עדיין תחת הרושם של הרבע הראשון הגרנדיוזי, לא פחות מזה, של קאחה לבוראל ויטוריה נגד מכבי ת"א ביום חמישי (11-31) רציתי להזכיר מספרים דברים למאמננו העולה.

נכון שהגבוהים אמורים לשמור על סטאנקו באראץ' ולא אתה.

נכון שפ"פ אמורים לעשות יותר טוב מאשר 0 מ-5 לשלוש ולא אתה.

נכון שקאחה לבוראל ויטוריה היא קבוצה טובה יותר ממכבי ת"א כרגע, ואולי גם בהמשך.

נכון שככה וככה, וקאחה ואחרת, ונכון שהרבה מאוד דברים.

אבל איך שרו דפש מוד כבר לפני כמה וכמה (וכמה!) שנים?

Your'e behind the wheel, כן?

להזכיר לך? הנה, ככה זה הולך.

אגב, זו אולי הזדמנות לעשות סדר. כותב הנתין המכובד דביר שמעון כך:

"מאמננו הגולה היה כינוי מוצלח ביותר, אבל עם הפיכתו ל"לשעבר" הוא נשאר בסוגריים. שאלתי היא: האם נחוצים הסוגריים ומה שבתוכם? אי אפשר להשאיר פשוט "מאמננו העולה" בלבד? הכינוי הפך לארוך ומסורבל. לפי דעתי, מאמננו העולה הוא כינוי ממצה ונאה (אם כי לא מוצלח כמו מאמננו הגולה) ואין צורך בתוספת".

דבר יו"ר הדירקטוריון בעניין: אתה בהחלט צודק, חבוב. וחבוב – בהחלט צודק הינך. האזכור "הגולה לשעבר" בסוגריים
- וכך גם הוסבר בעבר – הוא לתקופת זמן מסוימת בלבד כדי שכל הקוראים המכובדים באשר הם יוכלו להתרגל לרעיון, וגם לא לפספס את השינוי שבוצע.

והרי לא נרצה כי יקום ולא קורא אחד שישאל את עצמו: רגע, מה קרה למאמננו הגולה? מתי הוא הפך למאמננו העולה? לא ידעתי, כנראה פספסתי.

לפיכך, בעצם, הסוגריים הגיעו לתקופת מעבר בלבד. פנייתך בנושא, כמו גם העונה שנפתחה הן בליגת קזינו והן ביורוליג – כל זה גורם לי לחשוב ולהסיק שתמה תקופת הביניים הזו. מעתה לא עוד מאמננו הגולה, אף לא בסוגריים, אלא מאמננו העולה בלבד. מי שלא התרגל עד עכשיו בכל אותם חודשים שעברו מאז היוודע דבר מינויו וחזרתו לארץ, ייאלץ לקבל את השינוי כפי שהוא וללא הסברים בפעם הבאה שהוא נכנס לכדורסלע-האתר.

אגב, פתאום חשבתי שמאוד יכול להיות שחלק גדול מההפסד נזקף לחובת מאמננו, שפשוט התקשה לבצע את המעבר הרשמי במכה אחת בין היותו גולה להיותו עולה. לא פשוט לעלות אחרי שש שנים רצופות בחו"ל, וכבר להרביץ משחק צמוד, שקול וטוב בויטוריה-העיר.

ולסיום, אחרי ששוררנו וזמררנו קצת את דפש מוד כסיפתח, ניקח אותם גם כקינוח.

מקורות יודעי דבר, אבל טובים-טובים, לא חרטאבונה, סיפרו לי שאחרי המשחק בויטוריה שטף מאמננו העולה את פפ"פ (כן, פתאום גם פניני נכנס לעסק והכניס את עצמו לעסק יחד עם פארגו ופרקינס), ולא רק אותם. גם את אליהו, סחור-סחור, גרין, בורשטיין ואפילו את אידסון, שרק בשיטה
העיוורת של היורוליג שבה
הולכים בעיניים עצומות אחרי סטטיסטיקה, ולא מכניסים טיפת רגש או היגיון לבחירות שלהם, הוא יכול לסיים כ-MVP של המחזור הראשון.

שטף אותם חזק, שטף אותם. ירד עליהם חזק, ירד עליהם.

ובעצם, השורה התחתונה של דבריו היתה כזו. צאו וראו.

היידה דפש מוד, היידה, היידה, היידה!

ושלומות ונצורות בשלב זה.