אם זמררנו שיר לאלישי כדיר לכבוד הצטרפותו למכבי חיפה ועזיבתו את ספסל מכבי ת"א, לא נזמרר גם אחד לג'ף פוט?

אממממ, במחשבה שנייה – אולי לא. כדיר הוא, יו נואו, חלק מהנוף זה כמה וכמה (וכמה!) שנים, בעוד פוט היה פה שלושה חודשים או פחות ועזב. כנראה שלא יחזור. בקיצור, יכולתי לפטור בקלות את העזיבה שלו בלי שיר.

אבל היות שמוסיקה היא משוש חיינו, ובסופוקליס של דבר כל הסיפור הוא לחפש סיבות כדי להעלות כאן שירים למען הנשמה, נזמרר גם עבור פוט.

האיש הזה, שקיבל מספר דקות נגד הפועל חולון השבוע, שהיו הראשונות והאחרונות שלו במשחק רשמי עם מכבי ת"א עד להודעה חדשה, עמד במרכז לא מעט דיונים ואייטמונים בכדורסלע-האתר מאז שהגיע. והנה, עוד לפני שנשיר לכבודו, שני מיילים שהגיעו שלשום מהנתינים המכובדים חגי ומייקי, עוד בטרם נודע על השאלתו לקבוצה מהליגה הספרדית השנייה.

ראשון, חגי.

ערן,

עוד מתחילת העונה מתקיים בקרב יחפני הכדורסל בארץ פולמוס רחב יריעה בנושא ג'ף פוט, מה ומי. קודם כל, לשם ההגינות, חייבים לציין שהבן אדם דווקא הראה טכניקה לא רעה בדקות האחרונות של המשחק מול חולון. החלודה אמנם ניכרה בכל תנועה של האיש מקורנל, אבל הטכניקה טובה היא.
בכל מקרה, הצעה לי בקשר לפוט, שהרי האיש לא משחק, ובעצם מקבל את כספו לשווא ועל לא עוול.

אם כן, מדוע שלא ישתמשו המכבים בכישוריו המשכליים של ג'ף "עזרא" פוט. כן, כן. לא בדיחה היא זו, וזוהי לא בדיחה. ג'ף יכול בזמן שהוא יושב על הספסל המכבי כאבן שאין לה הופכין, לעשות סטטיסטיקה.

ולמה לעצור שם?

פוט יכול תוך כדי המשחק כבר לחשב את כל הסטטיסטיקה בראשו הממולח, וכך לבלאט יהיה בסוף כל משחק דו"ח סטטיסטיקה מפורט ומנומק. למה לחכות יומיים שאפשר ישר בסוף משחק?

זאת הצעתי.

חגי

שני, מייקי. כאמור, מייל שהגיע לפני ההודעה על השאלתו.

שלונ"צ!

חסרה לי ב'זוטות ונצורות פרק 3089#' התייחסות לכ-4 וחצי דקות המשחק הראשונות של ג'ף פוט (להלן: ג'פוט) במדי מכבי ת"א. לא הייתי מתייחס לזה כאל יותר מאשר דקות-משחק-חסרות-משמעות-של-נער-פוסטר, אלמלא:

א. השקיעה בו הקבוצה כ-300000$ לעונה, לכמה עונות, כך לפי "פרסומים זרים".
ב. כמה אנשים שישבו בפוסטר של מכבי יצאו אחר-כך לקריירות מרהיבות (ליאור ארדיטי ועוד), אולי הוא לא כזה גרוע.
ג. הסעיף המשמעותי (לדעתי) - הן הגיעו לאחר שחרורו של אלישי כדיר, ביום בו פורסמו פרסומים כאילו מכבי ת"א לא תביא גבוה נוסף עד סוף שלב הבתים, כלומר: עד להצלבה (אם נחיה).

במשחק נגד חולון ג'פוט נראה כבוי משהו, כאילו נכנס באופן אוטומטי לעמדה שלו בפוסט, משל היה רשארד גריפית' בימי ילובאץ. אידסון חיפש אותו די בכוח, ומצא אותו מול הגנה מסודרת. הוא עשה סיבוב לא רע לימין, ישר לתוך דאבל-טים שכמעט הוציא אותו אל מחוץ למגרש, קיבל פאול בזריקה כמעט בלתי אפשרית (במיוחד בהתחשב בפעם האחרונה בה שיחק כדורסל), והחטיא מהקו. זהו. יותר לא ספרו אותו חבריו (וטוב עשו, זה לא היה עוזר לו).

בהגנה עברו אותו כאילו לא היה קיים. רכות בתנועה, רכות בהגנה.

ואני שואל: האם הוא באמת סומך/שמח בשכר שלו לשנים הקרובות ומעוניין להמשיך לנוח במשחקים עד שיעשה הסבה מקצועית (כתמיהתו של הסר לא מזמן)?

האם זו רק תוצאה של אי-אילו ק"ג אבק וחלודה, שיוסרו עד מהרה עם קצת שמן וסיבובי מנוע? האם ישנה באמת כוונה להריץ אותו ולראות אם יוכל לעזור?

האם זה עניין של הנחיה מטעמו של עו"ד מזרחי, כאומר למאמנו העולה: 'אל תבוא לבקש סנטר לפני שמיצית את הנמצא ברשותך'. אז דייויד ינסה, ימצה, ויניח בפני העו"ד ראיות לצדקת טענתו הראשונית?

ואולי, רק אולי, העניין הוא אחר לגמרי:

יש כבר למאמננו העולה פרויקט גדול ורחב מימדים מתוצרת יוון, ויש לו זמן קשב לטיפוח אישי רק של שחקן אחד, או שמא גם לעוד שחקנים, אך לא בעמדת הסנטר (כדי שסחור-סחור לא ייעלב).

ג'פוט המסכן פשוט מצא עצמו בין הכיסאות בעניין זה.

אתמהה.

מייקי

ובכן כי כן, שני מיילים נאים כרפאל לפחות. ברם אולם ואף על פי כן, נפל הפור והושאל הפוט. וזהו זה. כל התהיות נענו בזאת. ואם לסכם ולהשתמש שוב במשפט שהשתמשתי בו בהזדמנות קודמת: מעולם לא דובר כל כך הרבה בשחקן ששיחק כל כך מעט.

בעצם, אולי גם נואל פיליקס היה כזה. אבל היי, בסוף הוא שיחק, כן?

כך או אחרת, אחרת או כך, בלי לשים לב חצינו את ה-650 גרם טקסט ועוד מעט לא יישאר לאנשים כאן כוח לזמרר.

בחרתי הפעם בשיר מתחילת השמונים (כמה מפתיע, אה?) אבל בלי קשר ישיר בין שם השיר לשחקן עצמו, או לסיפור שלו, כמו שאני נוהג בדרך כלל.

הלכתי על ג'יוס ניוטון מ-1981 עם ANGEL OF THE MORNING

ולמה?

ריישית כל, כמו שנהגה לומר סבתי עליה השלום מרים, זה יופי של שיר. שיינית, בשבועות האחרונים אני מרכיב פינת מוסיקה בלשכה הנשיאותית, שולף מאות תקליטים מתוך ארגזים ישנים, מאבק ומניח אותם בסדר מופתי בארון החדש. הולכת להיות פה פינה-פינה, לא נכחיש זאת. והנה אתמול, עת הובילה סיינה הובל היטב על ברצלונה, נשלף התקליט ההוא של ניוטון.

הבטתי בה והיא הזכירה לי במשהו את פוט, נראית קצת כמו אחותו הבכורה נניח, האין זאת?

חוץ מזה, "מלאך הבוקר" (אלא אם כן יש למייקי השגות לגבי התרגום שלי) הוא הדבר שאני מאחל לחבר ג'ף פוט בספרד. שיפציע יום חדש, שייגע בו מלאך, יסגור דף ויפתח דף חדש. ובקיצור, שישכח כל מה שקרה ויתחיל מחדש ובהצלחה.

"וזה הכול!" היה זועק ודאי מאמננו הלאומי לשעבר, לו היה כאן באזור כרגע.

אנג'ל אוף דה מורנינג, רבותיי וגבירותיי (אני יודע שגם אתן כאן לפעמים) בביצועה הנשגב של ג'יוס ניוטןן. הנה היא פה. דומה קצת, לא?

בקליפ רואים יותר טוב.

יאאא אולוהייים, 850 גרם טקסט על פרידה מג'ף פוט. יצאתי מדעתי? לא נכחיש זאת. ומצד שני, בזה, בין השאר, כוחנו כאן בכדורסלע. בל נשכח זאת.

שלומות ונצורות בשלב זה.