מדובר בצעד מאוד לא סימפטי מבחינת דירקטוריון כדורסלע-האתר. לא זה התסריט ולא זו ההתפתחות שראינו בדמיון ימים ספורים לפני 2011. אין אלא ברירה אלא להניח על צווארו של דיון דאוול זר שומים, ולצרף למאזנו איזה "שום כלום" בוטה ומתריס. אולי הריח החריף יעיר אותו.

לא אחת הזכרתי כאן, שמבנה הגוף החזות החיצונית וסגנון המשחק של דאוול דומים לאלו של קלי מקארתי. כשדאוול טוב – עם השלשות, החסימות והריבאונד – הוא הכי מקארתי שיצא לי לראות בארץ פחות או יותר מאז שהמקור עזב לרוסיה ושכח לחזור.

התקפית, הוא שחקן שמתקשה לייצר לעצמו וחי על ריווח. תנו לו את הכדור ברגע הנכון, תנו לו לקפוץ לריבאונד התקפה בעיתוי הנכון, תנו לו לבוא לעזרה בהגנה בשנייה הנכונה – והנה מהלך קלאסי ומוצלח של דאוול.

שחקנים כאלה, שהכדור ממעט להיות אצלם ביד, עלולים לאבד ביטחון במהירות אם הם לא מעורבים במשחק. ואז כמעט שאינם זורקים, כמעט שאינם באין לביטוי ולא מורגשים. הרגע הנכון, העיתון הנכון, השנייה הנכונה – כל זה מתאחר ומתפספס ומתפקשש (תיפח רוחי, הוורד לא סימן את המלה הזו וכנראה שהיא קיימת, או שהוא נרדם בשמירה).

את סל השדה היחיד שלו אתמול באשדוד הוא קלע בדקה האחרונה, כשהמשחק היה סגור, נעול וחתום מזמן.

אם הלינק המכובד "לא יאה" היה מוקדש גם לשחקנים ולא רק לגופי תקשורת, הייתי זורק אותו לשם וסוגר עניין. אבל הוא לא.

מזל שיש לנו את "שום כלום", מזל.

הנה כמה וכמה (וכמה!) היי-לייטים מהחודשים הראשונים של דאוול בהפועל ירושלים.

1 מ-10 לשתיים ביורוקאפ.

ששה משחקים ביורוקאפ ובאף אחד מהם לא עבר 6 נקודות.

0 מ-8 נגד ריגה בלטביה.

רק 4 זריקות עונשין ביורוקאפ ב-136 דקות על המגרש.

מדדים משוקללים שליליים בשני ההפסדים האחרונים נגד ריגה וסביליה.

2 נקודות בלבד במדד המשוקלל הממוצע.

רק פעמיים קלע בדאבל-פיגרס עד עכשיו בליגת קזינו, לעומת 5 פעמים עם ג"ג באותו שלב בעונה.

רק 3.6 ריבאונדים עד עכשיו בליגת קזינו, לעומת 4.8 עם ג"ג באותו שלב בעונה.

ויש גם נתון מתעתע משהו. על פניו, בארבעה המשחקים האחרונים בהם בריאן רנדל פצוע ולא משחק, דאוול לא לוקח על עצמו יותר בהתקפה. להיפך, הוא זרק 4.6 פעמים מהשדה לעומת 4.8 במשחקים בהם רנדל שיחק. בפועל, ממוצע הנקודות שלו בכל זאת השתפר כי חלק מהניסיונות לזרוק או ללכת לסל הסתיימו בעבירות.

יוצא מזה שבארבעה המשחקים האחרונים דאוול הגיע לקו 3.5 פעמים בממוצע לעומת 0.6 בלבד במשחקים שבהם רנדל שיחק. הנתון הזה משחק לטובת ממוצע הנקודות שלו, אבל באופן מינורי. זה לא שהוא הולך לקו עכשיו 10-9 פעמים במשחק, כן?

בקיצור, הוא יכול יותר.

ברור שהוא יכול יותר, ראינו שהוא יכול יותר. השאלה היא איך גורמים לו לחזור, עד שיחזרו כל האחרים.

אם דאוול היה זר חדש שמוחתם העונה, ולא כזה שמשחק עונה שלישית אצל עודד קטש, אין לי ספק וספק אין לי שהיה מוחלף עוד לפני 2011.

אני לא שולל החלפה גם עכשיו, אגב, אבל מי יודע. הוא שחקן של קטש, כזה שהמאמן הביא איתו כשחתם בירושלים, אם כי יצאו רינונים וריקושטים וזמרירים למיניהם שלפיהם היו אנשי הנהלה שחשבו שירושלים צריכה שחקן טוב ממנו בעמדת הסמול פורוורד.

קבל זר שומים, חבוב, עטה אותו על צווארך עד שלא תוכל לסבול את הריח. ואז הנף אותו אל על, השלך אותו היאורה (או לכל מקום עמוק באזור מגוריך) ותתחיל לשחק כדורסל, פיייייי קיבינימט איתך.

"וזה הכול!!!" היה זועק מאמננו הלאומי-נצחי-לשעבר לו היה זה שאמון על שיחת המוטיבציה עם דאוול, ומסכם אותו בשאגת הקרב הידועה.

מה קטש אומר ואיך הוא אומר את זה, אני באמת לא יודע.

ומה יהיה עם דאוול? אם נחיה גם נראה.