מה קפץ עלי פתאום ה"נאה / לא יאה" הזה?

שאלה נאה בפני עצמה.

אולי כדאי להסביר קודם מה מהות הפינה הזו, ומהם שטחה, עומקה, נפחה ומשקלה.

מדובר למעשה בפינת ביקורת תקשורת, עייסק רגיש מאוד כידוע, במיוחד כשאני בעצמי חלק מהתקשורת. אכן כי כן, לא נכחיש זאת: ספק רב מאוד, מאוד-מאוד אפילו, אם מדובר בצעד נבון מבחינתי. בעצם, אין ספק: נבון הוא לא.

הרבה מגבלות וסימני שאלה יש מסביב, בין השאר גם לנוכח העובדה שכמועסק במספר מקומות עבודה לא אוכל לגעת בהם ובתוצרתם בפינה הזו. לא לטוב ולא לרע ולא בכלל, ככה שמראש מדובר בפינת ביקורת חלקית ולא מקצועית שאינה מקיפה את כל מה שקורה בתקשורת הספורט.

התשובה שלי לעצמי ולכם בעניין הזה פשוטה: אני לא מתיימר להיות מבקר תקשורת, ולא להקיף את כל מה שנכתב ונאמר בכל שעה ודקה של היום. כידוע, המוטו כאן הוא נוחות, נינוחות ונוחיות, ואני לא מתכוון לצאת מדעתי למען העניין הזה.

יש אי נוחות מסוימת בכך שעיתונאי פעיל מבקר, או אפילו משבח בפומבי, באופן כזה או אחר, עיתונאים אחרים. אני יודע, אני מודע, זה מציק לי. ואני אתגבר ואעשה את זה במקצועיות מוחלטת ובמאה אחוז יושר והגינות. אין לי יריבים, למיטב ידיעתי לפחות, ואני לא מתכוון להיטפל במכוון לאף אחד, או ללקק במיוחד למישהו.

ובכל זאת, החלטתי להוציא אל מחוץ לתחום עיסוק באתרי אינטרנט, מתוקף העובדה שאני מועסק באחד המרכזיים שבהם.

הלאה.

במונחים של הפסד ורווח, יש לי כאן הרבה יותר מה להפסיד מאשר להרוויח, זה ברור. כמו שלמדתי לאורך השנים, גם אם אדם זוכה למחמאה, שתיים או שבע, הוא ישכח את כולן ברגע שיספוג ביקורת אחת הגונה. יכעס, אולי גם ייטור טינה, יטרוק דלת.

אישית, טוב לא יכול לצאת לי מזה. עם זאת, אני נוטה להאמין שטובתי האישית היא לא העניין המרכזי כאן.

וזה מחזיר אותי אל השאלה בראש האייטמון הזה: למה לי פוליטיקה עכשיו? מה קפץ עלי ה"נאה / לא יאה" הזה?

הנה התשובה: ריישית כל, כמו שנהגה לומר סבתי עליה השלום מרים, פה ושם לאורך השנים לא התאפקתי וזרקתי הערות בשורה הרצה או בטקסטים הפנימיים של האייטמונים לגבי פדיחה כזו או אחרת בעיתון מסוים או בתוכנית טלוויזיה ספציפית. זה נובע מתוך שאיפה עמוקה לשלמות ופדנטיות ברמה גבוהה. לעיתים אני שותק, בולע ועובר הלאה. לעיתים לא יכול לסבול וצובע את העמוד בהערות.

החלטתי שדי. הגיע הזמן לרכז את העניין ולמסד אותו. וכדי שלא הכל יהיה רע ושלילי וביקורתי מדי, תהיה גם פינת שבחים ומחמאות. האיזון חשוב, גם כדי להאיר דברים טובים וגם כדי שאנשים יבינו שמקורה של הפינה הזו אינו ברוע לב, בזדון או בהתנשאות.

מספר דברים שיש להבהיר מראש:

הלינק החדש הוא אחד מתוך סדר גודל של 35 לינקים שונים בכדורסלע-האתר (בשני התפריטים, הכללי וזה של סיפרה בסלע). לכן מומלץ לקחת דברים בפרופורציות: גם אם הוא בולט יותר מאחרים, הוא בסופו של דבר חלק אחד
ממארג גדול מאוד של זוויות שבאמצעותן מציג כדורסלע את מרכולתו בפני העוברים ושבים.

התחומים שיסוקרו ב"נאה / לא יאה" הם כדורסל וטניס בלבד.

מי ומי בעייסק? כל גורם תקשורתי שמפרסם דברים בתחומים הרלוונטיים ויעבור תחת עיניי ודרך אוזניי, או עיניכם ואוזניכם. אתם יותר ממוזמנים לשלוח הערות, ביקורות, מחמאות. על פי הדוגמאות שיופיעו בלינק עם הזמן תבינו טוב יותר באילו סוגים של הערות מדובר.

מטבע הדברים, ישנם כלי תקשורת שיוצא לי לקרוא ולשמוע ולראות יותר, וישנם כאלה שלא. את ענייני הכדורסל והטניס, לצורך העניין, במדורי הספורט של "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום" למשל אני רואה מדי יום. את "הארץ" בכלל לא. את "מעריב" פעם בחודש בערך, אצל סבתא נועה. אישה גדולה.

לערוץ הספורט אני מחובר. לצ'רלטון לא.

יוצא מזה שיהיו כאלה שיופיעו ב"נאה / לא יאה" הרבה יותר מאשר אחרים. לרע, אבל גם לטוב. כאמור, לא מתיימר להיות מאוזן במספר ההערות שיחולקו לגופי התקשורת. זה לא יקרה וזו גם לא המטרה.

מה כן המטרה?

לגרום, אולי-אולי, בכלים הדלים העומדים לרשותי, לעיתונאים להיות יותר מקצועיים, יותר מדויקים, יותר רציניים. לגרום למדורי הספורט בעיתונים, למשל, להתנהג באופן הראוי ביחס לשטחי הכדורסל שעומדים לרשותם. לעקוץ כשהם לא עושים זאת, לשבח כשהם כן.

ופה ושם ואולי אפילו יותר מפה ושם, יופנו גם אצבעות ישירות לאנשים ספציפיים. בקטעים פחות חיוביים, אבל גם לטוב, כאמור.

הנה מייל שנחת בתיבה הנשיאותית ב-15 בנובמבר. על החתום הנתין המכובד סהר ר., בחור רציני ויודע תורה. וכה כתב:

"אחרי ש-NRG החזירו את דייויד אנדרסון לצסק"א מוסקבה, צרף נאה כרפאל את ניקולה לונצ'אר לשורות חימקי מוסקבה. טוב, בכל זאת מוסקבה רחוקה.

תוסיף את מקבץ המילים הסתמיות של מליניאק שכנראה ראה משחק אחר ואת כעסו של שלח על מאמן פרטיזן שלא משתף את וסלי שלא התלבש. רפי נאה הגדיל לעשות ואף תיאר ש"הקהל במוסקבה שר לצלילי נגילה הבה" ו"קיבל את בלאט בתשואות", רק חבל שאותו נאה ישב בכלל בדירתו וציטט את שתיאר רסקין בזמן שאנו סיימנו לצפות בפרסומות. אין גבול לזלזול?

יש לי רעיון לפינה חדשה באתר: איסוף כל הטעויות בכלי התקשורת (כולל האתר הזה, למרות שללשא"ל שאין דברים כאלה) לפינה שבועית או דו שבועית ואולי אנשי התקשורת יתייחסו אל הקוראים והצופים קצת יותר בכבוד. אני יודע שהם קולגות שלך, אבל לראיה לאחר פרסום הטעות בכדורסלע בעניין אנדרסון, NRG דאגו לשנות את הטקסט.

ויש אפילו שם: לא נאה.

לטיפולך המסור אודה",

סהר

וואו, זה היה כל כך קרוב. כולל השם שסהר הציע למדור. בשעה שהמייל הזה הגיע לכאן בניית מערכת הניהול של "נאה / לא יאה" כבר היתה בתכנון, והשם נקבע מראש, למעשה. הוא הציע פינה שבועית או דו שבועית, ואני הולך על קטע יומי או דו יומי.

הוא כתב שגם כדורסלע-האתר יעמוד למבחן וטעויות בו יוכנסו ללינק, ואני יותר מקונה ומאמץ את זה. בכבוד רב, אפילו. עדכנו אותי לגבי פדיחות כאן, והן יופיעו בלינק. עדכנו גם לגבי הוד ותפארה, כן?

הוא הציע עיסוק בטעויות ושגיאות, אני מצרף גם צד פוזיטיבי לעניין. ושם הלינק? כמעט אחד לאחד אותו דבר.

לסיום, תנו מבט בוחן בעניין כאשר יתאספו שם נתונים. הלינק כולל ארכיון ובניגוד לשורה הרצה למעלה שבה הדברים מופיעים, עומדים יומיים-שלושה-ארבעה ונמחקים לטובת הערות חדשות, כאן יהיה ארכיון. תוכלו להקליק על ניב רסקין, למשל, ולקרוא את כל קטעי הנאה וכל הלא יאה שלו על פי תאריכים.

הלינק, אגב, ממוקם בתחתית העמוד. יהיה מעניין, לא נכחיש זאת.

שלומות ונצורות בשלב זה.

והיי, לא לשכוח אף פעם: רן בורוכוב-סוקולוב הוא קפטן נבחרת הקראטה של ישראל.