אדריאן בנקס אמר אחרי הניצחון על הפועל ת"א, שבנוקיה הכל אפשרי. אני מבין אותו. הוא היה נסער, נרגש, המום. הוא דיבר אחרי מחצית שבה קלע 27 נקודות. נדיר-נדיר-נדיר במונחים של ימינו ושל כדורסל אירופי. בכל זאת, גאליס או פטרוביץ' או אוסקר שמידט הוא לא, והימים הם ימים אחרים.

אבל בנקס אמר את מה שאמר לפני שראה את מכבי ת"א מביסה את אשדוד ב-38 הפרש וסוגרת רבע ראשון בתוצאה 3:27.

(כלומר, זו התזה שפיתחתי לי. אם בנקס אמר את הדברים לתקשורת אחרי הניצחון של מכבי, אז תשכחו מכל מה שנכתב עד עכשיו).

בקיצור, אני מניח שגם בנקס, אפילו אם לא יודה בזה, מבין שהוא צריך נס. עופר ברקוביץ' היה הרבה תכליתי לפני המשחק נגד מכבי בחצי הגמר, כשענה לשאלה איך אפשר לעצור אותם בתשובה מעניינת: "צריך לכבות את האור בהיכל".

הפסקת חשמל לא הגיעה ואף אחד לא היה אמיץ מספיק כדי לבצע את זה. פעם, מזמן, שחור של הפועל ת"א הוריד את השאלטר באמצע משחק באוסישקין, או משהו כזה. כבר לא לגמרי זוכר מה היה שם.

אספתי כאן שלושה שירי MIRACLE שקפצו לי לראש ראשונים.

אחד של מייק והמכונאים.

אחד של קווין.

ואחד של קאלצ'ר קלאב.

יש להם עוד? עדכנו את הנשיאות בזמן הקרוב מאוד, כל זמן שהאי יטמון מופיע בעמוד הראשי, ואוסיף.

הנה אחד שהגיע בינתיים, מתוך 'כנר על הגג'.

היידה אדריאן בנקס, היידה, היידה, היידה!

ושליימ'ה היה אומר ודאי: נראה את נתניה משאירים אותו כאן גם לעונה הבאה, נראה אותם.

שלומות ונצורות בשלב זה.