אחרי הטור של אתמול ובעקבות האכזבה הקשה החלטתי לכתוב שוב.
האווירה הבוקר היתה נפלאה. מזג אויר מצוין עם נטייה לחמימות יתר, והכל היה מוכן ליום אדיר של טניס.
הרוחות ברחבות על יד המגרשים היו לוהטות. רוב העם האוסטרלי שאף למפגש בגמר של שתי הכאילו "אוזי" שלהם: ווזניאקי וקלייסטרס. לעומתם, רוב אסייתי ציפה וקיווה לנציגה ראשונה, נה לי, בגמר גראנד סלאם מאז ומעולם.
המנה הראשונה הצדיקה את הציפיות. מפגש מורט עצבים אשר בתחילה נראה נוטה לכיוון הדנית, אך אז באמצע המערכה השנייה לא הצליחה הצעירה הבלונדינית לסגור את המשחק ובדז'ה וו מושלם למפגש שלה ברבע הגמר מול סקיאבונה האיטלקייה (לצערה, הפוך לחלוטין) התחילה הסינית לשחק ברמה אחרת בעידוד בלתי פוסק מהיציע של בעלה, שהוא גם מאמנה, ופשוט עשתה מה שהיא רוצה על המגרש הכחול.
מי יודע, אולי חסרונו של גאס הנסן מהתא של קרוליין הוא זה שגרם להפסד.
המנה השנייה של היום היתה צפויה עבור כל בר דעת. ריצה מהירה וענוגה של הבלגית נגד זבונרבה, אשר תמיד נראית בכל רגע ורגע כאחת שעומדת לפרוץ בבכי תמרורים על המגרש, או לחילופין כמי שיכולה להוציא מכונת ירייה ולרסס את כל מי שסביבה.
בכל אופן, אין צורך לפרט מה יקרה בגמר. למרות יכולת מופלאה של לי נה היא לא תוכל לעמוד מול הכישרון של קים והתואר ילך בפעם הראשונה לארונה של קלייסטרס.
וכאן אני מגיע לקינוח של הערב. הקרב הגדול אשר הבטיח הרבה וקיים לפחות מבחינתו של צד אחד יותר ממה שהיה אפשר לקוות.
אין מילים לתאר את ההתרגשות והצמרמורות לפני המשחק. הקדימונים של רשתות הטלוויזיה רק הגדילו את הציפייה לקרב בין שני טיטאנים אשר רואה מולו רק מטרה אחת. הנפת הגביע.
מהרגע הראשון היה נראה כי נולה הגיע בשיא המוכנות והריכוז למשחק. הבחור היה פשוט בשיאו ועשה דברים מוטרפים. בכל פעם שהיה זקוק לנקודה מכרעת במשחק הגיע סרב אדיר (יכולת שלא היתה קיימת אצלו בעבר) אשר הסתיים באייס, או בחבטת החזרה עלובה של הגדול מכולם.
היום לא היתה יכולה להיות תוצאה אחרת למשחק. היה רשום מההתחלה את שמו של המנצח. אין ספק כי נקודת ההכרעה במשחק היתה במערכה השנייה, במצב של 3:5 לפדרר והגשה שלו. בימים אחרים היו פשוט מתחילים
את המערכה השלישית. לא היום.
עד לנקודה הזו פדרר היה רגוע מאוד, גם לאחר ההפסד במערכה הראשונה, יושב רגל על רגל במהלך פסקי הזמן וכאילו נראה כי רק ממתין לנצח את המשחק. אז, במערכה השנייה, ברגע שג'וקוביץ הצליח לצאת מפיגור 5:2 ולאחר ניצחון בארבעה משחקונים רצופים של פדרר, היה ברור שהמשחק הוכרע ואולי אפילו זו תהיה הנקודה בה החל תהליך העברת הכתר הרשמית.
אין ספק כי פדרר לא היה חלש היום, אבל הרבה חבטות פשוטות שבעבר היו מנצחות לו את המשחקים לא יצאו לפועל, ואילו בצד השני היה אריה צעיר ובשל שזלל הכל בעוצמה, יופי ונחישות.
אין כל ספק כי נולה הוא הפייבוריט ליום ראשון. לא משנה מי יהיה מולו, הוא יעלה כמועמד לתואר. מי יודע כיצד זה ישפיע עליו? היום הוא עלה כאנדרדוג ולפעמים קל יותר לנצח כך. אני, בכל אופן, מאוד רוצה לראות את מארי בגמר, כי אז ימתין לנו מעדן של 4 שעות של טניס נפלא, ריצה בלתי פוסקת, אתלטיות ורצון.
לסיום כמה נקודות אישיות. ראשית, אני מתנצל בפני ווזניאקי ופדרר. כנראה קשה לעמוד מול המנחוס. באם לא הייתי נתקל בהם בשבוע החולף התוצאות ככל הנראה היו הפוכות ועל כך כאמור התנצלותי הכנה.
כנראה שרק קים חסינה מהמנחוס וגם את זה נראה רק ביום שבת סופית.
שנית, רוב ההימורים שנטלתי היו שגויים. אין זה פלא. זה לא המקום הראשון במלבורן שההימורים והמזל לא עומדים לצידי. על כך נאמר כי לא נפסיק לנסות, והאמונה תנצח.
לבסוף אעלה על הכתב את תנחומיי למנוצחים אשר ימוקמו רק במקומות השלישי והרביעי בתחרות המופלאה הזו, שאנו חוזים בה בשבועיים האחרונים.
ואשק | 
