חשוב לומר כבר בפתיח שהאייטמון על ליאור חכמון נולד במקרה. כלומר, הגעתי למשחק בין הפועל ירושלים לברק נתניה (מה הגעתי, איזה הגעתי, מהכורסא הגעתי) כשאני נחוש להציב בעמוד הראשי של כדורסלע-האתר אייטמון חדש של 'שחקן על השולחן' יען כי זמן רב לא היה. יחסית למשחק שהחל ב-21.05 ובמוצאי שבת הייתי אפילו ערני במידה הנדרשת, כדי לפענח כמה וכמה (וכמה!) קודים ששחקנים פועלים על פיהם. במקור התכוונתי בכלל ללכת על אחד הנתנייתים, אדריאן בנקס, למשל, או רומאט טראוויס, אבל נתניה שיחקה כל כך רע ברבע הראשון שהורידה לי את כל החשק, ולעומת זאת חכמון זרח ברבע הראשון כמו שלא זרח בכל המחזורים שקדמו למשחק הזה. ההחלטה מכאן והלאה היתה קלה. ראשי התיבות של חכמון הם שיבנו את האייטמון הנוכחי.

כך או אחרת, אחרת או כך, נהניתי לראות אותו במשחק נגד הקבוצה שלו בעונה הקודמת. מתגלגל יפה לסל אחרי פיקנרול, ריבאונדר טוב וגם חזק מאוד פיזית, עושה רושם. לרגע עלתה בי מחשבה שייתכן מאוד כי כוחו במחלפות ראשו, כשמשון הגיבור בשעתו, עת תלתליו מפחידים את הגויים, מנפחים במשהו את מראהו ומגביהים אותו בשניים-שלושה סנטימטרים כמו כלום. אכן כי כן, חכמון מופיע ברשומות כ-2.02, אבל מבט כללי נותן תחושה שהוא 2.05. לא נשלול זאת, אף לא נאשר.

מאוד בלטו לעין שני מהלכים שלו שהסתיימו בזריקות מחצי מרחק, ושתיהן צללו פנימה אם כי סל אחד לא אושר בגלל עבירה שבוצעה קודם לכן. אומרים האומרים, מספרים המספרים, מדווחים המדווחים וטוענים הטוענים, שחכמון נהנה מקליעה סבירה לגמרי מחצי מרחק ומעלה. אם יש לו את זה והוא יכול להראות אותה באדיקות, או לפחות במינון הולך וגדל עם הזמן, יכול להיות שמצאנו פה שמשון הגיבור עם ג'אמפ-שוט. לא עניין של מה בכך בימינו, שנים רבות אחרי דלילה והמספריים.

ובסופו של דבר, חכמון הוא גם אתלט וגם חזק ובא במגע בלי חשש. קל מאוד לזהות בו את אלמנט היעדר הפחד. ז'לובים לא מפחידים אותו, ולא משנה אם הם מקומיים או זרים. הוא מחפש את המגע, שש אלי קרב. תכונות חשובות מאוד לשחקן פנים. רואים את זה בעיקר בהגנה ובמאבקי המיקום בריבאונד. אצלו עבירה זו עבירה, אין מחר ואין הנחות. שירגיש הז'לוב את הבומבה על היד, מה יש? ובואו נאמר גם זאת: בשלושה המשחקים היחידים העונה בהם קיבל 20 דקות ומעלה (ממוצע 23 דקות) הוא סיים עם 11 נקודות ב-67% מהשדה ו-6.3 ריבאונדים בערב. יופי של מספרים. באמת יופי.

נעים לראות איך שחקן מקבל הזדמנות ומנצל אותה. בריאן רנדל פצוע, אורי קוקיה פצוע, אז חכמון עולה בחמישייה ולוקח מה שיש. זורק לסל כשצריך, סוגר חזק במאבק על הריבאונד. ככל ששמתי לב הוא טיפה מכריח דברים, יו נואו, או שלא תמיד מרוכז בנעשה. ככה לפחות נדמה לי, על אף שאינני אביב לביא. אם להיות יותר מדויק, נראה שקבלת ההחלטות שלו בצבע לא מלוטשת מספיק, ושהוא צריך לייעל את התנועות שלו כדי להימנע מטעויות מיותרות. בנוסף, פה ושם הוא קצת אגרסיבי וטמפרמנטי מדי, לדעתי. לא שזה רע כתכונות בסיס, אבל בוא ושלב גם את הקטע של הנינוחות והמחשבה הבהירה בתוך העשייה שלך, כן? יהיה עוד יותר טוב, אני בטוח.

זה היה חכמון ב-470 גרם טקסט. היי, אל תגידו לי שציפיתם פה ל-900.

שלומות ונצורות בשלב זה.