסם כאן - כמעט אף פעם לא טרחתי לקרוא אותו. מקסימום ריחפתי על גבי הטקסט, משל הייתי מוחמד עלי בראשית דרכו, בלי לעיין בכל מלה ומלה אלא רק את בשורות התחתונות.

כשאני חושב על זה לעומק, קשה לי לשים את האצבע על הסיבה המדויקת לחוסר הכימיה בינינו, כלומר בין המסדר לביני. אבל אם להיות הוגן וגלוי עד הסוף: אני בכלל לא חושב על זה לעומק. כמו בהרבה מקרים אחרים בהרבה תחומים אחרים, או שזה עובד, או שלא. אצלי, כך מסתבר, פשוט לא.

לא שהייתי זקוק לזה, אבל סתם כך, בשביל הכיף, ביצעתי מיני-ניסוי: עברתי על כל אחד מהמדורים באתר, ושאלתי את עצמי עד כמה זה היה מפריע לי אם היה קם היו"ר בוקר אחד, ומחליט לוותר עליו. בזה אחר זה התעכבתי עליהם, ולא מצאתי אחד עליו אוותר בקלות, או בכלל, כמו המסדר. לא מתחבר אליו וזהו.

ברם אולם, מאחר שעושה רושם כי לרבים מבני העם חשוב לקבל מדי שבוע את מנת הבחו"כ שלהם (לא כולל שיטת גביע המדינה ושאר ענייני איגוד הכדורסל והמינהלת. גם לא את רמת השיפוט ביול"ב או כל החלטה המתקבלת בפיב"א. לא חוכמה לצחוק על חלשים), ומאחר שאמי ז"ל תמיד אמרה לי "אף פעם אל תפסול משהו בלי להציע במקומו משהו אחר" -
הריני להציע סוג של תחליף. להציע, במשמעות של להעתיק בלי בושה, כן?

אחת הפינות המפורסמות והאהובות של 'ספורטסנטר', ספינת הדגל שאין שנייה לה של ESPN, היא ה-TOP 10: עשרת המהלכים המרשימים ביותר באותו יום, כפי שלוקטו מכל ענפי הספורט. אחת לכמה זמן, מגישה ESPN גם את ה- NOT TOP 10, עשר הפדיחות הגדולות ביותר לאותו יום נתון.

מדוע שלא נאמץ את הרעיון החביב (נולד) הזה, ובמקום לעבור משחק-משחק, ולהגיש שוב ושוב את אותם נתונים, שלפחות אותי מעייפים, כמו מי סיים עם אפס מאני לא יודע כמה מהשלוש, או מי איבד כך וכך כדורים, פשוט ידוג עבורנו היו"ר (או מי שיסייע בעדו) את המיטב, כלומר המירע?

חמישה, עשרה, או חמישה עשר. ממש לא משנה לי כמה, העיקר שיהיה מדובר בריכוז הנתונים הכי מביישים ומחפירים לאותו מחזור, אם או בלי לדרג אותם מהרע לגרוע. באמת לא חשוב אם יהיו אלה אחוזי קליעה לשתיים, לשלוש או מהעונשין, איבודים או כל דבר אחר. פשוט ריכוז של המספרים האיומים שבמזעזעים. אם נרצה, נוכל אחת לכמה זמן, או אפילו על בסיס שבועי, לבדוק מי "הצליח" להיכנס למצעד הכי הרבה פעמים, אבל גם זה לא ממש חובה.

זהו, זו עניות דעתי הממש לא קובעת בנושא. מה ייצא בסוף? אם נחיה, ואם ירצה היו"ר, גם נראה.

shaharhermelin@gmail.com