צורקה, נתין מכובד, שלח אתמול מייל וזה לשונו: "במשחק בין מכבי ת"א לנתניה העמיד דייויד בלו שורה סטטיסטית נדירה. במהלך 10 דקות הוא שוטט על המגרש ולא נכנס לסטטל'ה באף קטגוריה!

לא זריקה לסל, לא ריבאונד. אפילו לא דברים שליליים: לא עבירה, לא איבוד כדור. למרות כל זאת, בעונה שעברה הוא לא היה נכנס ל'מסדר הכלימה' (הכללים דיברו על 15 דקות ללא נקודות, או 15 דקות ללא סכום 3 של ריבאונדים, חטיפות ואסיסטים). אבל השנה הוא יכול להיכנס למדור "שום כלום". במקרה הזה, שם המדור אומר הכל".

יפה אמר ואף דרש החבר צורקה, ועל הדרך גם העלה בי געגועים מסוימים למסדר הכלימה, תחרות הנגטיב של 'חביב נולד' שהיתה מסועפת ובכל השבוע חשפה את מחדליהם של בכירי שחקנינו – אם לגבי מה שעשו במגרש ואם לגבי מה שלא עשו.

מאחר שעברנו עם הזמן מהמסדר ל"שום כלום" לא מחייב אפילו מבחינת סדר הופעתו בכדורסלע-האתר, הרי שבלו הוא הראשון שמקבל "שום כלום" בפרסום אקראי זה. ומי יחבור לו?

אריק קמבל, למשל. כאן מדובר יותר במאוויים פרטיים מאשר הופעתו על המגרש, שאינה כושלת אבל גם לא מלהיבה. בשנותיו הקודמות ידע קמבל להפיק דאבל-דאבל צנועים וגבוליים דוגמת 11 נקודות ו-10 ריבאונדים ב-25 דקות, יו נואו.

נכון לעכשיו, שלושה משחקים מאז הצטרף להפועל חולון מחדש, הממוצעים שלו עומדים על 6.7 ו-4.7 ב-21.7 דקות. מה יש לו עם השבע, מה יש לו?

וכך או אחרת, אחרת או כך, דאבל-דאבל אריק קמבלי במהותו ובאופיו טרם נרשם. אולי אני יושב לו על הזנב קצת מהר מדי וחזק מדי. אולי, לא נכחיש זאת.

בכל חמש העונות הקודמות שלו בישראל האיש מעולם לא העמיד דאבל-דאבל כממוצע עונתי, אבל לעומת זאת קלע בדאבל-פיגרס ולא ירד מ-11.5 נקודות בעונה. יש למה לשאוף, יש לאן להתקדם.

והנה עוד "שום כלום" – וגם כאן לא מדובר בשחקן רע, אלא במישהו שמשחק מתחת ליכולות שלו. אלטון בראון רמז אתמול במחצית שצריך לשחק יותר פנימה. במלים אחרות, למסור כדורים לאלטון בראון. יכול להיות שהוא צודק, במיוחד לנוכח העובדה שאחרי פתיחה רצינית מאוד שבה הרביץ שלושה דאבל-דאבל בחמישה מחזורי הפתיחה, כולל אחד של 15 נקודות ו-21 ריבאונדים נגד הפועל חולון, בראטון מפלרטט עם הדאבל-דאבל ולא מסוגל לרשום אחד כזה.

זהו בחו"כ היסטרי, כי אין הרבה שחקנים בליגת קזינו שבנויים לסדרי גודל של 13 ו-12 קלאסיים כמו אלטון בראון. נוצר מצב שהוא מצליח להציב ספרות כפולות בנקודות, אבל אז לא מגיע ל-10 בריבאונדים, ולהיפך. דאבל-דאבל, כאמור, הושג בפעם האחרונה במחזור ה-5. ואז, ממכבי ת"א בנוקיה ועד מכבי ת"א בנתניה אתמול, לא נרשם אפילו אחד כזה. סיבוב שלם בלי דאבל-דאבל לאלטון בראון? לא נכחיש זאת, נתקשה להבין.

ומה עם טוני יאנגר? דחיפה שלו שלחה את דורון פרקינס לרצפה איפשהו לקראת סיום המשחק אתמול בנתניה, ומפה לשם דווקא הוא נשלח לזרוק פעמיים מהקו. היו שם עצבים, היתה שם עבירה טכנית של פרקינס ויאנגר השליך שתי זריקות שהיו מביישות כל שחקן כדורסל בכל גיל. בלי טאץ', בלי ריכוז, בלי כלום. אולי ידע שקיבל זריקות על כלום ובחינם.

וזה שלח אותי לבדוק מה שלום החבר יאנגר מהקו העונה. ובכן כי כן, לא מפליא. לא מפליא בכלל. הבן אדם עם 3 מ-11. יאאא אולוהייים! איך לא עליתי על זה קודם.

וכמובן, השום-כלום הקלאסי, באשמתו או שלא: ארז מרקוביץ', עד לא מזמן קפטן הפועל ירושלים ושחקן נבחרת ישראל, חמד עלומות וגם עלם חמודות, עם הופעות לא רציפות בליגת קזינו. מאז שקיבל במה מאריאל בית הלחמי במחזורים 3, 4, 5 -6 (אבוי לכזו במה, 23 דקות בכל המשחקים ביחד) הוא מופיע לסירוגין.

מחזור 7 לא, מחזור 8 כן, מחזור 9 לא, מחזור 10 כן.

11 ו-12 לא.

13 כן.

14 לא.

15 כן.

אין מלים.

מרקוביץ' תמיד היה סימפטי ונעים הליכות בעיני המוסדות הנשיאותי, מה שלא יפריע לו לקבל כאן שום כלום גדול וזועק. כאמור, ממש לא בטוח שבאשמתו.

זו אולי הזדמנות טובה להניח כאן סוף-סוף צילום נאה כרפאל מתוך מאגר צילומי כדורסלע-האתר, שזמן רב אני זומם עליו אבל מרקוביץ' לא נותן לי הזדמנות טובה. אם לא בטוב, שיילך ברע.

אלה היו כ-600 גרם טקסט בבוקרו של יום שני, זמן לא רב לפני המשחק המסקרן עד מרתק בין מכבי אשדוד לבני השרון, קבוצתי האהודה לצרכי כדורסלע-האתר.

שלומות ונצורות בשלב זה.