ברצלונה באה וזה זמן טוב להציץ בנתוני הטופ 16 שלהם ולדווח לעם:

בדיוק כמו שדורון פרקינס הוא השחקן שמוביל את הקבוצה בריבאונדים מעמדת הרכז, ריקי רוביו עומד מעל כל הגבוהים של הקבוצה הזו. באמת נתון יוצא דופן. רוביו מוביל את הקבוצה בתחומים נוספים: חוץ מ-5.8 ריבאונדים שמעמידים אותו ראשון, הוא מוביל את ברצלונה גם באסיסטים עם 5 בממוצע, ובחטיפות עם 1.8. ולקלוע הוא לא קולע: הבן אדם עם 3 מ-19 מהשדה. נורא ואיום וגם איום ונורא.

ריקי רוביו. בימי סגריר, טוען רב"ס, יוגב אוחיון טוב ממנו

הפעם האחרונה בה רוביו הגיע ל-10 נקודות היתה ב-9 בדצמבר באיסטנבול-הכרך, כשברצלונה ניצחה אתפנרבחצ'ה/אולקר 69-75. עברו מאז 6 משחקים

רישיון הירי של חואן קרלוס נבארו בתוקף ועוד איך. אף אחד אפילו לא מתקרב למספרי הזריקות שהוא לוקח, או למספר הפעמים שהוא מגיע לקו העונשין. עם 13 זריקות מהשדה במשחק, נבארו הוא היחיד בברצלונה עם סך זריקות דו-ספרתי. לקו הוא מגיע 5 פעמים במשחק (וקולע 4.5 מתוכן), קצת יותר מאשר פרקינס או פארגו, נניח, שעומדים על 4.3 ו-4 זריקות בהתאמה בטופ 16. בברצלונה השחקן הכי קרוב לנבארו הוא אלן אנדרסון עם 3 זריקות עונשין במשחק.

מי שלא מוצא את עצמו בינתיים בשלב הזה הוא אראזם לורבק, שבשלב הבתים קלע 11 נקודות בממוצע ובטופ 16 רק 5.5 בינתיים. ההבדל הבולט הוא קרוב לוודאי בטווח השלוש: 39% בשלב הבתים, רק 16% בשלב הנוכחי. גם טרנס מוריס בירידה מהטווח הזה: 18% לעומת 27% בשלב הבתים.

נתוני הנקודות בעמדת הרכז מביכים: רוביו עם 4 נקודות במשחק, ויקטור סאדה עם נקודה ויאקה לאקוביץ', אם יוצא לו לשחק כפוינט גארד, עומד על 3 נקודות בלבד. יותר מתמיד ברצלונה היא קבוצה של שני שחקנים מרכזיים מאוד: נבארו ואנדרסון. על פניו, זה אמור להקל את החיים על מכבי ת"א, או לפחות למקד את ההכנה למשחק.

שמא נעשה סדר אחת ולתמיד בהיררכיית הגבוהים בברצלונה? לורבק הוא הגבוה המוביל עם 26 דקות בערב ומקום בחמישייה בכל אחד מארבעה המשחקים בטופ 16 עד עכשיו. קוסטה פרוביץ' פתח לצדו בחמישייה בכל משחקי הטופ 16 והוא מקבל 17 דקות בממוצע. שלושה נוספים לא פתחו בחמישייה אפילו פעם אחת בשלב הנוכחי: טרנס מוריס משחק 13 דקות בערב, פראן ואסקס 11 ובוניפאס דונג 9.

מבין כולם פרוביץ' הוא ספק הנקודות הטוב ביותר כרגע עם כמעט 9 במשחק וגם הריבאונדר המוביל עם 4.5 בממוצע.

צ'אבי פסקוואל הולך עד עכשיו עם חמישייה קבועה בטופ 16: רוביו, נבארו, אנדרסון, לורבק ופרוביץ'.

שני השחקנים בעלי המדד המשוקלל הגבוה ביותר (מצטבר) במהלך הטופ 16 הם נבארו עם 78 ואנדרסון עם 52. הראשון במכבי ת"א הוא ג'רמי פארגו עם 84, השני הוא ליאור אליהו עם 70 והשלישי דורון פרקינס עם 68.

ברצלונה נופלת ממכבי ת"א כמעט בכל נתון סטטיסטי קבוצתי בטופ 16 ותרשו לי לעגל קצת בפינות את המספרים, כדי שיהיה נוח יותר לקריאה: 75 נקודות בממוצע לעומת 89 של מכבי; 56% לשתיים לעומת 65%; 147 זריקות לשתיים לעומת 177; 76 זריקות עונשין לעומת 92. וגם: 35 ריבאונדים לעומת 38; 7 חטיפות לעומת 10; 15 אסיסטים לעומת 20.

היתרונות של ברצלונה בטופ 16: ספגה 2 נקודות פחות בממוצע לעומת מכבי; קולעת ב-77 אחוז מקו העונשין לעומת 66.

אחוז אחד טוב יותר בקליעה לשלוש, או חצי חסימה בממוצע למשחק הם נתונים זניחים. נשאיר אותם מחוץ למשחק.

נכון להיום אין לברצלונה אפילו נתון קבוצתי אחד בקטגוריה סטטיסטית כלשהי במהלך הטופ 16, שמעמיד אותה במקום הראשון. בעצם, יש אחד: היא מבצעת 16 עבירות בממוצע במשחק, פחות יותר מכל קבוצה אחרת. בשלב הבתים היו להם 20 עבירות במשחק. ההיגיון אומר שההגנה עולה בדרגה במעבר בין השלב הראשון לשלב השני. נראה קצת מוזר.

האם השופטים באמת סלחניים איתה יותר, יען כי הפיינל פור מתקיים העונה בברצלונה?

מממ, לא נכחיש זאת, אף לא נאשר.

ההבדל ממכבי ת"א, אגב, לא גדול: רק שתי עבירות פחות בממוצע למשחק. ורק כדי לקבל תמונה מלאה יותר יש לומר ואף לומר יש, שסקאלת ממוצע העבירות הקבוצתיות בטופ 16 נעה בין 16 של ברצלונה ועד ל-27 של פרטיזן בלגרד.

זהו, כמעט 600 גרם. שמא נסתפק בזאת? שמא אינדיד.